ביקורות ספרים על הספר אלה תולדות
|
לא מצליחה להתחיל, ויסלחו לי כולם. בינתיים יש לי רק להגיד שנימצא על השולחן וממתין בסבלנות, וניראה לי שמכיוון שתמיד ויתרתי על סיפרי שואה אוותר הפעם, בעיקר מה שאני יודעת עליה היום. בהצלחה לכולנו עם הכול. 12-12-2021 אחלה תאריך לספר שמצאתי אותו פה בדירה שכרגע אכן בית השבח וחשבתי הנה ספר נחשב וטוב לקרוא מזל שהתחלתי לסייר בארונות ספרים בשכונות ובמתנ"סים לא באמת לאסוף ספרים קריאים.... המשך לקרוא
3 קוראים אהבו את הביקורתאהבת? 
|
|
|
סגנון הספר הוא כשל סיפור מעשייה - הספר אינו מספר עלילה ספציפית אלא יותר את המסע שעוברים גיבורי הספר.
בסגנון כזה הדגש אמור להיות מושם פחות על התחברות לדמויות, פחות על העברת חווית הסצינות ויותר על פיתולים בסיפור ועל התפתחות הדמויות.
אבל דא עקא שהסופרת - מנסה להשאיר את העוגה שלימה - שמה משקל רב בנסיון לחבר אותנו לדמויות ולסצינות - זה לא עובר יפה.
התוצאה היא ספר ארוך ומתארך.
אילו רק היו פחות 200 עמודים של תיאורי קורותיהם של דמויות משניות משניות (כדוגמת כמה עמודים שהושקעו לתאר את גורלו של הבן של מי שהשכירה דירה לגיבורת הספר), תיאורי רהיטים, תיאורי חלומות ... המשך לקרוא
10 קוראים אהבו את הביקורתאהבת?
|
|
|
ההיסטוריה של חייו הקצרים של אוזפה, שנולד ברומא ב-1941 כתוצאה מאונס, מגוללת פיסת חיים טרגית שמצד אחד נבלעת ומתבטלת בהיסטוריה הגדולה, ומצד שני, בהיותה דגימה של נפש אחת מתוך נהר נפשות על־זמני, מציבה מול ההיסטוריה הגדולה אלטרנטיבה קורעת לב לסיפור הדרמה האנושית.
אוזפה (שיבוש של ג'וזפה) נולד למציאות מעוותת באופן קיצוני. אידה, אמו, אלמנה שמתפרנסת בדוחק מהוראה, נאבקת על קיומו של התא המשפחתי המצומצם, שכולל מלבדם רק את נינו (האח למחצה החוקי של אוזפה), תוך התמודדות עם מחסור קשה וחרדה (בעיקר על רקע הסתרת המוצא היהודי). נינו, מצידו, מתנכר לאידה ומתכוון לחגוג כל רגע ... המשך לקרוא
23 קוראים אהבו את הביקורתאהבת?
|
|
|
כבר בקריאת העמוד הראשון הבנתי שאני מחזיקה בידי ספר חשוב. אוצר תרבותי כך אומרים עליו. או במילים אחרות - יצירת מופת.
מורנטה הסופרת נהגה לומר שאנשים נחלקים לשלושה זנים : -
אכילס - מי שמקבל את המציאות ומממש את תשוקותיו ;
המלט - המפקפק, סרבן-המציאות ;
ודון קיחוטה - זה שממציא לעצמו מציאות משלו וחי את חלומותיו ...
היא עצמה השתייכה לזן ה"דון קיחוטי" וכך גם דמויותיה.
היא נודעה גם כמי שדיברה תמיד בגילוי לב - היה לה שיגעון לאמירת אמת, מכאיבה ואיומה ככל שתהיה, מן הסוג הנדיב והאכזר כאחד, הייתה שנונה ומצחיקה וכל התכונות האלו נתנו את ביטויין בכתיבה שלה .
וגם..... המשך לקרוא
46 קוראים אהבו את הביקורתאהבת?
|
|
|
פשוט, הספר הטוב ביותר שקראתי בחיי. וקראתי אלפי ספרים.
זהו ספר מרתק, ריאליסטי, נהיר ומלמד. מספרי ה"בוקס לבטן" ומאלה שפשוט אי אפשר להניח על אף עוביו ואורכו.
חוויה של ספר, פשוט ענק !... המשך לקרוא
2 קוראים אהבו את הביקורתאהבת?
|
|
|
יצירת מופת שגורמת לקורא להבין סופר מהו; אלזה מורנטה ניחנה במתנה והיא כתיבה עשירה, מלאת דימויים וכשרון בלתי נלאה לתאר בחיות וברגש את אותה תקופה עלובה.
אוזפה הוא פנינה ודמות שאפשר לדסקס עליו שעות ולהקדיש לו ספר משלו. ספר חובה... המשך לקרוא
10 קוראים אהבו את הביקורתאהבת?
|
|
|
שקראתי אותו פעם ראשונה מתי שהגעתי לסוף הייתי יושב במיטה ומרוב הבכי הייתי מייבב וגם יצאו לי מהפה כל הקולות של היבבות עד שאשתי באה לחדר ואיך שראתה אותי שאלה מי הלך. את הקולות של הצחוק שלה מתי שהבינה שאני בוכה בשביל ספר שמעו מצפון בת-ים לדרום רחובות. מאותו יום יש לה מחסן של בדיחות על הספרים שיש אצלי ושולפת ממנו כל פעם שיש לה הזדמנות. חלק מאלה אפילו מצחיקות.
