אלברטו מורביה

אלברטו מורביה

סופר

אלברטו מורביה (באיטלקית: Alberto Moravia, שמו בלידתו היה אלברטו פינקרלה (Alberto Pincherle); ‏28 בנובמבר 1907 – 26 בספטמבר 1990) היה סופר איטלקי ועיתונאי. הרומנים שלו עסקו בנושאים מודרניים כמו מיניות, ניכור ואקזיסטנציאליזם.

הוא ידוע, במיוחד בשל הרומן הראשון שלו האדישים (Gli Indifferenti) שפורסם ב-1929 ובשל הרומן האנטי-פשיסטי הקונפורמיסט (Il Conformista) שהיה הבסיס לסרט הקונפורמיסט (1970) בבימויו של ברנרדו ברטולוצ'י. רומנים אחרים שלו שהועברו לקולנוע הם הבוז (Le mépris) בבימויו של ז'אן-לוק גודאר (1963), שעמום (La Noia) והועלה בארצות הברית ב-1963 בשם הבד הריק (The empty canvas) ולה צ'וצ'ארה (שתי נשים) בבימוי ויטוריו דה סיקה ובכיכובה של סופיה לורן.

יצירותיו שתורגמו לעברית:
הפאשיסט, תורגם מאיטלקית על ידי א’ שן ארי. תל אביב: כתבים, 1953.
ירח דבש, עברית - חיים תדמון. תל אביב: דשא, 1960.
האשה מרומא, עברית - ס’ דן. תל אביב: מ’ מזרחי, 1962.
בתולות רומא. (תל אביב: ע’ נרקיס), 1963.
האדישים, עברית - י’ אברהמי. תל אביב: מ’ מזרחי, 1964.
מותה של אהבה, תרגם מאיטלקית - אלדו פבורה [=תבור פלדי]. תל אביב: מ’ מזרחי, 1965.
מסע בסין האדומה, תורגם מאנגלית בידי אשר דורי והושוה אל המקור האיטלקי. (תל אביב): עם עובד, 1971.
שתי נשים, עברית - א’ אליעזר. תל אביב: דורה, 1975.
סיפורים אירוטיים, תרגם י’ ראובני. רמת-גן: כנרת, 1988.
המתבונן, מאיטלקית - אריה אוריאלי. תל אביב: כנרת, 1993.
אגוסטינו, תרגום מאיטלקית - דליה עמית; עריכה ואחרית דבר - אריאל רטהאוז. ירושלים: כרמל, 2001.
אי-ציות, תרגמה מאיטלקית ענת שפיצן; ייעוץ ואחרית דבר - אריאל רטהאוז. ירושלים: כרמל, 2002.
האדישים, תרגום מאיטלקית - דליה עמית; אחרית דבר - אריאל רטהאוז. ירושלים: כרמל, 2003.
הקונפורמיסט, תרגום מאיטלקית: עתליה זילבר, הוצאת פן וידיעות ספרים, 2016.
» רשימות קריאה בהם מופיעים ספריו (42):
רוצה לקרוא, רוצה לקרוא/לקנות, Wish List, ספרים שצריך לקרוא, ספרות -תרגום, מאד רוצה לקרוא, ספרות מתורגמת , סינים, הספרייה העברית בברלין, סין, סין ודן דאור, ספרים - סין, קראתי, כללי, ק - 2016, ספרים שקראתי, יותר מדי ספרים שאני רוצה לקרוא, אמן שיום יבוא ואשיג אותם, הייתי רוצה... מתישהו..., עוד ...
1.
"האשה באדרת השחורה", "האל הלא נודע", "החגורה", "ידיים סביב הצוואר", ועוד סיפורים נועזים ומפתיעים, מלאים בהומור ציני, המתארים במקוריות מדהימה, סיטואציות אירוטיות לפרטי פרטיהן. סיטואציות המתפרשות על פני קשת הגילים, המינים והנטיות המיניות. זהו מעין סיפור בהמשכים, המפנה מבט בוחן וחד אל התשוקה האנושית החל באהבותיה, דרך התקווה והחרדה ועד לפנטזיות מטורפות המביאות לסטייה – המאפיינת את האדם המודרני. אלברטו מוראביה מתגלה כאן בשיאו: שנון בעל עין בוחנת ויכולת כתיבה פשוטה וישירה, המשלבת תמונות מוחשיות וחושניות עם מסתורין ואלימות ומציגה את התאוות האנושיות על עוצמתן ותעתועיהן בכשרון רב. ...

