ביקורת ספרותית על הקונפורמיסט מאת אלברטו מורביה
ספר מעולה

---

הספר הזה הוא על... אה... נו, על... טוב, זה לגמרי ברור שזה על...
פוס, פאוזה, סטופ.
מרצ'לו קלרי'צי היה בן 13 כשיופיו ומראהו המעט נשי גרמו לו לא מעט צרות משנכנס לבית הספר וחדל מחינוך ביתי. השנה היא 1920, איטליה מצויה שנתיים אחרי המלחמה הגדולה. למרצ'לו משפחה לא ממש מתפקדת. מילא המשפחה, אבל בית הספר הוא כבר מקום ממש לא נעים כשאתה ילד יפה ומעט נשי. בית הספר הוא מקום לא נעים לכל מראה.
למראה היפה הזה שם לב אחד לינו, "נהג בוס" של תושבת זרה ועשירה. הוא משכנע את מרצ'לו להיכנס לרכבו, מביא אותו לבית הבוסית הריק, מבטיח מתנה, מרצ'לו מבקש אקדח אמיתי, ולינו מסכים. למרצ'לו כמובן לא ממש ברור מה לינו רוצה ממנו ובפעם השניה כשזה קורה, זה נגמר בירייה גורלית, המלווה כצל את חייו של מרצ'לו.
אנו פוגשים שוב את מרצ'לו, ד"ר מרצ'לו, כשהוא בן 30, עובד מדינה תחת השלטון הפשיסטי. מרצ'לו רוצה משפחה "רגילה", אשה "רגילה" וחיים "רגילים". כל כך הוא רוצה הכל "רגיל", שהוא חושש מכל דבר חריג ולא מקובל.
הוא עומד להתחתן ולבלות את ירח הדבש בפריז. מפעיליו במשטרה החשאית מבקשים ממנו לפגוש ולהצביע על מרצה שלו מהעבר מהאוניברסיטה, אחד פרופ' קואדרי, מתנגד לשלטון ומועמד מבחינתם לחיסול, שעבר לגור בפריז. מרצ'לו עושה זאת. סוף הפרשה מפתיע פעמיים את מרצ'לו.
הספר הוא קלאסיקה שתורגמה לאחרונה בשנית בתרגום מעודכן (עם שגיאה מתבקשת וידועה מצרפתית) מאיטלקית. יש בעיה לאפיין ספר מרתק זה. האם הספר מלווה זמנים סוערים בהתפתחות הפשיזם באיטליה? האם הוא עוסק בגורל פרטי, המתקשר בגורל לאומי? האם בכלל יש הפרדה כזו? האם בחירה שאדם עושה, נו, מה בקשר לבחירות שאנשים עושים? האם יש הצדקה לנטילת החוק לידיים גם כשמדובר במעשים נפשעים? הם הרג של סוטה מין מוצדקת? האם הרג של מתנגד לשלטון מוצדקת?
שאלות רבות.
הספר הזה מאוד "איטלקי", הן ב"ריהוט" שלו, במאפיין האיטלקי לראות סרט ולשמוע מישהו מקריא ברקע ומסביר לצופים מה הם רואים ולא מבינים. ה"סצנות" קטועות ורבות רושם, לא שראיתי את העיבוד שעשה ברנרדו ברטולוצ'י לסרט, אבל אני יכול לדמיין.
ספר יוצא דופן.

» ביקורות נוספות של מורי
» ביקורות נוספות על הקונפורמיסט