עכשיו שקראתי אותו עוד פעם אני לא מבין על מה בכיתי. אז שקראתי חשבתי שאני קורא קלאסיקה יעני שגם אלה שיבואו עוד מאה שנה יקראו את זה וירגישו שכתבו את זה בשבילם. עכשיו אני מבין שלא צדקתי. עובדה שאני קורא ... המשך לקרוא
12 קוראים אהבו את הביקורתאהבת?
|
|
|
|
|
|
יש ספרים שאתה ממגיע אליהם באיחור של שנים לא מעטות .ספרים שאתה חייב לקרוא .ספרים שהם לא פחות מיצירת מופת .ספרים שאתה מגיע אליהם במקרה רק הודות לאתר נפלא כמו סימניה .ספרים שאתה קורא כל דף פעמיים מרוב שהוא משובח .ספרים שמזכירים לך למה את הכל כך אוהב את הדבר הזה שנקרא ספר .ספרים שאתה קורא ובליבך עמוק אתה רוטן ועצןב שככה נגמר לו עוד דף בדרך אל הסוף הבלתי נמנע .
כזה הוא הספר המדהים וקורע לב "אלה תולדות " .
עוד 40 עמודים נשאר לי אל סופו של הספר -ואני פשוט לא רוצה לקרוא אותם עדיין .
אלי אלי -שלא ייגמר לעולם.
אלפי ספרים קראתי בחיי -זה ללא ספק נכנס בקלות אל עשרת ה... המשך לקרוא
15 קוראים אהבו את הביקורתאהבת?
|
|
|
|
|
|
קשה לתאר כמה עומק פילוסופי ורגשי נצור בספר הזה, אלה "עלובי החיים" האמיתיים, ללא סיוע ואפוטרופוס... או סוף, אי אפשר שלא לכאוב עם כל דמות ביחידותה, זרותה ודרכה המיוחדת לחיות בעולם אומלל שכזה, עולם שבהחלט יש בו גם הרבה יופי, עולמנו הנחבא מהעין הקלה, אני בז לקריאה לוויתור על עמודים בספר, זאת קריאה שפשוט לא הבינה את המסר, את המוטיב שהכניסה מורנטה לספר והוא בסיס כתיבתו,בו היא קוראת לקרוא בצורה חדשה של ההיסטוריה, תנסו לחיות עם אנשי הספר את חייהם למרות הקושי ואריכות הדברים, תשמחו את שמחתם הפשוטה, בילבולם וכאבם, תחוו איתם מחדש את היומיום, ואולי...יש לנו עוד תקווה ... המשך לקרוא
10 קוראים אהבו את הביקורתאהבת?
|
|
|
מה עוד אפשר לכתוב על הספר הזה שלא נכתב כבר לפני? שהוא מצחיק ועצוב בו זמנית? שהוא ריאליסטי להחריד ובו בעת פנטאסטי? שהוא שובר את הלב ומכמיר אותו באותו הרגע, בד בבד, סימולטאנית. אמרו את זה קודם , לפני אבל לא משנה... הספר הזה לא שינה את העולם. אבל הפך אותו למעניין יותר. ... המשך לקרוא
15 קוראים אהבו את הביקורתאהבת?
|
|
|
אל הספר הזה אני עוד אחזור והמילים שצריך להגיד עליו רק מתחילות לקבל איזושהי צורה הגיונית, וכשיגיע הזמן הן יישפכו בשיטפון גדול. אבל בינתיים, ומאחר שבאתר כמו זה ראוי להמליץ או לא-להמליץ, קודם כל אתרום את תרומתי הצנועה:
-מדובר ביצירת מופת שכל איש ואישה צריכים לקרוא. אל תחכו שיזדמן לידכם, אלא קראו בו עוד היום.
ובאותה נשימה:
-אל תתקרבו אל הספר הזה. ואם במקרה יזדמן לידכם, הניחו אותו בצד ושכחו מכל העניין. יש טראומות מסוימות שלפעמים, על אף חיוניותן, כדאי למנוע. בגלל הכאב, כמובן.... המשך לקרוא
9 קוראים אהבו את הביקורתאהבת?
|
|
|
אחד הספרים מהשורה הראשונה של המאה ה-20.
מי שלא קרא ויש לו מעט רגש ומעט הבנה הסטורית שלא יחמיץ. ספר חובה.
אין לי כוונה לפרט עשו זאת רבים. זו רק תזכורת לספר מעולה.
נ.ב מאז שהפכתי לסב לא נגעתי בו יותר פשוט לא מסוגל, מי שיקרא יבין בוודאי מדוע.... המשך לקרוא
6 קוראים אהבו את הביקורתאהבת?
|
|
|
קראתי הספר לפני שנים
וימים על ימים הספר הילך עלי קסם
וכל כך צער הייתי כשסיימתי לקרוא
אני קינאה למי שעוד לא קרא הספר הניפלא הזה... המשך לקרוא
אהבת?
|
|
|
עברו עליי כמה ימים של קריאה לא קלה בספר "אלה תולדות" של אלזה מורנטה.
אני חייב להודות שמאוד קשה לי לחוות את דעתי על ספר.
