ביקורת ספרותית על פרא אציל - סדרה לספרות יפה # מאת דודו בוסי
ספר מעולה

---

דודו בוסי יודע לספר סיפור. טוב, יש כאלה שיודעים לספר סיפור. דודו בוסי נמצא בלב הסיפור. טוב, יש גם כאלה. בוסי נמצא בתוך הסיפור, יודע לנתח מצבים בבהירות, בשנינה, כמעט באכזריות, להתבונן על הכל מהצד, מלמעלה, מלמטה ולהביא הכל אל הדף. זה ניכר היטב בפרא אציל וכך גם בהירח ירוק בוואדי.

קשה להניח את הספר מהיד. אנחנו הרי מורגלים כעניין שבשגרה ללגום טייסטר'ז צ'ויס, לנשנש קרואסון, לעטות על עצמנו דיזל ומוקסינים וכמאמר ניצן הורוביץ בגלי צה"ל: אין לנו שמץ מושג מה הולך בחצר האחורית שלנו. הירח ירוק בואדי, כמו גם פרא אציל, יכול להיות הזדמנות טובה להשיל מעל עצמנו את מעטה הקרתנות, לקרוא על רחובות עם שמות עבריים, על אנשים עם פנים דומים לאלה שבשכונה וביטויים השגורים עלינו, אם כי אנחנו מעדיפים היי וצ'או, כשלא מזמן דווקא חיבבנו את יאללה ביי.

דודו בוסי נתן לנו ב"הירח" את מוסא הילד היפה, הבן של ההוא מהמסעדה. הפעם אנחנו מקבלים את אלי השמן, בנו של יום-טוב האמן, העירקי המזדהה עם טרבלינקה, את אמו המריצה שורות ואת האב החורג המריץ כאפות. אלי השמן מעיד ממקור ראשון עדות נלעגת ומגעילה על ילד המריץ לאפות אל בטנו התופחת, היכול לאכול צנצנת ריבת אוכמניות עם לחם שלם כך סתם מתוך שעמום וכדי להשקיט רעב קטן. אבל אלי הוא ילד הנקרע בין אביו הטוב, הגרוש מאמו הקריזיונרית, תרתי משמע. אם נוסיף לכך יכולת ראיה והתבוננות, יכולת כתיבה וסיפור, נקבל שוב מרקחת מושכת ומרתיעה כאחת, לא אחת המניחה לקורא להניח את הספר מן היד.

עד אמצע הספר הכל מתנהל כאילו דחסו שלל בעיות לאוטובוס המתנהל בעצלתיים בדרכי עפר לא ממש כבושות. הטלטלה כבדה מצד אל צד, אבל רואים נוף משכנע. מאמצע הספר ועד לעשרת העמודים האחרונים הבעיות שחווה הגיבור נדחסות לתיק קטן ואנחנו נדחסים למכונית ספורט הפורצת למסלול המהיר שם הכל תזזיתי, המהירות מפלצתית, הנוסעים נאחזים בפלצות בכל ידית פנויה והצפרניים ננעצות בפלסטיקים ומותירות פיסות קרועות. זיקוקי די-נור נורים לכל עבר, המאורעות מתחלפים מדי פרק, הדופק מואץ והנשימה נעתקת. הנוף חולף מהר ומרוח ואין זמן למחשבה מסודרת.

בעשרת העמודים האחרונים, באפילוג, המוגלה זורמת לה חופשי והדמעות (שלי) זורמות מאליהן. היטלר ניצח.

זהו, תם ונשלם. בחצות בדיוק הספר מונח על המדף ודקות ארוכות אני נאבק להחזיר את הנשימה לסדרה, להשקיט את המחשבות, לנסח ביקורת מסודרת ואפילו עכשיו, בזמן הכתיבה, הסערה עולה וצפה מחדש שבע שעות אחרי. אין ספק שזה סיפור גדול, דוגמה ומופת לסער ופרץ במיטבו.

מומלץ עם כוכבים רבים, אלמלא זיקוקי הדי-נור הסתירו אותם לגמרי. לחטוף ולקרוא בסביבה נטולת הפרעות ועם תרופות ארגעה חזקות בהישג יד.

» ביקורות נוספות של מורי
» ביקורות נוספות על פרא אציל - סדרה לספרות יפה #