“ספרי השואה הכי טובים שיצא לי לקרוא היו ספרים דקים להפליא. "בעלת הארמון" (אני מרשה לעצמי לקרוא לו ספר שואה, למרות שהוא מחזה שמתרחש כמה שנים אחרי השואה), "מען בלתי ידוע" ועכשיו הספר הזה.

הספר מתאר יחסי חברות של נער יהודי ונער גרמני ארי בערב מלחמת העולם השניה. מספר הסיפור הוא נער יהודי, שלכיתתו מצטרף נער גרמני ממשפחת אצולה כלשהיא.

הסופר מעביר בצורה כל כך אותנטית ויפה את האווירה בגרמניה שלפני עליית הנאצים לשלטון, ומתאר גם בבהירות רבה את השינוי שחל פתאום בתפיסה של החברה כלפי היהודים. מספר הדפים המועט לא מנע ממני להתחבר לדמויות ולפתח דעה עליהם, ולשקוע במחשבות אחרי הקריאה של הסוף.
סיפור נוגע ללב. מומלץ מאוד!”