מצד אחד, עד אמצע הספר הייתי כמהופנט. קורותיה של אידה ושאר הגיבורים ריתקו אותי לספר, והרי איך אפשר שלא להיכבש ע"י דמותו של אוזפה - אותו ילד קטן וחסר ישע, שמלווה את כל הספר באמירותיו הנאיביות והנוגות. ובנוסף, הרגשתי שמעניין אותי לדעת איך ההתרחשות האישית של אידה מתחברת להתרחשות הגלובלית.
אך מהצד השני, הרגשתי שמהאמצע הספר קצת "איבד כיוון". עד האמצע הסיפור התמקד באידה ובקורותיה (תוך זליגה לסיפורים אחרים), אך מהאמצע הסיפור התבדר לחלוטין, ... המשך לקרוא
10 קוראים אהבו את הביקורתאהבת?
|
|
|
קראתי לפני שנולדו נכדי ספר נפלא.
ללא ספק אחד הספרים הטובים ביותר של המאה ה-20.
מאז שנולד נכדי
איני מסוגל לחזור אליו אפילו לא לדפדף בו.
כי כסב לנכדים כשאני נזכר באיזופה ובאמו איני יכול לסבול את הרוע את והטימטום האנושי.
כפי שמשתקף בספר הזה שהוא כל כך אמיתי!.
יש בספר גם הרבה מאד תום ויופי ואנושיות.
דווקא השילוב הזה הוא שמכביד עלי.
ספר מעולה.... המשך לקרוא
24 קוראים אהבו את הביקורתאהבת?
|
|
|
לפני כחודש הייתי צריכה להעביר איזו חצי שעה במרכז העיר, ובאופן טבעי נכנסתי לחנות הספרים הקרובה. החנות המדוברת הייתה למעשה חנות ספרים משומשים קטנטנה ונהדרת, עם מדפים עד התקרה, עליית גג חורקת ואפילו כלבה שרבצה באמצע. חיפשתי את "והיום איננו כלה" שקראתי באדיבות הספרייה אבל הוא לא היה. במקומו המליץ לי המוכר על "אלה תולדות".
אלה תולדות עוקב אחרי קורותיה של אידה, אישה באיטליה של מלחמת העולם השנייה והשנים שאחריה, דרך שני בניה ומכרים אחרים ברומא הנאבקת. הבנים שונים מזה בתכלית: האחד מתבגר עצמאי, משולח רסן, מלא התלהבות נעורים ונטיות פוליטיות סוערות ומתחלפות; ... המשך לקרוא
25 קוראים אהבו את הביקורתאהבת?
|
|
|
רומן מעולה על רקע מלחמת העולם השנייה. קראתי אותו במשך מספר לילות והייתה לי חוויה עמוקה במחיצתו. הסופרת מתארת ברגישות ובסגנון ייחודי את התקופה האפלה ביותר בהיסטוריה של יהודי איטליה . המאורעות קשים מאוד, יהודים מגורשים לגיטאות ומשם למחנות השמדה. במרכז הספר דמותה של אידה יהודייה למחצה החרדה לגורלה ולגורל שני בניה שהצעיר מביניהם נולד כתוצאה מאונס שעברה על בשרה ע"י חייל גרמני עלום שם שהזדמן לרחוב שבו גרה. את בנה הקטן אוזפה בבת עינה היא מגדלת בקשיים רבים במחסור ובעליבות נוראה תוך שהיא מנסה לשרוד עבור שניהם. את בנה הגדול היא מאבדת בתאונה דבר המשאיר א... המשך לקרוא
15 קוראים אהבו את הביקורתאהבת?
|
|
|
יש כל כך הרבה ביקורות מצוינות על הספר, כל כך הרבה כוכבי דירוג שכמעט שוויתרתי - אבל כמה מילים בכל זאת.
קראתי אותו במשך יומיים עם חיוך עצוב בלב לאורך כל מאות העמודים ואלפי הימים שבספר.
ההרגשה היא כאילו משהו או משהוא יושב לך על בית החזה והאוויר נכנס בקושי אבל אתה מוכרח להמשיך עוד.
מלחמות הם כל כך גדולות, משטרים ומנהיגים מטורפים ומגלומניים משנים את מהלך החיים השפוי, אך בתוך כל הגדול והנורא הזה, תחשבו שאתם יכולים לעשות זום-אין לתוך תוכי משפחה אחת שמנסה לחיות בתוך הכאוס הזה מעשה ידי אדם.
כל כך הרבה ספרי וסרטי היסטוריה קראתי וצפיתי, בכולם היה ברור הסבל ... המשך לקרוא
18 קוראים אהבו את הביקורתאהבת?
|
|
|
הנובלה "אלה תולדות" (במקור La storia כלומר היסטוריה ו/או סיפור) היא לטעמי יצירת מופת התובעת את מקומה בשורה הראשונה של ספרות המאה ה-20.
העלילה מספרת את תולדות חייו של ילד אחד בשם אוזפה החופפים פחות או יותר את תקופת מלה"ע ה-2, ועוסקת בהשפעת המלחמה על בני האדם.
מבחינה פוליטית אלזה מורנטה ובעלה (לפני כתיבת הספר)אלברטו מוראביה היו חברי המפלגה הקומוניסטית האיטלקית המייצגת את האירו-קומוניזם החדש במערב אירופה של אחרי המלחמה.
