ביקורת ספרותית על מסע בסין האדומה - אפקים # מאת אלברטו מורביה
ספר לא משהו דירוג של שני כוכבים
הביקורת נכתבה ביום חמישי, 12 בנובמבר, 2020
ע"י עמיחי


ב-1967 יצא אלברטו מורביה, סופר איטלקי ידוע ותומך בקומוניזם, למסע בן כמה שבועות בסין.
אני משער ששליט סין בימים ההם, מאו, היה מעוניין ביחסי הציבור הטובים שרק ידוענים מכובדים מהבוהמה הגבוהה יכולים להעניק למשטר שלו, ולכן הסיור של מורביה ואשתו (הסופרת הטובה דאצ'ה מראיני שחיברה את "דור חסר נחת" המעניין) התנהל על מי מנוחות, היה מתוכנן בקפידה מרובה והיה מלווה במדריכים ודוברים טובים למדי מטעם השלטון.

מורביה נסע לסין בלב חפץ. לא רק הסקרנות הטבעית להכיר מקרוב ארץ, חברה ותרבות שהיו סגורים כמעט לחלוטין בפני אזרח מן המערב הניעו אותו, אלא גם אמונתו בקומוניזם מילאה את לבו בתקווה כי ימצא דגם קומוניסטי טוב יותר, נקי יותר, מזה שבברית המועצות המאכזבת.
ואכן. מורביה מתפעל מהפשטות, מהאחידות ומהעוני השיוויוני הגלוי לעין.
אמנם הוא משמיע הערות ביקורת מדי פעם, לפעמים הוא מודאג מהצווחנות שמלווה את מצעדי התעמולה היזומים או מהחנופה המוגזמת לטעמו שעלולה להכתים את דמותו של מאו, המנהיג המתקדם, האמיץ והנבון בעולם לדעתו, אך בסך הכל הוא מוצא מדינת ענק מתפקדת ומתפתחת כנראה.

באחד הפרקים בספר מורביה מתעמק ברצינות רבה בספרון האדום של מאו ואף מנהל לאורו ויכוח אינדוקטרינרי מגוחך עם אחד ממדריכיו בסיור.
בפרק אחר הוא נלקח לאזור המתויר והמשופץ היטב של החומה הסינית, ושם הוא משתף את קוראיו בהרהורים על אודות החומה ומשמעותה לנפש הסינית הקולקטיבית.
נו.
נסיעתו להונג קונג מבלבלת אותו קצת. הוא דן עם אשתו איזה סיני אותנטי יותר - העני הממושמע שבפקין (=בייג'ין) או עובד המשרד בגורד שחקים שבהונג קונג. אל תהיו במתח. זה לא כזה מעניין.

ברור שמהפרספקטיבה שלנו היום סיכומו הכתוב של מסעו של מורביה בסין של שנות ה-60' נקרא כבדיחה עצובה במיוחד.
מורביה לא ידע שרק כמה שנים קודם לכן, בימי "הקפיצה הגדולה קדימה", מתו מרעב עשרות מיליוני חקלאים סיניים ובני משפחותיהם.
הוא גם לא הבין מה מתרחש באמת מתחת לאפו. "מהפכת התרבות" שיזם מאו במחצית השנייה של שנות ה-60' כללה מסעות טיהורים עמוסי שקרים, הסתה ורציחות המוניות. כמו בברית המועצות, רק בסינית.

הפרק האחרון מעורר עוד תחושה עגומה בנוגע למידת ההבנה של מורביה של מה שמתרחש מול עיניו.
הוא נוסע לאזור הגבול בין שתי הקוריאות. הדרום נראה לו עני וחסר תקנה. את תקוותו הוא תולה בצפון המתועש, הקשוב לסין ולברית המועצות.
אנחנו יודעים כיצד התפתחו הדברים במציאות.

לצערי הספר היה פחות מעניין ממה שציפיתי, והזמן שחלף מטיל צל על מורביה עצמו שהתנדב להיות המערבי המנוצל התורן שיטהר את הרשע הסיני המתעתע.
32 קוראים אהבו את הביקורת
אהבת? לחץ לסמן שאהבת




