תשעה צעדים להרס ספר שיכול היה להיות ממש מוצלח:
1. קחו רעיון טוב. באמת, באמת רעיון טוב - כזה שכולל אוסף דמויות מגניבות עם סיפורי רקע מעניינים וחיבור טוב זו לזו והרפתקאה אייקונית ובאמת, רק דברים טובים ומוצלחים.
2. תתלהבו מעצמכם כל כך על כך שהצלחתן למצוא ולהרכיב רעיון כל כך יפה, ... המשך לקרוא
15 קוראים אהבו את הביקורתאהבת? 
|
"נוסעים במכונית הישנה,
לתוך הלילה הרטוב.
הגשם שוב נהיה כבד,
ולא רואים ממטר.
סע לאט"
הספר החדש של גוטר שגיא מתרחש כולו ברכב.
קריאה היא הרבה פעמים יציאה למסע, לטיול, לנסיעה. הספר נפתח והדלתות ברכב נסגרות, העינים מתחילות לרוץ על הטקסט והרגל לוחצת על דוושת הגז.
ליבה של העלילה מתר... המשך לקרוא
21 קוראים אהבו את הביקורתאהבת?
|
140 עמודים קטנים ובאריזת הקרטון המיוחדת של עם עובד מקפלים בתוכם סיפור משעמם להפליא. סנטיאגו נסאר עומד במרכז הסיפור, אם כי הוא פסיבי למדי בו. המקום הוא עיירה קטנה בקולומביה, שם נמצאים ערב רב של עדות מתורכים עד ערבים.
סנטיאגו נסאר "מואשם" ע"י אנחלה ויקאריו כאילו הוא זה שחולל אותה. ... המשך לקרוא
41 קוראים אהבו את הביקורתאהבת?
|
ביום רביעי האחרון, בשעת בוקר מאוחרת כלשהי, פקחתי סוף סוף עיניים והתמתחתי. הראש שלי התחיל לאתחל את עצמו, מקרטע, בזמן שגיששתי אחרי המשקפיים. ואז זה קרה.
ASDFGHJKL!!!! צווח קול נלהב מאוד בירכתי המוח שלי.
המבקר הפנימי שלי גלגל עיניים.
מותר לי להתלהב בנסיבות כאלה, התעקש הקול.
36 קוראים אהבו את הביקורתאהבת?
|
ישבתי והכרחתי את עצמי לסיים את הדבר הזה. מזמן לא השתעממתי ככה מספר. סיפורו של קונרד ון, טבח מהולל שמגיע לעיירה קטנה ולאט לאט בדרכו שלו משנה בה סדרי עולם.
כשמגיעים לסוף מבינים את הרעיון הכללי- איך שגלגל מסתובב. וזה נחמד מאוד, ואפילו מעלה חיוך, במיוחד האפילוג הנפלא.
אבל כל הדרך ... המשך לקרוא
10 קוראים אהבו את הביקורתאהבת?
|
אני כותב את הביקורת אחרי סיום קריאת הספר הראשון, בלי להתייחס לשאר הספרים, שטרם קראתי. אני כנראה במיעוט, אבל אני באמת לא מבין על מה המהומה. עם כל הביקורות המשתפכות ציפיתי לפחות ל-"שיר של אש ושל קרח" או ל-"טרילוגיית החוק הראשון". כידוע, הציפייה היא אם כל אכזבה, או כמו שאמר אבי גרייני... המשך לקרוא
11 קוראים אהבו את הביקורתאהבת?
|
ספר חביב למדי. מרגיש חזרה על אותם שטיקים, דיאלוגים כביכול שנונים (אבל מהסוג שמרגישים את המאמץ להתחכם), קו עלילה שמזכיר שוב את הספרים הקודמים (פושעים צבעוניים וגיבורים אדישים).
נחמד. לא יותר מזה.... המשך לקרוא
3 קוראים אהבו את הביקורתאהבת?
|
אציין שכתיבת הביקורת חלה על שני חלקי הספר.
מה אני אגיד לכם? את "שם הרוח" קניתי במקרה לפני כמה שנים טובות, כשהוא יצא, וכל כך נהניתי מהספר. זהו ספר שקראתי שלוש פעמים (!) דבר שמאוד נדיר מבחינתי. הקריאה בו הייתה רצופה ומהנה, הכתיבה נפלאה, והכל היה פשוט נהדר.
לכן, כשיצא ספר ההמשך בעברי... המשך לקרוא
9 קוראים אהבו את הביקורתאהבת?
|
ספרד של המאה ה- 16, הסימפטומים הראשוניים לסופה של האימפריה הספרדית עקב העלייה וההתחזקות של הלותרנים באנגליה ובצרפת. ובדרום ספרד פודנמנטליסטיות מטורפת של שתי הדתות המונותאיסטיות הגדולות הובילה לבסוף לשפיכות דמים המונית ומיותרת (לפחות מנק' המבט האתאיסטית שלי).
'היד של פאטימה... המשך לקרוא
קורא אחד אהב את הביקורתאהבת?
|
אורסולה לה גווין מקוטלגת משום מה כסופרת מדע בדיוני. כל ספריה שקראתי היו אמנם תחת מעטפת סיפורית בדיונית ששימשה אותה לפרוס רעיונות פילוסופיים - כולם עסקו למעשה במדעי המדינה, פוליטיקה וממשל. החלק "הבדיוני" בסיפוריה בטל בשישים - ואין בהם בכלל "מדע". הספר הזה עוסק באותם תכנים שהקנו ... המשך לקרוא
21 קוראים אהבו את הביקורתאהבת?
|
ממש לא הזילאזני לפתוח איתו קריאה בספרי זילאזני...
