ביקורות ספרים על הספר פרא אציל - סדרה לספרות יפה #
|
אלי, או בכינויו, שמניאק, גר בשכונת הארגזים בדרום תל אביב. הוא חי עם אמו, סימה הקריזיונרית הנגמלת, ובעלה הערס האגרסיבי, יפת. אביו של אלי הוא אמן יפה-נפש, שם-טוב שמו, והוא גם ניצול השואה העיראקי היחיד בעולם. סביבו, אלי אוהב לכרכר, ואחר אנה, אהבת נפשו, לחזר. את משקלו הוא אט אט מקיא בין דפי הספר עד שלא נותר ממנו הרבה מלבד שובל של סירחון.
אתחיל מהטוב.
שם הספר והכריכה שניהם יפים ומסקרנים. הם תשעים אחוז מהסיבה שפתחתי אותו. חבל שהקשר בין תמונת הכריכה לעלילה הוא כמו הקשר בין אייל הכרמל לדואר ישראל - אין כזה.
הנושא הכללי עוצמתי, מעורר חמלה וסלידה גם יחד, מתכון מצוין... המשך לקרוא
38 קוראים אהבו את הביקורתאהבת? 
|
|
|
כשהייתי ילדה קטנה, רציתי להתבגר מהר ולהוכיח לעצמי שאני מסוגלת להתמודד עם הכל. כשהתעלפתי בבדיקות דם, זה רק גרם לי לרצות להגיע שוב ושוב, לא להזיז את העיניים מהמחט גם כשהלב דופק בטירוף, מתוך איזו תפיסה ילדית, נאיבית, אמיצה, של "הפעם זה לא ישבור אותי". כשראיתי איך מקללים ומרביצים לילדים החלשים בכיתה ליד, נשכתי חזק את השפתיים והרגשתי את אותו לב דופק בהיסטריה וגם אז לא הסטתי את המבט, ונשבעתי לעצמי שאתמודד. במיוחד זכורה לי פעם אחת, אולי בגיל 8 או 9, שהזדחלתי לסלון בשעת לילה מאוחרת וההורים כבר היו ישנים בקומה למעלה, ומהאור הכחול האיום של הטלוויזיה ראיתי סרט צרפ... המשך לקרוא
14 קוראים אהבו את הביקורתאהבת?
|
|
קראתי לאחרונה כמה ספרים אודות אנשים שמזלם לא שפר עליהם בחיים.
הם נולדו למשפחות הלא נכונות, גדלו בשכונות עוני, עברו התעללות נפשית ו\או מינית מהוריהם או מסביבתם אך למרות הכל זקפו ראשם והצליחו לשרוד.
הקריאה ביצירות אלו קולחת בדרך כלל, השפה עסיסית ומתובלת בסלנג מקומי, הטיפוסים צבעוניים ומוקצנים: ישנו "הערס" המקומי בעל אופי עברייני שמקלל כל מה שזז ובת זוגו הנשרכת אחריו, קולנית לא פחות ממנו ולבושה במיטבי מחלצותיה הכוללים ג'ינסים צמודים וקצרים וגופיית סבא לבנה משיקת פטמות.
הם מסתובבים ברחבי הטריטוריה השכונתית ומאיימים על סביבתם, לפעמים מממשים את האיום... המשך לקרוא
12 קוראים אהבו את הביקורתאהבת?
|
|
|
ספר נפלא, שופע הומור ולפעמים מצחיק עד דמעות, ויחד עם זאת רווי כאב ומצוקה. הישג ספרותי כביר. ... המשך לקרוא
3 קוראים אהבו את הביקורתאהבת?
|
|
|
קראתי את הספר ביומיים, יומיים בלבד. סיימתי לקרוא אותו כעת וישר הדלקתי את המחשב לכתוב ביקורת (כשאני ממלמלת לעצמי: "ייקראו אותה בכלל? כבר דיי מאוחר").
הספר מסופר דרך ראות עיניו של נער בשם אלי- הו, אלי. כמה עברתי איתך ביומיים האחרונים. הוא מתאר את חיי נעוריו כאשר הוריו גרושים ואמו ובן זוגה מכורים.