בספר ובפרט באפילוגים הפזורים בספר ומתארים בקצרה את ההתפתחויות הבינלאומיות בזירה הפוליטית במקביל להתפתחות העלילה, אכן ניכרת התפיסה המר... המשך לקרוא
12 קוראים אהבו את הביקורתאהבת?
|
|
|
הספר מצויין
לכל אורכו אתה לומד על מידת הרחמים האין סופית שישנה באדם,
על אכזריות שבו לעיתים .
אתה לומד לאהוב את הדמיות ולראות בם כידידים מרוחקים
אשר תמיד יהיו שלך.
ליבך נרגש ,כואב,צוחק אחוז במין רגש הרפתקנות אדיר בזמן
הקריאה .
לא התחרטתי על כך שהשקעתי בו מזמני .
... המשך לקרוא
7 קוראים אהבו את הביקורתאהבת?
|
|
|
ספר עצום: מהמם, מרגש, כל כך יפה. עשוי בצורה... בלתי ניתנת להגדרה. אני פשוט אוהב אותו כל כך. הוא ממוקם אצלי במקום השלישי ברשימת הספרים האהובים עליי בכל הזמנים (אחרי "חמדת" של טוני מוריסון שנמצא במקום השני, ו"חיים כרותים" של אתי הילסום שממוקם במקום הראשון). זאת יצירת מופת ענקית מהסיבה הפשוטה שזה ספר שנכתב מהלב של אלזה מורנטה. מהלב - הרבה יותר מהמוח, וזה מורגש דרך כל הספר.
לדעתי, אגב, כדאי לנשים בישראל להיות אמיצות, להעיז, ולקרוא לבנים שלהן "אוזפה", על שם הגיבור-הילד הכל כך מרגש, נוגע ללב ועצום באישיותו, המככב בספר המדהים הזה. רק תחשבו כמה נהדר זה יהיה לפגוש מדי ... המשך לקרוא
3 קוראים אהבו את הביקורתאהבת?
|
|
|
מעולה- יצירת מופת שיש בה הכל . זה לא שהלכתי עם הספר לכל מקום - זה מסוג הספרים שלא רוצים שיגמרו. תאורי הדמויות, המקומות הנופים מאלפים. ... המשך לקרוא
אהבת?
|
|
|
|
|
|
בשבת צפיתי בתכנית של רשת הטלוויזיה CBS - "שישים דקות". התוכנית, שבדרך כלל, עוסקת במספר ספורים שונים, נסבה כולה על עשר שנים ל-11.9. אחת הכתבות דיברה על קליניקה אחת שהתארגנה לקליטת פצועים אחרי האירוע אולם באותו יום מר ונמהר לא היו ניצולים לטפל בהם. רוב רובם של האנשים נהרגו. אולם היום, עשר שנים אחרי הזעזוע הגדול שחוו האנשים, עדיין מטופלים אצלם מאות אנשים שהיו שם ב"גראונד זירו" אחרי נפילת התאומים ואשר עסקו בפעולות הפינוי של ההריסות ושל שיירי הגופות.
לאנשים שהיו שם במשך שבועות וחודשים יש הרבה מאוד תחלואים שהם פועל יוצא של ההימצאות באותה סביבה של אבק ושל פסו... המשך לקרוא
18 קוראים אהבו את הביקורתאהבת?
|
|
|
הו אוזפה אוזפה.
יש ספרים שהקריאה אותם קלה וזורמת ויש ספרים שאתה נאבק בהם , מניח ומרים שוב מתמרד ומתקומם על החלטות הסופר והעלילה ובחלקם בסוף אתה מתמסר. הספרים הללו בדרך כלל הולכים איתך הרבה אחרי שהספר נגמר.
אלה תולדות היה ספר מהסוג הזה בשבילי - הוא לא תמיד זרם ( גם אני כמו אוזפה משכתי בזרועו של דוידה כדי שיפסיק לדבר כבר על משנתו) ולא תמיד התחברתי לכיוונים שהמספרת לקחה אבל טעמו של הספר משתפר אצלי ככל שהזמן עובר מאז שקראתי אותו ודמותו של אוזפה כל כך מלאת חיים שהיא מעוררת בך את כך התחושות ההוריות כאילו לא היה דמות בספר.
הספר מתאר את קורותיה של אידה ושני ... המשך לקרוא
14 קוראים אהבו את הביקורתאהבת?
|
|
|
לא זה לא ספר היסטוריה
לא זה לא ספר שואה
זה ספר על עיניים כחולות גדולות
זה ספר על אהבה בלתי ניתנת לביטוי
זה ספר על אימהות עייפה בעולם עצוב
זה ספר ששוה כל דקה של קריאה ומחשבה ודיון ודיבור עליו ובו
אלזה מורנטה בשיא יצירתה
השאר קצת מאכזבים ... המשך לקרוא
9 קוראים אהבו את הביקורתאהבת?
|
|
|
(רשומה לא רהוטה בעליל כי רצתי אל המקלדת מיד אחרי שסיימתי לקרוא את הספר לשפוך את כל המחשבות שלי לגביו)
(זהירות, ספויילרים למכביר)
ניגודים מופלאים בין סיכומי ההיסטוריה הקרים והתמציתיים שמובאים בין הפרקים לבין חקירת ההיסטוריה הפרטית של משפחת ראמונדו שנעשית תוך נקיטה בגוף ראשון מצד המספרת שמתחקה אחר תולדותיהם ומצליחה באורח פלא גם לתאר מה חלמה האם, מה חשב הילד ואיך פירשה את המאורעות הכלבה. נוכח המציאות האכזרית שסביבם גם אידה וגם אוזפה מתעטפים בדמיונות ילדותיים (שמסופרים כחלק מקורות המשפחה למרות שהם לא דברים עובדתיים שקרו, ויש בזה אמירה) - אבל אידה... המשך לקרוא
7 קוראים אהבו את הביקורתאהבת?