זילאזני מומחה ואשף בערבוב סגנונות סיפםורת שונים לסיפור אחד. כאן זה לא הצליח.
לילה אחד באוקטובר הבודד היה בעיני מעט ילדותי, פשטני ולפעמים אפילו מגוחך. האמת שקראתי את הספר ולא האמנתי שהוא של זילאזני.
אולי לקוראים צעירים הספר יה... המשך לקרוא
2 קוראים אהבו את הביקורתאהבת?
|
איזה ספר נאיבי ומתוק. אידיוטי בדיוק במידה הנכונה, חמוד ומשעשע.
ג'רושה – בהמשך ג'ודי – היא ילדה יתומה ממוסד כלשהו שעשיר חסר זהות מעניק לה מילגת לימודים בקולג' לנשים. היא מדווחת לו על חייה המסעירים (לימודים, חברות וחופשות בכפר) במכתבים חביבים בעלי הומור חינני. הספר קצר (150 עמודי... המשך לקרוא
29 קוראים אהבו את הביקורתאהבת?
|
(עלול להכיל ספוילרים)אל תבינו אותי לא נכון,אני שונאת לכתוב ביקורות שליליות ,אני מרגישה קוטרית....
במקרה הזה זה היה נצרך ....כלכך חבל,הרעיון היה גאוני להמשיל אינטלגנציה רגשית לחוש על,והכובד של המשא הזה על ילד .
בהתחלה התאהבתי בסיפור אבל בערך מהאמצע זה הפך להיות רשימת נתונים חסרת ... המשך לקרוא
3 קוראים אהבו את הביקורתאהבת?
|
ספרי השואה הכי טובים שיצא לי לקרוא היו ספרים דקים להפליא. "בעלת הארמון" (אני מרשה לעצמי לקרוא לו ספר שואה, למרות שהוא מחזה שמתרחש כמה שנים אחרי השואה), "מען בלתי ידוע" ועכשיו הספר הזה.
הספר מתאר יחסי חברות של נער יהודי ונער גרמני ארי בערב מלחמת העולם השניה. מספר הסיפור הוא נער יה... המשך לקרוא
קורא אחד אהב את הביקורתאהבת?
|
פעוט בן שנתיים שקשור בסלסלה בירכתי הארלי דיוידסון, חוצה מדינות על 160 קמ"ש, אמא שלו הנהגת. ילד בן ארבע שנעזב אצל חברים של ההורים לחודשיים כי אמא שלו צריכה להיות בחול מטעם העבודה, ואבא שלו סתם לא יכול לטפל בו. ילד בן שש שאמא שלו מלמדת אותו איך לירות באקדח שלה, אף פעם אי אפשר לדעת מת... המשך לקרוא
28 קוראים אהבו את הביקורתאהבת?
|
פעם היה לי ולאישי פרוייקט משותף. כתבנו בעיתון המקומי מדור של סקירות ספרים כפולות. קראנו לזה "בי-קורת", בכל מדור הופיע ספר אחד, ושתי סקירות. בדרך כלל הסקירות נתנו שתי נקודות מבט על הספר, לפעמים הן התנגשו, ופעם אחת העורכת שאלה אם אנחנו בטוחים שקראנו אותו ספר. אחר כך העיתון נסגר, ואי... המשך לקרוא
15 קוראים אהבו את הביקורתאהבת?
|
הספר הזה היה אצלנו בבית. אני בטוחה בכך. לא כספר מושאל, כדרכנו בקודש, אלא כספר קנוי, כדרכנו בסופרים בני ובנות המגזר. היה, ולא טרחתי לקרוא אותו. סתם. לא נראתה לי העטיפה, לא נראה לי השם, ותמיד היו ספרים הרבה יותר אטרקטיביים בסביבה. מעבר לכך, ידעתי שליאור אנגלמן, המחבר, הוא רב, ואני לא מ... המשך לקרוא
44 קוראים אהבו את הביקורתאהבת?
|
זהירות, ביקורת זו עלולה להכיל ספוילרים! ביקורת זו אינה מומלצת לחולי לב, נשים בהריון, ובעלי רגישות לנמלים,/ טרמיטים/ שאר פרוקי רגליים.
נתחיל בדברים הטובים:
1. עד כשני שליש מהספר אין אזכור לנמלים, חרקים, יתושים ודומיהם. איזה הישג 1 עד כאן זה פחות או יותר ספר מד"ב קלאסי, ולא רע בכלל [... המשך לקרוא
8 קוראים אהבו את הביקורתאהבת?
|
פעם, באחד הדיונים בפאנל הדימיוני של ׳ארץ נהדרת׳, התארח יוסי גיספן.
במהלך הדיון הוא ענה לשיחת טלפון מניאור לרקיס או רודו אהדון שביקשו ממנו שיר.
״אין בעיה״, אמר גיספן, ״כמה מטר שיר אתה רוצה?״ וכהרף עין שלף גליל נייר וגלל אותו למטה.
״יש לי ׳אני אוהב אותך, אוהב אוהב אותך׳, ׳אותך אני... המשך לקרוא
40 קוראים אהבו את הביקורתאהבת?
|
הספר הזה מנסה להביא הסתכלות אחרת על היהדות.
ראשית יש להגדיר מהי יהדות בעיני הכותבת , יוכי ברנדייס.
מיתוך הקריאה עולה כי היהדות היא...מה שמייצגים החרדים.ליתר דיוק החרדים העכשויים.
כל הספר הוא כתב אפולוגטיקה עם זרם זה או אחר אצל החרדים.
למרות פתיחה על מפעלו של הרב עובדיה יוסף (ל... המשך לקרוא
6 קוראים אהבו את הביקורתאהבת?
|