ביקורת ספרותית על האימפריה האחרונה - הערפילאים #1 מאת ברנדון סנדרסון
ספר בסדר דירוג של שלושה כוכבים
הביקורת נכתבה ביום ראשון, 29 בינואר, 2017
ע"י Muhandes


אני כותב את הביקורת אחרי סיום קריאת הספר הראשון, בלי להתייחס לשאר הספרים, שטרם קראתי. אני כנראה במיעוט, אבל אני באמת לא מבין על מה המהומה. עם כל הביקורות המשתפכות ציפיתי לפחות ל-"שיר של אש ושל קרח" או ל-"טרילוגיית החוק הראשון". כידוע, הציפייה היא אם כל אכזבה, או כמו שאמר אבי גרייניק "כגודל הפיציות, גודל האכבזות". זה לא שהספר הוא לא טוב. אבל הייתה לי כל הזמן תחושה שכבר קראתי כזה.

החלק הטוב ביותר הוא כנראה מערכת קסם חדשה ומסקרנת. עם זאת, המערכת היא לא ללא פגמים. מכל האלמנטים של המערכת משתמשים בעיקר באחד מהם, שוב ושוב. אפילו בספר אחד זה התחיל לחזור על עצמו ואני תוהה כמה עוד זה יחזור. כמו כן, לא כל החלקים של המערכת מוצדקים באותה מידה ואולי זה יתברר בספרים הבאים. עדיין, מערכת קסם חדשה ומבדרת, מלאת פוטנציאל ואני מצפה לראות איך זה יתפתח בספרים הבאים.

בניית העולם, שזה מה שמצפים בפנטזיה אפית, ראויה אבל לא הרבה מעבר לזה. החברה היא חברה שבה אצולה שולטת על ההמונים ואל-שליט מעל. כאמור, כבר ראינו כאלה והרבה. הנוף האפור/חום די מעניין, אבל בכרך הראשון הוא לא תורם הרבה לעלילה, אולי בהמשך. הוא תורם לתחושה הדיסטופית, שזה טוב, ושוב, משהו לצפות לו.

הדמויות, הן העיקריות והן הצדדיות, מפותחות בצורה סבירה ויש עומק מסוים לאישיות שלהם, אבל גם פה שום דבר מיוחד. וכאן אולי אחד הפגמים הגדולים של הספר. הגיבורה והעלילה שמסביב לה, הם קלישאה אחת גדולה. הנערה המסכנה עם בעיות האמון, מגלה שיש לה יכולות קסומות קיצוניות והוא מיועדת לגדולות. על הדרך היא תלמד לסמוך על חבריה. אני מצטער, אבל איבדתי את היכולת להזדהות עם הסיפור העבש הזה. זה יכול להיות טוב מספיק עבור YA (איך אומרים בעברית?) אבל אחרי שלושים שנה של אותו הדבר אני פשוט לא קונה את זה יותר.

הסוף הוא אחד הדברים הטובים ביותר בספר. יש בו טוויסט מעניין ודרך מוצלחת לקשור את הכול ביחד, עד כדי כך שקצת קשה לנחש לאן אפשר לקחת את הסדרה. אהבתי את העובדה שמדובר בספר שלם והוא לא נעצר באמצע העלילה. הסוף הוא מה שהופך את דירוג הספר לקשה. בלי 50 העמודים האחרונים הייתי מדרג את הספר בחלק הנמוך של 3 כוכבים. עכשיו אני נותן לו 3.5, אבל עדיין, אני מעגל כלפי מטה ל-3. אולי אחרי קריאת המשך הסדרה, כשהכול ישקע, אני אתקן.
11 קוראים אהבו את הביקורת
אהבת? לחץ לסמן שאהבת




טוקבקים
+ הוסף תגובה
Altron (לפני שנה ו-11 חודשים)
מאוד מסכים אני אוהב את סנדרסון, אבל כשקראתי את הספר הזה הרגשתי שהוא קצת נוסחתי מדי. אם 'אלנטריס' היה בוסרי אבל מרענן, ו'דרך המלכים' בשל ועמוק, אז הערפילאים לא הצליח ללכוד אף אחת מהתחושות במלואה.