2.
אי - ציות הוא סיפור התבגרותו של נער חולני במשפחה בורגנית, המגלה את סודות הארוטיקה, ליקה, גיבור הספר, מתנתק מילדותו, מתחביביו הישנים, מהרכוש שצבר בילדותו ומהוריו, ובסופו של דבר הוא מואס בתברה הסובבת אותו ואף בחיים עצמם. מורביה מיטיב לתאר את מערבולת הרגשות והמחשבות הסוחפת את גיבורו הצעיר ומרחיקה אותו מחוף המבטחים של התום והטוהר, האי - ציות הופך כאן למרידה של הגוף החולני בנער המתבגר ושל הנער המתבגר בחברה ובחיים. הרומן בוחן את הזיקה בין הדחף המיני לחברה ואת מקומו של הארוס בחיי האדם. יצירתו הענפה של אלברטו מורביה (1990 - 1907) היא מפסגות הסיפורת האיטלקית של המאה העשרים, תיאור תהליך ההתבגרות מתואר אף בספר אחר של מורביה - אגוסטינו (הוצאת כרמל, 2001)....

3.
האדישים הוא וריאציה קיצונית של "המשולש הרומנטי", ההופך ברומן זה לפריזמה מרובת פאות, מערכת יחסים סבוכה של תשוקה, שנאה ובוז קושרת בין חמשת גיבוריו. לאו היה פעם מאהב של ליזה; עכשיו הוא מאהב של ידידתה מריה גרציה וגם זומם להשתלט על רכושה ולכבוש את בתה קארלה; מיקלה, אחיה של קארלה, השונא את לאו בגלל מזימות ההשתלטות שלו (ובגלל יחסיו עם אמו), מפלרטט מתוך עייפות עם ליזה; אותה ליזה שלאו מנסה לפתות מחדש כאשר אינו מצליח לשים יד על קארלה הצעירה. - לעינינו נחשפת דרמת תשוקות בורגניות בגרסה פרועה וכמעט קרנבלית, והפלא הגדול הוא שמורביה מצליה לשלוט שליטה גמורה בכל הזימה העסיסית - ואפשר לומר הוולגרית - ולהפוך את הקרנבל לטקס התוודות טרגי וחמור סבר, האדישים הוא בראש וראשונה וידויה של חברה שלמה, דיוקן מוסרי אכזרי של הבורגנות האיטלקית הגבוהה בראשית המאה העשרים, על הליכותיה הנלוזות, ערכיה המפוקפקים ודבקותה האווילית והעיקשת בדעות קדומות, זהו הרומן הראשון של מורביה (1990 - 1907), אחד הסופרים האיטלקים הגדולים במאה העשרים, יצירותיו אגוסטינו ואי - ציות יצאו לאור גם הן בהוצאת כרמל. הציור שעל העטיפה: קרלו קרא (1966 - 1881), האובל של החזיונות...

4.
5.
אלברטו מורביה (1990 - 1907), היה ממעצבי פניה של הספרות האיטלקית של המאה העשרים, וממעצבי השיה התרבותי באיטליה. 'אגוסטינו' הוא רומן קצר, משובח ונוגע ללב, שעדינות ואכזריות מתגלות בו זו לצד זו; פנינה קטנה של הסיפורת האיטלקית המודרנית. בספר נחשף משולש רומנטי מיוחד במינו: ילד תמים, אגוסטינו, הנמצא על סף הגילוי הכאוב של עובדות החיים, אם נאה ועדיין אפופת - הוד בעיני בנה ומחזר צעיר, המעורר את קנאתו של אגוסטינו ומאלץ אותו להסתכל על אמו כעל 'אשה' בשר ודם, מושא של תשוקה. הרומן הקצר הזה הוא אלגיה מאופקת על מות הילדות ועל הייסורים הממושכים המלווים את הפרידה ממנה. הקול זה, המקונן על כאב הילדות האבודה, מהדהד בבירור מבעד לשכבות המרובות המרכיבות את הספר הקטן הזה (רומן הניכות, רומן פרוידיאני, רומן תברתי), והוא מגיע לאוזנינו ונחרת עמוק בזכרוננו....