|
|
|
יש בספר את כל המרכיבים שגרמו לי לצפות לתוצאה מעולה, כגון סיפור אנושי, סיפור תקופתי הנפרש על פני כל תקופת מלחמת העולם השנייה, מבט על השואה מנקודת מבט חיצונית (שאני מוצא מאד מעניינת) ועוד ובכל זאת מצאתי את התוצאה מעט מאכזבת. סיבה אפשרית אחת היא שהשפה מעט תקועה ולא זורמת. אני לא יודע אם הסיבה היא במקור או בתרגום.
אגב, ניסיתי לקרוא ספר נוסף של אלזה מורטה, "האי של ארטורו" עוד לפני "אלה תולדות", ומצאתי אותו כה משעמם שעזבתי אותו באמצע. מצטער, אוהדי א. מורטה, זאת דעתי...... המשך לקרוא
3 קוראים אהבו את הביקורתאהבת?
|
|
|
ספר חובה למי שמנסה להבין איך בדיוק התגלגל העם האיטלקי למלחחמת העולם השניה ומה בדיוק קרה לו. אנחנו נוטים להתמקד בגרמנים או במעונים, ורואים פחות את אלו שהיו בשולי הדברים. ההצטרפות הנלעגת של איטליה ואחיזתה בזנבה של גרמניה גרמו לעמה לשלם מחיר כבד. הספר מעיד שמעולם לא נהנתה האומה האיטלקית ממצב המלחמה (כמו הגרמנים) אבל מצד שני העם שילם מחיר יקר. הספר "מאד איטלקי" - הוא מעביר היטב את תחושת האדם הפשוט, את הרחוב המשוסע בין מפלגות ואמונות פוליטיות, שלא קורה כלום אם אתה מחליף אותן כשנוח לך (מפשיזם צרוף לקומוניזם קנאי - נינו). הכתיבה נותנת תחושה של "הנה החיים, שמתי... המשך לקרוא
5 קוראים אהבו את הביקורתאהבת?
|
|
|
חווית הקריאה הטוטלית- אם קיים דבר כזה אזי סיפרה של הסופרת האיטלקיה אלזה מורנטה (Elsa Morante) ראוי להתכבד בסופרלטיב הנ"ל.
הספר נקרא במקור האיטלקי La Storia -ההיסטוריה, השם המקיף כ"כ כמו תארים כאלה ואחרים לא פוגעים במטרה, דומה כי אין דרך לרדת לעומקה של חווית הקריאה בספר זה ללא צלילה אל תוכו. לעתים קשה לתמצת חוויה במלים, התאור המילולי הופך לחד מימדי ומצומצם ביחס למה שחשתי ומה שברצוני להעביר לאחרים, אך זה מה שבנמצא ועם זה אשתדל לתאר משהו מתוכנו ומרוחו של הרומן הנ"ל.
7 שנות ההתרחשות המתוארות בספר מתחילות ברומא הפשיסטית תחת משטרו של ה"דוצ'ה" בניטו מוסוליני בשנת 1941 ו... המשך לקרוא
32 קוראים אהבו את הביקורתאהבת?
|
|
|
מצטרפת לכל הביקורות הנלהבות מהספר. סיפור שכתוב ברגישות, עדינות והבנה נפלאה של נפש האדם. הסיפור והדמויות מאד נוגעים ללב. נקודות הציון בהסטוריה שנכתבות בתחילת כל פרק, עזרו לי מאד להתחבר ולהבין את התקופה. פשוט יצירת מופת. ... המשך לקרוא
6 קוראים אהבו את הביקורתאהבת?
|
|
|
ישנם ספרים שאני מרגישה שהם חייבים לי התנצלות אחרי שקראתי אותם.. התנצלות על שביזבזו לי את הזמן.
לספר הזה אני מרגישה שאני חייבת לו התנצלות.
התנצלות על שלא הצלחתי להיסחף לתוכו עד הסוף כמו שמגיע לו. התנצלות שלא הייתי איתו ורק איתו אלא חשבתי על ספרים אחרים תוך כדי קריאה.
ולמה זה? למה לא הצלחתי להישאב?
לדעתי אם הייתי קוראת את הספר לפני 15 שנה הייתי נהנית מכל רגע. לפני 15 שנה הייתי תלמידת תיכון במגמת ספרותית נהנית מכל רגע של קריאה. כל רגע של קריאה שהמורה ציונה אמרה לקרוא. לא היו לי עוד 5 ספרים על המדף שאני מתה כבר להתחיל, לא היה לי אתר סימניה שצועק לי: "נו! יאללה.... המשך לקרוא
36 קוראים אהבו את הביקורתאהבת?
|
|
|
הספר הטוב ביותר שקראתי אי פעם, ואגב - זהו לא ספר שואה!
נכון שמסופר בו על אישה יהודייה בזמן מלחמת העולם השנייה, אבל הסיפור הוא בכלל לא על השואה או על המלחמה, אלא על אנשים.
