ספר בסדר
הביקורת נכתבה ביום רביעי, 4 באוקטובר, 2017
ע"י Huck
ע"י Huck
הספר הזה עורר בי עניין וציפיה רבים לאור החיבה שלי לסיפורים הסובבים סביב דמויות ואירועים מהברית החדשה, שהיא לדעתי אחד מהסיפורים הכי משפיעים על התרבות המערבית, אולי יותר מהתנ"ך ומהמיתולוגיה היוונית. כל-כך הרבה רפרנסים יש ברומנים ובסרטים שונים לדמויות ואירועים מהאוונגליון, ודמותו של יהודה איש-קריות, הבוגד הגדול, שבדמותו מגולמת גם טרגיות גדולה, היא אחת הבולטות שבהם.
לצערי נחלתי אכזבה בקריאת הספר. לא קראתי הרבה ספרים של עמוס עוז, אולם התרשמתי שאני יכול לקבל יותר מכתיבה שהרגישה לי חלק גדול מהזמן כתיבה פובליציסטית על תולדות הציונות והסכסוך עם הערבים ופחות מדי רומן שבו יש דמויות שמתפתחות ומשפיעות זו על זו. הפרשנות על דמותו של יהודה איש קריות היתה שטחית מאד לדעתי, וההשלכות/הקבלות שלה על הדמויות מההווה של הסיפור גם הן כמעט לא היו מובחנות לדעתי. פעמים רבות הרגשתי שעוז מאכיל את הקורא בכפית לגבי דעותיו ופרשנויותיו על הדמויות ללא מתן אירועים ומעשים שיצדיקו פרשנות זו. פשוט רשם את דעתו.
בקיצור, לא חשתי שקראתי רומן, בטח לא רומן מעניין במיוחד. זו בוודאי לא פסגת יצירתו.
8 קוראים אהבו את הביקורת
טוקבקים
+ הוסף תגובה
|
Huck
(לפני 8 שנים)
רץ אני חושב שזה די מובן, אבל חסר כאן עוד "בשר". את ההשוואה הזו הבנתי, אבל הרגשתי שהוא מנסה או רוצה להגיד עוד משהו, אך לא לגמרי היה ברור לי מה וגם ניכר היה בעיני שהוא עושה זאת באמצעות כתיבה ישירה של דעותיו ולא באמצעות הדמויות ומהלך הסיפור.
|
|
|
רץ
(לפני 8 שנים)
אני דווקא הרגשתי אחרת, עוז השתמש בבגידת יהודה לתיאור הדרך האחרת של הציונות, כמו ברית שלום, ושל השמאל שעוז הוא חלק ממנו,
ומבחינתו הוא מתייחס לכך כסוג של חשבון נפש, בעיקר יש פה אמירה נוקבת ורלוונטית לאופן שבו כעת עוז וחבריו נתפסים בוגדים במעשה הציוני.
|
|
|
מרדכי
(לפני 8 שנים)
הספר לא משכנע
מעבר לזה, כבר בספר האמן ומרגריטה, נמצא המוטיב של סיפור ישוע במקביל לסיפור המסופר
|
|
|
מורי
(לפני 8 שנים)
מסכים. ספר בינוני וסתמי למדי.
|
8 הקוראים שאהבו את הביקורת
