ביקורת ספרותית על הבשורה על-פי יהודה מאת עמוס עוז
ספר מעולה

---

עמוס עוז הוא איש ירושלים. העלילה לא יכלה להתרחש בשום מקום אחר אלא בשכונה בה נמצא בית אברבאנל. והשכונה חייבת להיות בירושלים, במרחק הליכה משייח באדר.הפרופסור שמלמד אותו חייב להיות ייקה ירושלמי.
הדבר בולט כשעוז מתאר סצינות חיפאיות. התיאורים מסוגננים ומתאימים למציאות אך חסר בהן הניצוץ.
עוז מספר את סיפורו של הבוגד. הבוגד הנצחי. הבוגד שהוא המאמין הגדול. יהודה של עוז האמין בישו ובבשורתו הרבה מעבר לאמונתו של ישו בעצמו ובבשורתו. מותו של ישו הרג את חלומו של יהודה. חלומו התיאולוגי-חברתי שבו ישו היה השחקן הראשי אך מאחוריו עמד הבמאי אלוהים. גשמיותו של ישו ביטלה את חזונו והוא העדיף למות. הוא בעצם הראשון שהיה מכריז על עצמו כבוגד.
גם אברבאנל היה מאמין גדול. מאמין באפשרות לחיים משותפים של יהודים וערבים בכברת הארץ הזו.
האמונה התנפצה מהצד היהודי וגם מהצד הערבי. חתנו נפל במלחמה כשמי שעמד כנגדו התנהג בצורה לא אנושית.
חלום חייו נגמר עם מותו של חתנו ועם ההכרזה על קום המדינה.

» ביקורות נוספות של חיים דגן
» ביקורות נוספות על הבשורה על-פי יהודה