ביקורת ספרותית על אלה תולדות מאת אלזה מורנטה
ספר טוב

---

הו אוזפה אוזפה.
יש ספרים שהקריאה אותם קלה וזורמת ויש ספרים שאתה נאבק בהם , מניח ומרים שוב מתמרד ומתקומם על החלטות הסופר והעלילה ובחלקם בסוף אתה מתמסר. הספרים הללו בדרך כלל הולכים איתך הרבה אחרי שהספר נגמר.
אלה תולדות היה ספר מהסוג הזה בשבילי - הוא לא תמיד זרם ( גם אני כמו אוזפה משכתי בזרועו של דוידה כדי שיפסיק לדבר כבר על משנתו) ולא תמיד התחברתי לכיוונים שהמספרת לקחה אבל טעמו של הספר משתפר אצלי ככל שהזמן עובר מאז שקראתי אותו ודמותו של אוזפה כל כך מלאת חיים שהיא מעוררת בך את כך התחושות ההוריות כאילו לא היה דמות בספר.
הספר מתאר את קורותיה של אידה ושני ילדיה בתקופה שבין 1941 ל1947 ברומא.
"אלה תולדות" נקרא באיטלקית ההיסטוריה. זהו שם מחייב אולם הספר מסתובב בעיקר סביב אידה ובנה, שתי דמויות שההיסטוריה אומנם חולפת עליהם ופוגעת בהם אבל הם אינם מכתיבים אותה או אפילו מודעים למימדיה . לאורך הספר הדבר הפריע לי – למה לקרוא לספר "ההיסטוריה " ולשים בתור הגיבורה הראשית דמות אפורה שאפילו יהדותה לא מעמידה אותה במישרין במסלול שעברו יהודי איטליה.
תשובה מלאה אין לי – יש הטוענים שאידה היא איטליה – אני יכול להבין אבל אשמח לקבל הסבר מלא. מבחינתי בהבנה מאוחרת – הדמות האפורה הזאת- שבתחילת הסיפור מתוארת כמעט בזלזול ובסופו בסוג של הערצה מהולה בהבנה – היא עין הסערה. מנסה לשרוד בעולם שהשתגע יום ביומו דקה אחר דקה וממנה יוצא הסיפור ומתפרשת ההיסטוריה של איטליה ואירופה דרך נינו ודווידה ויחזקאל ודמויות אחרות החולפות בחייהם- ובזאת גדולתו – ראית ההיסטוריה מהקטן לגדול .
לכאורה מסופר הסיפור בגוף ראשון של אישה שאינה נחשפת לאורך הסיפור . אבל מלבד הערות מסוימות זהו בעצם סיפור בגוף שלישי – יודע כל- צורת הסיפור הזאת מעט הפריעה לי – מספר בגוף ראשון הוא דמות לכל דבר ובחלק מהערות המספרת ניכר שיש בה קרבה למשפחה . אבל זהות המספרת לא נחשף וגם לא קיימת דמות שיכלה להיות המספרת.

דבר אחד נוסף וקטנוני שהפריע לי – ואולי הוא מהתרגום – בתחילת הספר יש חייל גרמני שמתגעגע הביתה ורוצה שינחת מסוק ויקח אותו – למרות שבדקתי והמסוק הומצא לפני מלחמת העולם השניה יש במחשבה הזו משהו לא אמין .

זה ספר מיוחד קשה בקטעים וקסום באחרים.

הערה קנטרנית אחרונה לגבי ההוצאה :
אני משתדל לא לקרוא את הכתוב בגב הספר או לקרוא מספר שורות רק כדי לקבל תמונה על מה הספר – הסיבה לכך שבהרבה מקרים מה שכתוב לא באמת משקף את העלילה ובמקרים היותר בעייתים מבחינתי חושף את העלילה יותר מדי.
בגב הספר ישנה ביקורת יפה של מנחם פרי ובה הוא חושף פרט שמופיע לקראת סוף הספר שאומנם לא משנה את מהלך הסיפור אבל פגע לי בהנאת הקריאה.
ניתן לכתוב על מה ספר בלי לגלות את תוכנו לפרטי פרטים.

» ביקורות נוספות של cujo
» ביקורות נוספות על אלה תולדות