ביקורת ספרותית על הבשורה על פי יהודה מאת עמוס עוז
ספר טוב דירוג של ארבעה כוכבים
הביקורת נכתבה ביום שלישי, 21 ביוני, 2016
ע"י טרי


ספר טוב, מעניין, רהוט ומפתיע. יש בו כל מה שדרוש כדי ליצור עלילה - דמויות ססגוניות שבכל אחת מהן מקנן סוד. החל מהחוקר הצעיר, שמואל אש, שהתנהלותו מעוררת המון סימני שאלה, האישה האלמנה עתליה, שמסובבת כל גבר סביב האצבע הקטנה שלה ואינה יודעת רחמים, הפרופסור גרשום ואלד, אדם נכה המנהל את העולם על פי השקפותיו האידיאולוגיות ומסתפק במועט מבחינה חומרית, וכמובן - ישו ויהודה איש קריות.
אני נמשכת יותר לפרטי היחסים בין יהודה איש קריות לבין ישו. אחרי קריאת ספר זה הרחבתי את ידיעותיי ונחשפתי למה שקרוי "קודקס צ'אקוס", האף שאינו מוזכר בשם זה בספר. זהו טקסט שפורסם רק ב-2006, ובו הבשורה של יהודה איש קריות, שממנה ברור שיהודה היה תלמידו הנאמן ביותר של ישו, עימו חלק את כל הידע שלו, והוא זה שביקש מיהודה להסגירו לרומאים. יש לא מעט חילוקי דעות באשר לאותנטיות של המסמך, התרגום שלו לאנגלית בחסות "נשיונל ג'יאוגרפיק", והשאלה מדוע הכנסיה הנוצרית ניסתה להסתיר קיומו במשך למעלה מ-1,700 שנה.
אבל, כאמור, עיקר הספר הוא התפתחויות הקשורות לעתליה, שמואל אש, וגרשון ואלד. וצריך להזכיר גם את קיומו של אברבנל - אבי עתליה - דמות שהומצאה לצורך העניין על ידי עמוס עוז כאב טיפוס לאדם שחרג מן המקובל ומהתזה של המפלגה שלו והוקע על ידה. נחשב כבוגד בערכיה.
הערך המוסף של הספר הוא בנושא הבגידה. האם בוגד הוא רק זה שמניעיו אפלים? הספר שולל זאת. בדרכו שלו, עוז מעביר לקורא מסר שהריצה עם העדר היא זאת שגורמת לאדם המסתייג מהערכים המקובלים להיחשב כבוגד. בוגד במוסכמות. ויש רבים כאלו בינינו. חלקם מאמינים שישנו את העולם וחלקם, כמו אברבאנל, יושבים בתוך דלת אמותינהם ושותקים.
3 קוראים אהבו את הביקורת
אהבת? לחץ לסמן שאהבת




טוקבקים
+ הוסף תגובה
רץ (לפני שנתיים ו-6 חודשים)
מחשבות - את הספר הזה צריך לראות בשני אופנים, כחשבון הנפש של עוז, שלא חוסך ביקורת מהשמאל, וההתמודדות מעניינת עם טקסטים היסטוריים ותקופות מקבילות ושונות, בהיבט הזה הספר הזה מרגש.
מחשבות (לפני שנתיים ו-6 חודשים)
מפתיע הוא לא ממש וגם טוב לא ממש. במקביל יצא סוס אחד נכנס לבר, שהיה סוג של מופת.



3 הקוראים שאהבו את הביקורת




©2006-2019 לה"ו בחזקת חברת סימניה - המלצות ספרים אישיות בע"מ