כמו שנאמר בתיאור שלו, אי אפשר להסביר אותו אלא רק לקרוא (ולהעריץ). הדמויות שלו כל-כך מקוריות, מאופיינות בצורה כל-כך בולטת אך אמינה, היחסים מרתקים ומלמדים כל-כך הרבה על האנושיות שלנו בלי לדחוף בכוח פילוסופיה בגרוש, שאי אפשר להניח אותו מהידיים ובאמת, תשכחו אפילו שאתם רעבים.
לסיכום: לא תקראו עוד ספר כזה, אין דומה לו בשום מאפיין.... המשך לקרוא
4 קוראים אהבו את הביקורתאהבת?
|
|
|
|
|
|
אחד הספרים הטובים שיש. לא ניתן להרפות. חובה לקרא ולחזור ולקרא.... המשך לקרוא
5 קוראים אהבו את הביקורתאהבת?
|
|
|
אין מילים לתאר את החוויה הזו. זה הספר שאני זוכרת כל חיי.... המשך לקרוא
6 קוראים אהבו את הביקורתאהבת?
|
|
|
זהו סיפורה של אידה רמונדו - יהודיה איטלקיה וקורותיה לאורך תקופת מלחמת העולם השניה. בספר הקורא מתוודע לדמויות רבות סביב אידה רמונדו ובעיקר לבנה של אידה - אוספה, שנולד בעקבות אונס שעברה על ידי חייל גרמני. זהו ספר שניתן לומר עליו - "אחד בדורו",ספר מופלא, פשוט יצירת מופת אותה כתבה אלזה מורנטה ברגש רב ובכישרון פנומנאלי, יצירה כזו שלאחר סיום הקריאה בה הקורא הולך סהרורי למשך תקופה ארוכה, חוויה לכל החיים.... המשך לקרוא
9 קוראים אהבו את הביקורתאהבת?
|
|
|
על אלזה מורנטה נהגו לומר שהיא "דוסטויבסקי מודרנית". ומאחר ויצא לי לקרוא לגמרי במקרה (כן, ממש...) את "אלה תולדות" מיד אחרי שסיימתי את "החטא ועונשו", אני יכול לומר במידה מסוימת של ביטחון, שאני בהחלט מבין מהיכן הגיעה המחמאה... כי כמו המאסטר הרוסי, גם מורנטה התגלתה לי קודם כל כאשפית של דימויים; ככותבת המתייחסת לכתיבתה כפי שצייר מתייחס לציורו : חושב על הקומפוזיציה, עורך סקיצות בעיפרון או בפחם, בוחר צבעים, בורר גוונים ורואה בפרי עמלו יצירה רב-ממדית, עמוסת רבדים, אפילו שלעיתים הוא-הוא היחיד המסוגל לתפוס את 'התמונה המלאה' (תרתי-משמע).
מורנטה בספרה זה, שוזרת עלילת-... המשך לקרוא
27 קוראים אהבו את הביקורתאהבת?
|
|
|
ל"אלה תולדות" שמור מקום ייחודי על מפת ספרי השואה הקיימים. לא תמצאו שם עדויות ממחנה השמדה, ואפילו אותו תבלין של וודאות הרוע והטוב - נעדר מדפי הספר.
יותר מכל מלווה הספר במבט אמפתי, אנושי ונמוך קומה את ההתנהלות היומיומית, שפופת הקומה, המבולבלת, החרדה תחת אימת המלחמה ולצידה.
איך בוחרים בין הצורך לצאת לעבודה - לנורמליות, לקיום, לכמה מטבעות שיוכלו להיות ההבדל בין לשרוד ובין למות,
כשמנגד מתקיים תא משפחתי זעיר ותלוש, כשמנגד ישנו תינוק, כשמנגד יש תהום פעורה של אימה וזוועה משתקת.
שאלות של יומיום לכאורה, הזוטות, שהופכות למהותיות מכל תכתיבי הגנרלים ונסיבות ה... המשך לקרוא
15 קוראים אהבו את הביקורתאהבת?
|
|
|
|
|
|
ספר מדהים!!! כחובבת רומנים היסטוריים מיד התחברתי לכתיבתה השוטפת והעשירה של מורנטה. חוויתי את חייהן של הדמויות ואת התקופה.
תחילה לא הבנתי את פשר השוואתה לדוסטויבסקי, אבל הסוף... ללא ספק הבנתי!!!
מורנטה מצליחה לשזור בחוכמה את כל הרמזים והדמויות לכדי פילוסופיה מדהימה על ההיסטוריה ועל האנשים הקטנים שעוברים בה כלא היו. המסר הוא ללא ספק די פציפיסטי, אפילו אנרכיסטי מעט,אבל מעורר מחשבה עמוקה וכמה תהיות על מקומו של האדם הקטן והחיים עצמם בכל האפוס הזה שנקרא "היסטוריה".... המשך לקרוא
5 קוראים אהבו את הביקורתאהבת?
|
|
|
בראש וראשונה אציין שהספר מצויין: העלילה.התקופה בלי ספק
מעניינת. הדמויות בלתי נשכחות.אבל יותר מכל שבתה את ליבי
הסופרת אלזה מורנטה. ומה מייחד אותה משאר הסופרים שקראתי את ספריהם בשנים האחרונות?
