ביקורת ספרותית על מסע בסין האדומה - אפקים # מאת אלברטו מורביה
ספר מעולה דירוג של חמישה כוכבים
הביקורת נכתבה ביום חמישי, 14 בפברואר, 2019
ע"י מחשבות


אלברטו מורביה הוא אחד הכותבים היותר מוערכים עלי. כתיבתו האינטליגנטית נטולת השומנים המיותרים חביבה עלי. הוא מסופריה האיטלקיים הספורים המוכרים לי ומאותם אני קורא בכל הזדמנות.
ב-1968 הזדמן לו לבקר בסין עם רעייתו, כשנתיים לאחר תחילת מהפכת התרבות, שלפחות בתחילתה היתה נטולת שפיכות דברים והדברים נעשו בשכנוע ע"י משמרות המהפכה האדומים.
מורביה התרשם עמוקות מביקורו, שכלל גם טעימה מהונג קונג וקוריאה. הוא כתב בפליאה כיצד מדינה איבדה את כל מעמדותיה והפכה בן לילה כמעט למדינה שבה כולם, אבל כולם, עניים באותה מידה. כולם בה מקבלים את מה שנחוץ ולא מה שרוצים וכך הפכו אדישים לצריכה ובאותה מידה הפכו אדישים לעולם החיצוני, משום ששוב לא יכלו להתעניין או לקרוא על אותו עולם. הספרים הושמדו וכל התרבות הפכה לתרבות מקומית בלבד. הסגירות הזו מאפיינת את סין בגלים, חלק מהפילוסופיה של החומה הגדולה.
מי הגה את מהפכת התרבות? הלא הוא מאו טסה טונג, "שבקריירה הארוכה שלו היה הכל ועשה הכל: פוליטיקאי, תועמלן, מנהיג צבאי, מחוקק, פילוסוף, משורר, מתכנן כלכלי וכן הלאה... באת ובעונה אחת הוא היה הלנין, הטרוצקי והסטלין של סין" (עמוד 38).
"מהי מטרתה הסופית של מהפכת התרבות? מטרתה להביא את סין האיכרית – שמבחינה אנושית היא שלמה, מאוחדת, תמימה ובתולית – לידי כך שתבצע את הקפיצה הגדולה מחברת איכרים ובעלי-מלאכה לחברה טכנולוגית – בלי לעבור את השלב הזעיר-בורגני בקומוניזם..." (עמוד 83).
מהפיכת התרבות נמשכה כעשור, מ-1966-1976. לחשוב שהיום (פברואר 2019) זו אחת המדינות העשירות ביותר בעולם, מהטכנולוגיות ביותר, בעלת רשת רכבות סופר מהירות, מדינה הקונה חברות שלמות, נמלי ים וכד'. מדינה שבה אזרחיה שיש להם הכל, ויתרו על דמוקרטיה ומנהיג המתחלף לעיתים בבחירות.
ונחזור רגע לספר. מובן שלרגע לא עזבו את מורביה לבד. ליוו אותו לחומה הגדולה, הוא אכל ברווז פקיני במסעדה היחידה בפקין. הערב היה טעים להפליא, כמו גם הזוי ככל המסע. שרידי התרבות היו קומוניסטיים-סובייטיים, ביקור בביתו של אדם לדוגמה הניב כירת גז שממש עובדת.
הונג קונג היוותה הצצה מסנוורת אל עולם זוהר ועשיר, יותר ניו יורק מכפר סיני עני, כשבבתים אין אפילו מזרן על המיטה, משום שאף הוא לא ממש נחוץ.
גם 15 שנים לאחר מלחמת קוריאה, דרום קוריאה היא מצבור של כפריות פרימיטיבית הדומה לסין, כשדווקא הצפון הוא היותר מפותח, יותר תעשייתי. היום דרום קוריאה קוראת תיגר על העולם עם סמסונג, LG ויונדאי.
האם הספר מרתק? מרתק ביותר וקריא להפליא. 159 עמודים בפורמט הכמעט רגיל של עם עובד, בפרקים קצרים יחסית ומאירי עיניים. איך שהעולם סובב לו וכל זאת במעט יותר מחמישים שנה.
30 קוראים אהבו את הביקורת
אהבת? לחץ לסמן שאהבת




טוקבקים
+ הוסף תגובה
מחשבות (לפני חודש)
ממה שאני קורא ורואה, השתנתה מהקצה לקצה. עליאקספרס אפילו גדולה יותר מאיביי.
עמיחי (לפני חודש)
מרתק. תודה.

מעניין אם סין באמת השתנתה בעשורים האחרונים. אני בספק. אולי מה שאנחנו רואים היום הוא מעין "הונג-קונגיזציה" של סין, כלומר רק פאסאדה של שינוי?!
כמה מיליונים מתוך 1.3 מיליארד האזרחים נהנים מפירות השינוי הכלכלי?
Pulp_Fiction (לפני חודש)
"שיש להם הכל" זה קצת רחוק מהמציאות. רבים בסין חיים בתנאים גרועים ועובדים בפרך. מדהים, אבל העושר של סין הושג על ידי העוני של האוכלוסייה שלה.הביורוקרטים של השלטון מנהלים את המדינה כך שהיא כבר רחוקה מהקומוניזם של מאו, אבל מעטים יחסית נהנים מהשפע הקפיטליסטי המדומה שיש בה.
yaelhar (לפני חודש)
מעניין.
תמיד אני מופתעת מגודל היהירות של אנשים החושבים שהם מסוגלים לגבור על טבע האדם ולהכריח את בני האדם לחיות את חזונם.
מחשבות (לפני חודש)
נטול שומן זה ענייני ולא נמרח. מי שהביא את זה לאמנות ותיאר אמנות זו היה צוויג. חוצמזה, לא הייתי קורא על סין לו המספר לא היה מורביה.
חני (לפני חודש)
כל דבר שנכתב על סין מרתק לגמרי.
לא יודעת אם אני אוהבת ספרים נטולי שומן.
נשמע מעניין.
Tamas (לפני חודש)
נשמע מעניין.
מאו כנראה מתהפך בקברו אלו ידע כיצד הפכה סין הקומוניסטית למודרנית ואיך התפתחה כלכלת סין והפכה לכלכלת שוק עולמית.
כנראה שבאמת "זה לא משנה אם החתול הוא שחור או לבן, כל עוד שהוא תופס עכברים" (דנג).
מחשבות (לפני חודש)
מהפכת התרבות היתה שונה מאוד ממה שצוויג תאר. גם לבוא ולומר שמאו חי טוב זו החטאה של כל העניין.
פרפר צהוב (לפני חודש)
בסין כולם היו שווים...חוץ ממאו שחי טוב מאוד, גם כשהאיכרים גוועו מרעב בתקופת "הקפיצה הגדולה קדימה". חוות החיות כנראה מייצגת את כל המשטרים הקומוניסטיים.
מזכיר את ביקורו של צווייג ברוסיה, המתואר ב"העולם של אתמול" - הכל נראה נפלא עד שהוא מגלה פתק שהוגנב לכיסו, ובו הוסבר לו שהכל בעצם "הצגה" שנאלצים לשחק בהוראה מלמעלה, כדי לגרום לו לחשוב שהכל מושלם ברוסיה.
סנטו (לפני חודש)
בהחלט נשמע מעניין.





©2006-2019 לה"ו בחזקת חברת סימניה - המלצות ספרים אישיות בע"מ