6.
7.
8.
9.
10.
סודיות ושתיקה הן טבעו השני של מרצ'לו קלריצ'י, גיבור הקונפורמיסט, הספר שהפך את אלברטו מורביה לאחד הסופרים הפוסט-מלחמתיים הנקראים בעולם. מרצ'לו שולט בחייו – יש לו אישה שאוהבת אותו, עמיתים שמעריכים אותו וכוח חבוי שמתלווה לעבודתו הסודית עבור המשטרה הפוליטית באיטליה, בשנות שלטונו של מוסוליני. אבל אז הוא מקבל משימה שמטרתה להוכיח את נאמנותו למשטר - להרוג את מי שהיה הפרופסור שלו ונמצא כעת בגלות – והוא מתאהב באישה מוזרה ומושכת. חייו נקרעים ואיתם לבו המושחת של הפשיזם. לאורך הרומן מחפש קלריצ'י את מה שנתפש בעיניו כ"חיים נורמליים": פעילות נורמלית, הופעה חיצונית נורמלית, רגשות נורמליים... אולם הוא מבלבל בין נורמליות לקונפורמיזם. בהשתוקקות של מרצ'לו להשתלב ולציית הוא משעבד את רגשותיו, המדוכאים ממילא, וכשהחיים מעמידים בפניו דילמות מוסריות הוא מטפל בהן בדרכו. הקונפורמיסט עורר עניין גדול באיטליה ומחוצה לה, וכמו רוב יצירותיו של מורביה אף עובד לסרט (1970), בבימויו של ברנרדו ברטולוצ'י....

11.
12.
13.

דמיינו לכם סרט איטלקי, כשמישהו מספר את הסיפור הרקע בקול מונוטוני באיטלקית מדוייקת. האירועים על המסך דרמטיים, אבל הקול המונוטוני עוד מעצים... המשך לקרוא
34 אהבו · אהבתי · הגב
את האדישים כתב מורביה כשהוא בן 16 וכמה חודשים, זה נחשב לספרו הראשון והשלם כרומן. מאז נחשב הספר כספר מופת. הספר התפרסם ב-1929 וניתן להבין מדוע נ... המשך לקרוא
17 אהבו · אהבתי · הגב
הציור שעל הכריכה יחד עם שם הספר נפלאים ומעלים ציפיות לגבי ההמשך. הספר בסופו של דבר אכזב ולא סיפק. מדובר בסיפור יחסית קצר על התבגרותו של נ... המשך לקרוא
2 אהבו · אהבתי · הגב
הספר הזה הוא על... אה... נו, על... טוב, זה לגמרי ברור שזה על... פוס, פאוזה, סטופ. מרצ'לו קלרי'צי היה בן 13 כשיופיו ומראהו המעט נשי גרמו לו לא מעט צרו... המשך לקרוא
21 אהבו · אהבתי · הגב
"הפעם אתם לא רק משחררים את האדמות שלכם. אם תנצחו, תוכלו לקחת בידיכם את האויב: את הנשים, את הבתים ואת היין הטוב בעולם... במשך 50 שעות תהיו האדונ... המשך לקרוא
23 אהבו · אהבתי · הגב
שם מטעה - סה"כ אסופה מעניינת למדי של סיפורים קצרים, בסגנון קצת סתום, או אולי אסוציאטיבי, משהו שקצת מזכיר לי את בורחס. מרבית הסיפורים נותרו ב... המשך לקרוא
9 אהבו · אהבתי · הגב

עוד ...




©2006-2018 לה"ו בחזקת חברת סימניה - המלצות ספרים אישיות בע"מ