בתור מי שלא מכירה את עולם ההתמכרויות מקרוב אך כן שמעה על תכנית "12 הצעדים" נרגשתי לקרוא בסקרנות אחר פועלה של קבוצת צעדים (NA), המבנה התפקודי שלה והערכים העולים ממנה.
בוסי בספרו מתווה לקוראיו דרך ייחודית בה הוא מפגיש אותם עם סיפור קשה המסופר ללא מניירות ספרותיות מי... המשך לקרוא
5 קוראים אהבו את הביקורתאהבת?
|
|
|
לא הצלחתי להוריד את הספר מהידיים, אפילו בדרך מהסלון לחדר השינה. סגנון הכתיבה והעלילה האינטנסיבית שאבו אותי בקלות אל עולמו האפרורי והמדכא של אלי. העלילה סחפה אותי והצליחה להפתיע אותי, בכמה מקומות במהלך הספר, מה שהופך את הספר למאוד לא צפוי ומסקרן. ולמרות ההפתעות במהלך הספר- הדמויות הן אותנטיות, הפחדים הם אמיתיים, והעלילה כל כך מחוברת למציאות בצורה שהצליחה לערער אותי.... המשך לקרוא
5 קוראים אהבו את הביקורתאהבת?
|
|
|
אחד הספרים האוהבים עליי לא רוצה לספר מעבר אלא רק להמליץ על רכישתו
שעות של הנאה... המשך לקרוא
קורא אחד אהב את הביקורתאהבת?
|
|
|
בתחילת הספר, פשוט צללתי לתוכו, נמשכתי אליו וקראתי אותו בעיון רב, אך בסוף לא כל כך התחברתי ומשהו קלקל לי את הסוף.
אך אין ספק שבוסי הוא סופר טוב, ושני ספריו האחרים "ירח ירוק בוואדי" "ואמא מתגעגעת למילים", הם ספרים משובחים, עם עלילות פשוטות ואנשים פשוטים :)... המשך לקרוא
3 קוראים אהבו את הביקורתאהבת?
|
|
|
ספר מדהים, גם אם לא קל. הכותב מצליח לתאר בצורה עדינה, מרגשת ומאוד אוטנטית של הדמות ואת חייה (שלפי מיטב הבנתי לא רחוקה מחייו ודמותו הוא עצמו..). בכל מקרה, מומלץ בחום!... המשך לקרוא
2 קוראים אהבו את הביקורתאהבת?
|
|
|
ספר קשה. כבד מאוד. לא קל לקריאה. אבל בשניה שהתחלת לקרוא, את נמשכת לתוכו. בוכה וצוחקת.בעיקר בוכה.
קראתי אותו פעם אחת, ולא אחזור אליו שוב.
... המשך לקרוא
קורא אחד אהב את הביקורתאהבת?
|
|
|
אני מרגישה כאילו בלעתי את הספר הזה בבת אחת, ולא קראתי אותו..
ספר קשה ועצוב, ציני ולעיתים מצחיק, אך בעיקר קשה לעיכול.
אוף, כמה ריחמתי על גיבור הספר וכמה התבאסתי בשבילו.
בקיצור, ספר מעולה!... המשך לקרוא
7 קוראים אהבו את הביקורתאהבת?
|
|
|
ספר חזק,קשה ומטלטל.היו קטעים ממש מזעזעים
עצוב שמילא אתה נולד למשפחה הרוסה,גם אין לך מנוס כמה שתירצה לצאת מזה.. ... המשך לקרוא
6 קוראים אהבו את הביקורתאהבת?
|
|
|
ספר קריא למדי. לא התלהבתי מהסגנון. ממריא מהאמצע. העלילה דיי מונוטונית.... המשך לקרוא
קורא אחד אהב את הביקורתאהבת?
|
|
|
מקסים! לא קל נפשית.
סוג של המשך לספר הקודם "הירח ירוק בואדי", כאשר המיקום הוא שכונה סמוכה, חלק מהדמויות בספר הקודם מופיעות כדמויות משנה וכן חלק מהאירועים מהספר הקודם מוזכרים כאן.
אם בספר הקודם מסופר על שנות ה-70, כאן מסופר על שנות ה2000 כאשר שני הגיבורים הם המספר והשכונה.