טוקבקים
+ הוסף תגובה
עמיחי (לפני 4 שנים ו-11 חודשים)
אלזה,
תודה רבה.
אלזה (לפני 4 שנים ו-11 חודשים)
סקירה יפה ומעוררת סקרנות. מילה לעמית - המשיכה של פילוסופים ואומנים בשנות השישים לגישה הקומוניסטית נבעה מהקטע המרקסיסטי שדגל בשלילת מעמדות וצמצום פערים חברתיים. אז עוד לא ידעו מה מידת האכזריות מאחורי חיוכיו של מאו וספרו האדום
עמיחי (לפני 4 שנים ו-11 חודשים)
רץ, תודה.
לא יודע...
עמיחי (לפני 4 שנים ו-11 חודשים)
עמית, תודה רבה.
גם אני מתקשה להבין את סוד הקסם של משטרים כאלה, ומדוע דווקא אינטלקטואלים ואמנים נמשכו ועדיין נמשכים לכך.
עמיחי (לפני 4 שנים ו-11 חודשים)
פאלפ,
תודה רבה.
עמיחי (לפני 4 שנים ו-11 חודשים)
פואנטה,
אני מסכים איתך כמובן.
אכן אנחנו בבעייה. קשה להיגמל מהדברים שטוב לנו איתם וכך אנחנו מסכימים בשתיקה (ולדעתי גם בייאוש) עם הרע המתלווה.
רץ (לפני 4 שנים ו-11 חודשים)
בסופו של דבר סין מצליחה להתנהל כדגם קומוניסטי קפטליסטי - אולי כפתרון אפשרי לניהול כמעט שני מלירד בני אדם. אנחנו עם דגם הדמוקרטיה שלנו - לא מצליחים לנהל 9 מיליון בני אדם. את הדמורטיה הפכנו למשחק של טובים ורעים.
עמית לנדאו (לפני 4 שנים ו-11 חודשים)
סקירה מסקרנת מאד, תודה עמיחי. באמת מעוררת השתאות מידת המשיכה שהיתה למאו על חלקים גדולים בשמאל החדש במערב אירופה בשנות ה-60 וה-70. סארטר וגודאר הם עוד דוגמה לליקוי המאורות הזה. כנראה כמידת התשוקה המשיחית לגאולת האדם כך המוכנות להדחיק את עוולות המשטר שמבטיח אותה.
Pulp_Fiction (לפני 4 שנים ו-11 חודשים)
מעניין כתבת. היו ימים שסין הקדימה את העולם כולו מבחינה תרבותית ומדעית וזה מה שגרם לה לשחצנות ושאננות וכתוצאה לפיגור.
סין היא מושחתת הרבה יותר אפילו מברה"מ -הקומוניזם שלה הוא כלי דיכוי ושליטה נטו ולא אידיאולוגיה - היא למעשה מדינה קפיטליסטית דרקונית שוויתרה על הדרך הקומוניסטית הלכה למעשה ומה שנשאר זה בצע כסף ורודנות נטו.
פואנטה℗ (לפני 4 שנים ו-11 חודשים)
כולנו שותפים לגישה שלילית על סין אבל משום מה זה לא מונע מאיתנו להיות תקועים בזום ולרכוש שלל מוצרים תוצרת סין, ובפרט לחגוג את חג הרווקים ב- 11.11

ואם מטרידה אותנו המדיניות הברוטלית של ממשלת סין, ובפרט הפגיעה בזכויות הפרט אז כדאי גם להיות מוטרדים ממדיניות של פייסבוק שתחת חסותה נפתחים מיליוני חשבונות פיקטיביים מדי חודש ומטרתם עלומה ומפוקפקת, החל מהטיות צרכניות ופוליטיות וכלה בהפצת טרור ופעילות פלילית מגוונת.
yaelhar (לפני 4 שנים ו-11 חודשים)
נראה לי שרבים מאזרחי "העולם החופשי" (כמו שמכנים אותו) שותפים לגישה שלילית על סין.
אני ביניהם. רבים גם שותפים לגישה שלילית על הקומוניזם בכלל ועל הקומוניזם הסיני בפרט - וגם כאן אני שותפה.