התשובה היא: האמפטיה, החמלה והאנושיות שהרעיפה בכתיבתה
ובבנייתה את הדמויות.
לא רק גיבורי הספר האנושיים זכו להתייחסותה האוהבת, גם להולכי על ארבע, בעלי כנף למיניהם שמופיעים בסיפור הנ"ל יש מקום בליבה.
העלילה עצמה עצובה טרגית (לא הולכת לפרט -ספוילר)הדמויות כורעות וקורסות תחת כובד משקל הארועים הפוקדים
אותם לפני,תוך כדי ולאחר המלחמה ההיא (מלחמת העולם השניה).אבל א... המשך לקרוא
28 קוראים אהבו את הביקורתאהבת?
|
|
|
ספר נוגע ללב, על הילד אוזפה המתוק והתמים, שנולד כתוצאה של מפגש מקרי של חייל נאצי בדרכו להילחם באפריקה עם אימו של אוזפה, יהודייה למחצה, מורה חסרת ביטחון ששורדת את המלחמה בנסיון להסתיר את מוצאה, בנדודיה בין מקלטי רחוב אקראיים. הכתיבה של מורנטה ממקום של אוהב אדם באשר הוא, כתיבה לא שיפוטית ונוגעת ללב. ממליצה בחום.... המשך לקרוא
3 קוראים אהבו את הביקורתאהבת?
|
|
|
הספר הטוב והמרגש ביותר שקראתי עד כה בחיי על השואה ומלחמת העולם השניה ובכלל. קורע לב. שילוב של כתיבה גדולה מהחיים עם ריאליזם נוקב. הגיבור הראשי - הילד אוזפה, שבא לעולם כתוצאה מזיווג בלתי אפשרי של יהודיה למחצה וחיל נאצי, הוא כמו ישו של המאה ה-20 , אי אפשר שלא להתאהב בו. לאחר סיום הקריאה הייתי ממש באבל כשבוע - כל כך עמוק הוא נכנס לליבי. הקטעים על פינוי הגטו בונציה וכן הקטע שבו דוידה מתאר את המפגש שלו עם הנאצי שבתוכו - בלתי נשכחים, כמו קטעים נוספים רבים. מורנטה מצליחה לפרוט לפרוטות אנושיות את המהלכים ההיסטוריים הגדולים. משהו בחויה של הספר מזכיר לי ציור של בוש ... המשך לקרוא
12 קוראים אהבו את הביקורתאהבת?
|
|
|
אחד הספרים שחובה לקרוא, כמו שחייבים לבקר בערים כמו פריז ולונדון.
מתחבר עם ספרים כמו אהבה בזמן חולרה של גרסיה מרקס
העולם של אתמול של סטפן צוויג,
לא לוותר... המשך לקרוא
קורא אחד אהב את הביקורתאהבת?
|
|
פשוט נפלא, רק תעשו לעצמכם טובה ואל תקראו את המאחורה- מנחם פרי כהרגלו מגלה את הסוף!... המשך לקרוא
4 קוראים אהבו את הביקורתאהבת?
|
|
|
רומא בזמן מלה"ע השנייה, אם וילדיה מנסים לשרוד כעכברים במלכודת. מרגש ביותר. תחושה של מחנק, של חוסר הסיכוי של האיש הפשוט מול הממסד האכזר חסר הרגש.... המשך לקרוא
קורא אחד אהב את הביקורתאהבת?
|
|
|
ספר מצויין ונוגע ללב אך לקראת הסוף נמרח בצורה בלתי רגילה,למרות זאת אני ממליצה בחום על הספר.... המשך לקרוא
קורא אחד אהב את הביקורתאהבת?
|
|
|
|
|
|
סיפור זורם שבקושי מאפשר נשימה. השילוב של שפה עשירה, סיפור עצוב והומור דק, מקשה מאוד על שיחרור הספר מהידיים. ללא ספק אחת הסופרות המוכשרות של המאה ה 20.... המשך לקרוא
4 קוראים אהבו את הביקורתאהבת?
|
|
|
ספר מעולה.מרגש ונוגע ללב.נע בין צחוק ליגון ומצליח לסחוף לכל אחד מהם.מתאר את זוועות המלחמה ההיא מפרספקטיבה מעט שונה מהרגיל.ואוזפה הקטן, אחת הדמויות היחידות שגרמו לי לבכות מספר בכל חיי.... המשך לקרוא
3 קוראים אהבו את הביקורתאהבת?
|
|
|
מורנטה יכלה לקצר מ-500 עמודים ל-250 ואז הספר היה יפה וקולח. יש הרבה פרטים מייגעים על לבוש ותכולת דירות שניתן לחסוך.
זאת לא חוכמה לסיים את הספר כמו שסיימה (לא מפרט כדי לא לספיילר). זה מעלה את קרנם של ספרים, אבל לא בעיני.
מורנטה בעצם השתמשה בספר כדי להציג באופן ישיר, בלי מטאפורה או משל, את כל משנתה הפוליטית-חברתית-כלכלית - כביכול במונולוגים מפיהם של דאווידה ודמויות נוספות. סופר מתוחכם אמור לשתול מסרים בגוף הסיפור, ולא לעשות מניפסט פוליטי.