בשני הספרים השכונה הופכת ילד רגיש ועדין לנער קשוח.
... המשך לקרוא
4 קוראים אהבו את הביקורתאהבת?
|
|
|
נדמה כי הספר של דודו בוסי נוגע במגוון נושאים,ולא נוגע בכלום.אני חייב להודות שאוצר המילים המדולל בספר קצת צרם לי ולא הבנתי אם זה נסיון חתרני של הסופר,או שמא מדובר בעצלנותו.נראה כי השני הוא הנכון. הספר מזכיר יותר ספר נוער כמו ''פחונים וחלומות'' או ''אל עצמי''.התיאורים פשטניים מדי,אם כי הסיפור קולח (יתר על המידה אפילו)ואפילו הצלחתי להזדהות עם שמאניה.הספר גם די קצר (סיימתי אותו בכמה שעות).... המשך לקרוא
3 קוראים אהבו את הביקורתאהבת?
|
|
|
קראתי את התגובות פה, ציפיתי לספר מצוין ונתקלתי בספר בינוני.
לא הבנתי על מה כל הביקורות הכל כך משבחות, ממש אוברייטד בעיני.
ספר להעביר איתו את הזמן לא יותר מזה.... המשך לקרוא
4 קוראים אהבו את הביקורתאהבת?
|
|
|
זה הספר השני שאני קוראת של דודו בוסי.
ירח ירוק בוואדי, היה טוב, אך הספר הזה לדעתי יותר זורם, סוחף ומוצלח.
הכתיבה פשוטה ועממית, רוב התיאורים משעשעים ומצחיקים, במקביל יש לא מעט אלימות מילולית ופיזית.
אלי גיבור הספר, שכינויו "שמניה" (בגלל היותו שמן מאוד) עובר בחייו טלטולים רבים, הרצון שלו לרזות ולמשוך אליו תשומת לב, המאבק שלו עם אמו ובן זוגה, עם אביו, בבית ספר, עם נערה שלומדת איתו והוא מוכן לעשות הכל בכדי שתהייה שלו.
הסיפור מעניין ומוזר, היו קטעים בלתי נתפסים, לא נורמאלים לחלוטין.
לא פעם מצאתי את עצמי מעולפת מצחוק, הקטעים המצחיקים ביותר, הזכירו לי את הת... המשך לקרוא
17 קוראים אהבו את הביקורתאהבת?
|
|
|
בעקבות ההמלצות הרבות של חברי סימניה החלטתי לקרוא
את הספר ובהתחלה ממש לא הבנתי על מה כל המהומה ...
בסך הכל תוך כדי הקריאה,
נחשפתי לסיפור על נער מסכן שהחיים לא האירו לו.
הוא ילד להורים גרושים, מתגורר עם זוג נרקומנים
בגמילה בשכונה ענייה בדרום ת"א ובנוסף לכל שמן
נורא וחסר בטחון עצמי.
לסגנון הכתיבה גם לא כל כך התחברתי,
תיאורים בשפה יומיומית מדיי ושימוש רב בקללות.
אבל כשהגעתי לסוף, הכל התחיל להתבהר ולהסתדר
בדיוק במקומות הנכונים ואני חייבת להודות שלספר
זה מסר חזק ומטלטל, גם אם זה לא ברור מייד.
... המשך לקרוא
8 קוראים אהבו את הביקורתאהבת?
|
|
|
אחד הספרים החזקים והמטלטלים שקראתי בתקופה האחרונה, ומאלה שבחיים לא שוכחים!!! ספר מדהים שממש נסחפתי לתוכו, כמה אלימות יש בתוך הספר גם מילולית וגם פיזית!!!
ממליצה בחום,אחד הספרים הטובים שיצא לי לקרוא!!!!... המשך לקרוא
13 קוראים אהבו את הביקורתאהבת?
|
|
|
דודו בוסי יודע לספר סיפור. טוב, יש כאלה שיודעים לספר סיפור. דודו בוסי נמצא בלב הסיפור. טוב, יש גם כאלה. בוסי נמצא בתוך הסיפור, יודע לנתח מצבים בבהירות, בשנינה, כמעט באכזריות, להתבונן על הכל מהצד, מלמעלה, מלמטה ולהביא הכל אל הדף. זה ניכר היטב בפרא אציל וכך גם בהירח ירוק בוואדי.