ההערה שלי לגביך לא התייחסה למבט פוליטי כמו להשקפת עולם (זה לא אותו דבר). סביר שמורביה הקומוניסט יראה בעין טובה יותר מאיתנו את הסיני בפקין, החי במשטר קומוניסטי.
עמיחי (לפני 4 שנים ו-11 חודשים)
יעל, תודה.
מסכים.
אגב, אם הערתך הייתה מכוונת גם אליי - אני חושב שהביקורת שלי לא נובעת ממבט פוליטי כמו מנקודת מבט של קורא ב-2020 שמודע למעלליה של סין של מאו.
עמיחי (לפני 4 שנים ו-11 חודשים)
ראובן, תודה.
ייתכן שזה כבר קרה. אני לא יודע מספיק.
עמיחי (לפני 4 שנים ו-11 חודשים)
גדי, תודה.
תראה, אני לא משווה בין סין של אז לזו של היום, כי קרו בה שינויים גדולים, לפחות למראית העין.
אני מסכים איתך שגם היום השיקולים של סין מעורפלים, זו מדינה שעוקבת אחר כל פעולותיהם של אזרחיה, היא מוציאה להורג ו/או מתעללת במוסלמים ובחברי קבוצת הפאלון-גונג ועוד ועוד.
בעייתית אז, בעייתית היום, אבל לא הכל אותו דבר.
תודה על הערתך.
עמיחי (לפני 4 שנים ו-11 חודשים)
אב"פ,
תודה. בכיף.
yaelhar (לפני 4 שנים ו-11 חודשים)
הביקורת מעניינת מאד.
נראה לי מוזר שמישהו חושב שביקור בין חודש, שלושה חודשים או שנה יהפוך את התרבות הזרה בה הוא נתקל למוכרת ואותו למומחה. מוראביה ראה את מה שרצה לראות, ואת זה עושים כולנו: השקפת עולם מקדימה ומשפיעה על הפרשנות של מה שאנו רואים.

והקורא? גם הוא מושפע מהשקפת עולמו, ובהתאם לה קורא את הספר... סגרנו מעגל.
פואנטה℗ (לפני 4 שנים ו-11 חודשים)
לא היה לי מושג מי זה הירשפלד...
אבל להיות נשוי לשתי סופרות וששתיהן ימותו מסרטן? זאת חתיכת קארמה...
ראובן (לפני 4 שנים ו-11 חודשים)
סין תעקוף את אמריקה ככוח כלכלי ותעשייתי
גדי (לפני 4 שנים ו-11 חודשים)
זה באמת עצוב. וזה יהיה עוד יותר עצוב אם מדינה כזו תנהל את סדר היום העולמי.

תודה ששיתפת.
אהוד בן פורת (לפני 4 שנים ו-11 חודשים)
הספר היחיד של מורביה שקראתי עד היום הוא "האי-ציות" והוא השאיר לי טעם לעוד.
זה יכול להיות נחמד הספר הזה, ביקור בסין (אחת הארצות שאני לא ממש מכיר).
עמיחי, אני מודה לך על דבריך. הוספתי בזה הרגע את הספר הזה לרשימת הספרים
שאני מחפש לקרוא.
עמיחי (לפני 4 שנים ו-11 חודשים)
פואנטה, תודה.
גם אני עדיין לא קראתי את מורביה... יש לי את "הקונפורמיסט" אבל טרם הספיקותי.
אגב, אשתו לפני מראיני הייתה אלזה מורנטה.
(מודל השראה לאריאל הירשפלד? ... :-) )
עמיחי (לפני 4 שנים ו-11 חודשים)
פרפ"צ, תודה.
אני התרשמתי שהוא לא חשב שהוא תמים... הוא מעיר מדי פעם הערות ביקורתיות או מפוכחות, אבל כל הזמן ברור לך שהוא בעמדת הבנה וסניגוריה, ושהוא בעיקר מחפש מה טוב בסין שנגלית לעיניו.
הייתה לו מוטוביציה למצוא משטר קומוניסטי שמביא לתוצאות טובות.
פואנטה℗ (לפני 4 שנים ו-11 חודשים)
יפה.
לא ידעתי שדאצ'ה מראיני היא אשתו. אהבתי את "קולות" שלה, את "בגהריה" פחות. אנסה את 'דור חסר נחת'.
את מורביה טרם קראתי, בעידן הספריות לקחתי את 'סיפורים אירוטיים' אבל יש לי תחושה שהם מלאים בקורי עכביש.
פרפר צהוב (לפני 4 שנים ו-11 חודשים)
סקירה מעניינת.
הספר ממתין אצלי ואני מקווה למצוא בו עניין, למרות הניקוד הנמוך שקיבל אצלך. אם הוא נפל בפח של התעמולה, חבל מאוד. האם הוא היה כזה תמים?

זה מזכיר לי ביקור של צווייג בבריה"מ, המתואר בספרו "העולם של אתמול", כאשר גם לו ערכו תצוגה של חיים מאושרים תחת השלטון הקומוניסטי בעודו מלווה במתורגמנית מטעם השלטונות. לאחר הביקור הוא מצא בכיסו פתק, שהוגנב לשם על ידי מאן דהוא, ובו תואר המצב לאשורו והוסבר לו שהכל זו הצגה אחת גדולה שהוכנה למענו, כאשר נציגי השלטונות נמצאים בכל מקום ומשגיחים על האנשים שהוא פוגש לבל יסטו מהמצופה מהם.





©2006-2023 לה"ו בחזקת חברת סימניה - המלצות ספרים אישיות בע"מ