ביקורת ספרותית על פרא אציל - סדרה לספרות יפה # מאת דודו בוסי
ספר בסדר

---

כמו עם 'אם יש גן עדן' גם ב'פרא אציל' היה לי קשה למצוא את הניצוץ הזה שנראה שכולם מצאו ואהבו.

כשהתחלתי לקרוא מאד התלהבתי. השפה, התיאורים, האירועים והאנשים נראו לי אותנטיים במיוחד ויחד עם זאת גם משעשעים ומלאי חוש הומור. הדמות של אלי היתה אחת הדמויות אליה התחברתי ביותר מאז ומעולם, בגלל הרגישות השובה שלו והיכולת שלו להחזיק בחוש הומור למרות המצב הלא טוב, בגלל החכמה הרבה שלו ובגלל העובדה שהוא בודד ומעט מנודה ושהוא חי במה שניתן לתאר אותו רק ככלוב אריות הסוגר עליו שלא בצדק.

עד בערך אמצע הספר כל מה שאפשר לעשות זה להתאהב באלי ולהתרגש, לכעוס ולהיות עצוב ביחד איתו דרך האירועים הקורים לו. הוא פשוט הדמות הזו שקשה לעמוד בקסמיה.

ואז, איפושהוא באמצע הספר, קורה אירוע שמטלטל אותנו הקוראים ומטיל כתם על נפשו של אלי שלא ימחה לעולם. אולי כי אני לא מוכנה לסוג כזה של עלילה קשה, לאירוע כזה מכביד, הערכתי את הספר הרבה פחות בהמשך הקריאה, וככל שקראתי יותר כך גם הערכתי פחות עד הסוף שנראה לי מוזר ולא מתחבר למה שקדם לו.

למי שיכול רוצה ומסוגל להתמודד עם תהפוכות גדולות ואירועים קשים ומשני חיים 'פרא אציל' הוא ספר מומלץ. בעיני אישית הוא היה טרגי מדי עד כדי אילוץ אפילו למרות ההתחלה שנראתה לי כל כך מבטיחה ולמרות הדמות המקסימה של אלי, ולכן הציון הבינוני. בכל מקרה ספר שכדאי לקרוא.

» ביקורות נוספות של עתליה
» ביקורות נוספות על פרא אציל - סדרה לספרות יפה #