קשה להניח את הספר מהיד. אנחנו הרי מורגלים כעניין שבשגרה ללגום טייסטר'ז צ'ויס, לנשנש קרואסון, לעטות על עצמנו דיזל ומוקסינים וכמאמר ניצן הורוביץ בגלי צה"ל: אין לנו שמץ מושג מה הולך בחצר האחורית שלנו. הירח ירוק בואדי, כמו גם פרא אציל, יכול להיות הזדמנות טובה להשיל מעל עצמנו את מעטה הקר... המשך לקרוא
5 קוראים אהבו את הביקורתאהבת?
|
|
|
***
לפעמים סופרים נהדרים הם חרא של אנשים, ואנשים נפלאים הם סופרים גרועים מאוד. אני לא יודע איזה מין אדם הוא הסופר דודו בוסי, אבל הספר הזה לא טוב בעיניי.
אל דודו בוסי התוודעתי, כמו רבים אחרים, דרך הסדרה "מחוברים". בכנות, לא חיבבתי את הדמות שהצטיירה לי עוד מהרגע הראשון, ואני עדיין סבור שמדובר בשגיאת ליהוק (כמו גם לואיס אדרי). לא קיבלתי ממנו שום דבר חדש, לא התרגשתי ולא התפעלתי, ותהיתי מה האיש הזה עושה כאן, לוגם ללא הרף בקבוקי הייניקן, מהגג דברים סתומים, עילגים ולא ברורים על עצמו ועל חייו. חבל שלא ליהקו במקומו את ידידו, ערן סבג, שנתפס אצלי כדמות הרבה יותר מסק... המשך לקרוא
15 קוראים אהבו את הביקורתאהבת?
|
|
|
אלוי הביקורת שלי תהיה יותר מדי רגשית,
לגבי הספר הנ"ל,אבל איך אפשר שלא.
דוד הוא בן יחיד לסימה ויום טוב,
הורים פרודים.
דוד אף פעם לא קרא להורים שלו אימא ואבא,
סימה אימא של דוד היא מכורה לסמים( לא פעילה ).
דוד במשך כל הילדות שלו מתעללים בו וסופג
המון טלטלאות נפשיות,אשר גורמים לו להמון משקעים וכעסים.
היה לי נורא קשה לקרוא את הספר,היו קטעים אפילו שבכיתי וכעסתי מהאלימות המילולית והפיזית שדוד עובר.
אכן ספר קשה ומומלץ.... המשך לקרוא
5 קוראים אהבו את הביקורתאהבת?
|
|
|
דודו בוסי יצר בספרו גיבור שהוא דמות שוליים מרתקת ומעוררת אמפתיה. אך בדומה למשוררים הצרפתיים "המקוללים" הוא גורר את גיבורו ואותנו אל עומק הביבים במטרה למצוא חסד וגאולה כלשהיא. החוויה בהחלט לא נעימה ומעוררת אף דחייה מסויימת. אינני בטוחה כי הבחירה של בוסי בארוע הטראומטי המכונן בו הוא בחר היא אכן הכרחית. אך מעבר לבחירה זו הספר מעניין, מעורר מחשבה ומכיל אף כמה הברקות מצמררות כגון דמותו של האב האמן שמאמץ לעצמו פרסונה של קורבן שואה בכדי לחוות את סבל קורבנות השואה בעצמו.זהו ספרו הראשון של בוסי אותו קראתי והוא בהחלט קול שונה ומרענן.מומלץ לבעלי קיבה חזקה.... המשך לקרוא
8 קוראים אהבו את הביקורתאהבת?
|
|
|
אני בד"כ לא נוהגת לכתוב ביקורות לספרים, אבל לספר הזה קשה לי להשאר אדישה.
לפני חודשיים סיימתי לקרוא אותו. קראתי אותו בשקיקה והמון זמן לפני כן לא נכנסתי למרתון קריאה כ"כ מהנה!
דודו בוסי כותב את הספר בלשון כיפית ואותנטית התורמת להתגלגלות של הסיפור ולזרימתו...