נדמה לי שאם הייתי קורא אותו כבן נוער הייתי נהנה, אבל אחרי שנים של קריאת פנטזיה, הוא נשאר רדוד מדי עבורי.
גלית (לפני 8 שנים ו-8 חודשים)
לא טענתי מולך מוהנדס אלא מול סנטו אני לא הצלחתי להתמודד עם החוק הראשון לא היתה לי סבלנות.
את הערפילאים קראתי את כל השלושה ובדיעבד לא התלהבתי.
בשיר של אש וקרח קראתי את כולם. הראשון הקסים אותי, השאר קצת פחות.
ההתלהבות הזו להשמיד גיבורים אהובים קצת פגמה לי בכיף אבל בעיקר המוזרויות של קייטלין ואריה,אני עוד נותנת צ'אנס יש לו זמן לשפר.
Muhandes (לפני 8 שנים ו-8 חודשים)
אני בעיקרון בעד להשוות בין ספרים בהיבט של מה אהבתי ומה לא, אבל במקרה הזה מעולם לא טענתי להקבלה כלשהי.
מה שכתבתי זה רק שבגלל הביקורות המשתפכות ציפיתי לספר באיכות של "שיר של אש ושל קרח" או של "טרילוגיית החוק הראשון" ולכן התאכזבתי. הביקורת שלי מסבירה בדיוק ממה התאכזבתי ובשום מקום אני לא מבצע הקבלה.
אגב, בפינת הטריוויה המיותרת, הספר הראשון של הערפילאים יצא ב-17 ליולי 2006, חודשיים אחרי שיצא הספר הראשון של טרילוגיית החוק הראשון (4 למאי 2006) וכמעט בדיוק עשור אחרי הספר הראשון של שיר של אש ושל קרח - 6 לאוגוסט 1996. כידוע אחת הסדרות טרם הסתיימה...
גלית (לפני 8 שנים ו-8 חודשים)
זה שספרים נמצאים תחת אותה תווית ומכונסים לאותו הז'אנר לא מייצר אוטומטית הקבלה בינהם.
תת הז'אנר של שיר של אש וקרח אינו דומה לזה של האימפריה האחרונה וזו לא סיבה לטעון שלכן הוא גרוע,יכולים להיות ספרים מצויינים בלי להיות דומים לספרים מצויינים אחרים,ה אמפריה האחרונה גרוע באופן עצמוני.
Miaka (לפני 8 שנים ו-8 חודשים)
אתם מודעים לכך שהסגנון שונה לגמרי בשיר של אש וקרח - לא כל פנטזיה היא באותו סגנון אני דווקא חלוקת עליכם בנושא הזה. הסופר יצר עולם מעניין ושונה. הכתיבה עצמה מעולה.
כשקראתי את הספר הייתי מרותקת וכשסיימתי את הטרילוגיה כולו הייתי מרוצה מאוד.
הרגשתי שזוהי סדרת ספרים מעולה ואני עדיין חושבת כך.
מקווה שתאהב את הממשכים יותר
משה (לפני 8 שנים ו-8 חודשים)
מסכים איתך. מהומה על מאומה. אין מה להשוות לשיר של אש וקרח שהוא אחד מספרי המופת בפנטזיה, למרות שגם אותו די שחטו בתרגום לעברית. ממליץ לקרוא את שיר של אש וקרח באנגלית, ההנאה מובטחת.
גלית (לפני 8 שנים ו-8 חודשים)
גם אני לא התלהבתי
דני בר (לפני 8 שנים ו-8 חודשים)
זה לא סוג הספרים שאני קורא, אבל אני כן אוהב את התבונה שבביקורות שלך.
חגית (לפני 8 שנים ו-8 חודשים)
נראה לי שעצם העניין שצלחת את הספר כדי להגיע לסופו זה הדבר הטוב ביותר.





©2006-2023 לה"ו בחזקת חברת סימניה - המלצות ספרים אישיות בע"מ