למרות הקיטורים, אהבתי את הספר, וחשבתי עליו גם חודשים לאחר תום הקריאה. אבל האם להמליץ לאנשים לקרא ספר שעל כל שעת הנאה ממנ... המשך לקרוא
4 קוראים אהבו את הביקורתאהבת?
|
|
|
ספר מקסים ועצוב. אי אפשר שלא להתאהב בילדון השובב אוזפה. ספר על מ"ע ה2, עוזר להשלים עוד חתיכה מהפזל ולהבין את מה שקרה שם, הפעם דווקא גם מצד האוייב. מומלץ.... המשך לקרוא
2 קוראים אהבו את הביקורתאהבת?
|
|
|
אלה תולדות הוא אחד הספרים המצוינים שקראתי. ממש בלתי נשכח.
והסיבה לכך נעוצה ככל הנראה בכתיבה של אלזה מורנטה, כתיבה רגישה,משכנעת, נשית מאוד. זה יפה לחשוב על העובדה שאני אפילו לא יודעת להגדיר מה זה אומר 'כתיבה נשית', אבל יכולתי לזהות אותה בספר הזה.
הדמויות בספר, אם זה אוזפה, ואם זה למעשה כולן (את השמות אני כבר לא זוכרת), מרגישות ריאליסטיות וקרובות לקורא, וגם פה מפתיע אותי עד כמה ספר שנכתב בתקופה כל כך מוקדמת ובאזור שונה בעולם יכול להרגיש כל כך רלוונטי למציאות לי כאן בישראל 2008.... המשך לקרוא
4 קוראים אהבו את הביקורתאהבת?
|
|
|
אחד הספרים הטובים שקראתי. תיאורים עגולים ומלאים. דמויות מושלמות. העלילה מסעירה ומרגשת. הכתיבה שלה פשוט מושלמת ומרתקת. נדירה ביופיה. אחרי ספר כזה כל ספר אחר נראעה סתמי.... המשך לקרוא
2 קוראים אהבו את הביקורתאהבת?
|
|
|
אחד הספרים המעולים ביותר שקראתי מעודי. ספר לא קל לקריאה אך איכותי בצורה בלתי רגילה. קורות הילד אוזפה ואמו אינם יכולים להשאיר את הקורא אדיש. ספר מדהים ביותר... המשך לקרוא
4 קוראים אהבו את הביקורתאהבת?
|
|
|
|
|
|
אני זוכר איך לא אהבתי את מורנטה כשפגשתי בה לפני כמה שנים. היה משהו תובעני בספר, שלא הרגשתי כנראה שהוא נותן לי תמורה בהתאם. דף שניים ועזבתי. כנראה שלכל עת. ספר שהוא חיים שלמים שאדם אחר כך אוצר בתוכו. האין זו הגדרה יפה להרבה ספרים וגיבוריהם? כבר שכחתי שהוא אצור בתוכי והנה נזכרתי.... המשך לקרוא
אהבת?
|
|
|
|
|
|
לטעמי זהו ספר שמוערך יותר מדי. מורנטה היא סופרת טובה, אבל היא לא גדולה כמו שעשו ממנה. מאד אהבתי את הספר, אבל לא לבוא אליו עם ציפיות בשמיים.... המשך לקרוא
קורא אחד אהב את הביקורתאהבת?
|
|
|
ספר גדול, שמנסה להקיף את שאלת מקומו של היחיד באירועי ההיסטוריה וטלטלותיה. אלה מול אלה מוצגים האירועים "הגדולים" ההיסטוריים, והניסיונות של הגיבורה בתור האדם הקטן לשרוד בתוכם. ספר מעניין, אם כי בשלב כלשהו מתחיל לייגע. בכל זאת - מומלץ. ספרה האחר של מורנטה "האי של ארתורו" טוב יותר ומומלץ בחום רב.... המשך לקרוא
קורא אחד אהב את הביקורתאהבת?
|
|
|
|
|
|
ספר מעניין בעיקר בחלקו הראשון. לאחר מכן הוא כבר "איבד כיוון" מבחינתי עד כדי כך שמצאתי עצמי נאנח אנחת רווחה כשסיימתי לקרוא... בלי ספק אכזבה לאור שלל הביקורות החיוביות ותאורים כמו "ספר לאי בודד" וכו'.... המשך לקרוא
5 קוראים אהבו את הביקורתאהבת?
|
|
|
אי אפשר שלא להתאהב באוזפה.
(לא לקרוא את המאחורה! מנחם פרי יעשה הכל כדי להרוס לכם את הקריאה.)... המשך לקרוא
קורא אחד אהב את הביקורתאהבת?
|
|
|
זהירות (למי שלא קרא) - לא לקרוא את גב העטיפה - יש שם ספוילר. ספר טוב למטיבי קרוא. הביקורת קצת הגזימה עם הסופרלטיבים שקשרה לספר. כמו כן הראיה הפוליטית החד ממדית של הסופרת בתיאורי ההסטוריה (לפעמים נדמה שעפ"י הסופרת ארה"ב היא לא פחות מרושעת מגרמניה של היטלר ורוסיה הסטלניסטית) פוגמת מעט. אבל לאחר שתצלחו את עשרות העמודים הראשונים תגלו שהספר אוחז בכם ולא מניח לכם לעסוק בכל דבר אחר.... המשך לקרוא
אהבת?
|
|
|
תיאורי הדמויות בספר זה מהטובים שקראתי, בסוף הספר חשים עצב רב על הפרידה מהן.... המשך לקרוא
2 קוראים אהבו את הביקורתאהבת?
|
|