צחקתי בטירוף, התעצבתי, ריחמתי ואפילו הזלתי דמעה!
עכשיו כששואלים אותי להמלצת ספרים, אני בהחלט יודעת מה לענות! ספר נדיר מאין כמוהו!... המשך לקרוא
2 קוראים אהבו את הביקורתאהבת?
|
|
|
ספר חזק, מטלטל ומזעזע בקיצוניותו . מסוג הספרים שנצרבים בלב . ספר חובה לכל העוסקים בחינוך, עבודה סוציאלית , עובדי רווחה ועוד , אבל לא רק... הסופר דודו בוסי לוקח את העלילה והדמויות עד לקצה באופן שאינו נותן מנוחה אף לרגע . העלילה מתוארת מנקודת מבט של נער בן 15 "פרא אציל" ספוג טינות וכעסים שהפך בן לילה לבוגר שלא מרצונו. הוא חווה על בשרו אירועים קשים ,בתוך משפחתו השסועה ,שהביאוהו אל עברי פי פחת ופעם אחר פעם נכווה ע"י מציאות חייו המורכבת , נקרע בתוך תוכו בין דאגתו לאמו לבין אביו הביולוגי , אמן המנהל אורח חיים מוזר על גבול השיגעון והטירוף . לאחר שש שנים של סבל ומצ... המשך לקרוא
7 קוראים אהבו את הביקורתאהבת?
|
|
|
אחד הספרים הטובים ביותר שקראתי - מצוין. נכנס ללב ואי אפשר לעזוב אותו. קראתי אותו לפני כמה שנים, והוא השאיר עלי את חותמו. ... המשך לקרוא
2 קוראים אהבו את הביקורתאהבת?
|
|
|
יתכן ובגלל שניגשתי לספר ללא כל ציפיה, הופתעתי לטובה.
ספר קריא ונחמד.... המשך לקרוא
קורא אחד אהב את הביקורתאהבת?
|
|
|
ספר מצויין, הגיע אליי לפני מספר שנים במהלך טיול..
לא היו לי ציפיות מהספר, סוחף, מתאר מאבק של ילד שגדל בתנאים קשים,וגורלו נחרץ ע"י הוריו...
גדולתו של הסופר, שמצליח לעלות על כתב בצורה מדימה אירועים ודברים שקורים בשולי החברה.
בעקבות הספר, קראתי את ספריו של דודו בוסי, מכולם נהנתי מאוד.
... המשך לקרוא
2 קוראים אהבו את הביקורתאהבת?
|
|
|
סקס עם האמא בשכונת הארגזים
--------------------------
- "פרא אציל" דודו בוסי –
לפני הקריאה:
זה הספר הראשון שאני קורא שלו.
באתי עם ציפיות נמוכות לספר סנסציוני וזול שלא אצליח להתחבר אליו.
לפי הדיאלקטיקה של הציפיות והתנגשותן במציאות, ציפיות נמוכות נותנות דווקא סיכוי יותר טוב לאהבת הספר.
אחרי ובזמן הקריאה:
ספר מופרך, לא ממש רציני, משעשע ולעתים ממש מצחיק, מרתק לקריאה.
ניכר שאילו היה בוסי פוגש עורך מעולה –לא שמעון אדף, ששוב הוכח לי שאינו נוגע בטקסטים שהוא אמור לערוך - היה יכול להוציא משהו טוב יותר, מתוך כשרון הכתיבה הגדול שללא ספק יש לו. הספר הזה מרגיש לי יותר... המשך לקרוא
3 קוראים אהבו את הביקורתאהבת?
|
|
|
אני לקראת סופו, מותח את זמן הקריאה בכדי ליהנות מכל רגע..
ישראל של מטה ממבט שלמעלה. מדהים ומרגש.... המשך לקרוא
אהבת?
|
|
|
ספר מצוין!!כתוב בצורה חדה ומדויקת. השפה עכשוית אך עם זאת אינטיליגנטית,נוגע ברגש בלי התיפיפות,יש בניה נכונה של הסיפור שמשאירה אותך ער לאורך כל הקריאה.
למרות שההתרחשויות בספר אינן פשוטות(!!),הן אינן מרחיקות אותך מהן או יוצרות סלידה שמקשה על המשך הקריאה, לתחושתי דודו בוסי,נותן "קונטרה" לטלטלות ע'י עוצמה שהוא בונה אצל הדמויות ,כל דמות לפי יכולתה...כל דמות לוקחת את חייה בידיה לפי הבנתה.
ספר מומלץ בחום.
... המשך לקרוא
אהבת?
|
|
|
ספר מטלטל - במובן הכי נכון וטוב של המילה...
מומלץ קריאה ברמת -קריאת חובה - וכל מילה מיותרת - אז לשם שינוי - אני אצמצם במילים...... המשך לקרוא
אהבת?
|
|
|
|
|
|
|
|
|
אחד הספרים החזקים והמטלטלים שקראתי בתקופה האחרונה, ומאלה שבחיים לא שוכחים. דודו בוסי נכנס אצלי לקטגוריית הסופרים הישראליים האהובים (ויש ממש מעטים כאלו).
רק מוח מבריק, גאון יכול לברוא יצירה כל כך אמיתית, סוחפת, מזעזעת, שאפשר להתאהב בה ולשנוא אותה כאחת, יצירת מופת, מבחינתי.
אלי, נער שגדל בשכונת הארגזים, יש לו נשמה של סופר, כל כך בוגר , כל כך מבין, והוא גדל במקום שכל כך לא מתאים לו להיות שם, ואולי, זה בכדי להראות לעולם, מה באמת הולך שם בשכונת הארגזים. אותו נער מתוק ושמנמן, חי עם אימו המעורערת סימה, ה"נרקיס" (מסוממת), חברה יפת העבריין הטיפש והאלים, ואביו האמית... המשך לקרוא
3 קוראים אהבו את הביקורתאהבת?
|
|
|
|
|
|
סיימתי את הספר ממש עכשיו, במרתון קריאה תזזיתי שכמוהו מזמן לא חוויתי. כך שזו לא ממש המלצה מסודרת. יותר דומה לשטף כתיבה לשיתופכם ברגשותי.
הספר עוסק בנער משכונת הארגזים, שמשפחתו התפוררה, שסביבת חייו אלימה ומפוררת, שסובל בעצמו ממלחמה אבודה בעודף משקל, ושסובל ממגוון התעללויות ומניפולציות בכלל לא עדינות.
הספר הכתוב בהומור, בשפה הרחוקה מהתייפייפות ובכנות אותנטית ראויה לציון, מצליח לסחוף, לרגש, להעציב ולעורר המון אמפטיה. וזאת מבלי להשתמש בטריקים ספרותיים נלוזים.
גם הקטע הרע של אמצע הספר (שמי שמכיר - מבין, ומי שלא - שיקרא) מאד קשור לקונטקסט, מאד אמין ומאד מ... המשך לקרוא
2 קוראים אהבו את הביקורתאהבת?
|
|
|
|
|
|
|
|
|
לא התלהבתי בכלל... לא הצלחתי לגמור לקרוא את הספר כי הוא לא סחף אותי... לא עניין אותי יותר מידי... ניסיתי לגמור אותו ולא הצלחתי...... המשך לקרוא
אהבת?
|
|
|
כמו עם 'אם יש גן עדן' גם ב'פרא אציל' היה לי קשה למצוא את הניצוץ הזה שנראה שכולם מצאו ואהבו.
כשהתחלתי לקרוא מאד התלהבתי. השפה, התיאורים, האירועים והאנשים נראו לי אותנטיים במיוחד ויחד עם זאת גם משעשעים ומלאי חוש הומור. הדמות של אלי היתה אחת הדמויות אליה התחברתי ביותר מאז ומעולם, בגלל הרגישות השובה שלו והיכולת שלו להחזיק בחוש הומור למרות המצב הלא טוב, בגלל החכמה הרבה שלו ובגלל העובדה שהוא בודד ומעט מנודה ושהוא חי במה שניתן לתאר אותו רק ככלוב אריות הסוגר עליו שלא בצדק.
עד בערך אמצע הספר כל מה שאפשר לעשות זה להתאהב באלי ולהתרגש, לכעוס ולהיות עצוב ביחד איתו ... המשך לקרוא
אהבת?
|
|
