ביקורת ספרותית על כרוניקה של מוות ידוע מראש מאת גבריאל גרסיה מארקס
ספר לא משהו דירוג של שני כוכבים
הביקורת נכתבה ביום שני, 19 בנובמבר, 2018
ע"י מחשבות


140 עמודים קטנים ובאריזת הקרטון המיוחדת של עם עובד מקפלים בתוכם סיפור משעמם להפליא. סנטיאגו נסאר עומד במרכז הסיפור, אם כי הוא פסיבי למדי בו. המקום הוא עיירה קטנה בקולומביה, שם נמצאים ערב רב של עדות מתורכים עד ערבים.
סנטיאגו נסאר "מואשם" ע"י אנחלה ויקאריו כאילו הוא זה שחולל אותה. ולמה זה עקרוני? זה עקרוני משום שכלה אמורה להגיע לנישואיה בבתוליה. החתן הוא עשיר והוא מגיע כמו מתוך סרט בהליכה בוטחת ואיטית, שם עינו על אנחלה ומבטיח לעצמו מראש שזו תהיה כלתו אפילו זו באה ממשפחה עניה ובלתי נחשבת.
מרגע שנודע לחתן, ביארדו סאן רומאן שמו, שכלתו אינה בתולה, הוא משיב אותה למשפחתה עוד בערב הנישואים. העיירה היא עיירה קטנה, הבושה היא בושה גדולה. מי שיוצא להלחם את בתוליה האבודים של אנחלה, אחרי ששאלו מי האשם ונאמר שזה סנטיאגו נסאר, הרבה תקווה לא נשארה לו. האחים התאומים בני ה-24 פדרו ופאבלו ויקאריו יוצאים לציד. הם מארגנים סכיני שחיטת חזירים, מודיעים לכל מי שרוצה לדעת וגם למי שלא רוצה על המעשה העתידי המתוכנן ומכאן מתגלגל סיפור של כרוניקה של מוות ידוע מראש.
יש כאלה שלא מאמינים לדברי האחים, יש כאלה המאמינים ואין בידם להושיע, יש המאמינים ומנסים לסייע לסנטיאגו נסאר. עובדה שהוא נרצח ואז מארקס מתחיל לחזור על עצמו בצורה בלתי נסבלת כשבכל פעם נוסף פרט קטן להעצים את המתח והשעמום מועצם. לכאורה, סיפור עסיסי על מקום בו כולם מכירים את כולם, האלימות לכאורה מיותרת, מי שהיה אמור למנוע את הרצח לא עשה די, אף הנרצח לא האמין שזה גורלו ואולי הרגיש לא אשם.
אני מבין את הקוראים שניסו למצוא הרים בין הצללים. אלא שהכל מפורש שם, לא מעניין, לא מתפתח ולא מסתכם לשום מסקנה. את מאה שנים של בדידות ואהבה בימי כולרה אהבתי מאוד. הסיפור הזה היה מבחינתי גם מיותר וגם מאכזב.
41 קוראים אהבו את הביקורת
אהבת? לחץ לסמן שאהבת




טוקבקים
+ הוסף תגובה
רות (לפני חודשיים)
טבעו של האדם לא מפסיק להפתיע. הספר מציג את הקלות הבלתי סבלת של רדיפה ורצח אדם (כמו במציאות העכשווית שלנו, כפי שאנו שומעים וקוראים בתקופה האחרונה). נחשפות החולשות האנושיות של שקר ובגידה, חרטה ורצון לתקן מה שנשבר והוחמץ, ואפילו זה כבר לא רלוונטי והתשלום על כך גדול מנשוא. אז כן ספר רלוונטי במציאות המטורפת של ימנו.
מחשבות (לפני 3 חודשים)
עומרי, מסכים, אבל דווקא הדרך הפעם היתה משובשת. עלילה? איזו עלילה?
omripoll (לפני 3 חודשים)
מחשבות, עשיתי לי חשוב לקרוא אותו רק בשביל שאוכל לחלוק עליך באופן מבוסס :)
מכל מקום, אצל מארקס לא פעם היופי הוא בדרך ולאו דווקא בתוצאה הידועה מראש. השפה ולאו דווקא התפתחות העלילה.
מחשבות (לפני 4 חודשים)
אבל הוא ממש לא ספר מתח.
רונדנית (לפני 4 חודשים)
עצם העובדה שהוא איכשהו נחשב ספר מתח - גורם לי לרצות לקרוא אותו. אני בכלל אוהבת את גרסיה מרקס ואת ספריו ההאחרים.
תודה על הסקירה.
adielz (לפני 4 חודשים)
אני מאוד מאוד אהבתי. באופן כללי קשה לי שלא ליפול מכתביו של מארקס, הוא בעיניי אחד הסופרים היותר טובים שהיו מאז ומעולם. בכל זאת הנה מה שאני כתבתי עליו בזמנו- https://simania.co.il/showReview.php?reviewId=90514

למרות זאת אני יותר מאוהב לקרוא ביקורות הפוכות לשלי, זה מדהים אותי כל פעם מחדש איך כולנו אוהבים לקרוא- אבל אנחנו בכל זאת שונים מאוד. והכל אמת, אין צודק יותר מאחר.
yaelhar (לפני 4 חודשים)
אהבתי אותו יותר ממך
אבל אני מבינה על מה אתה מדבר. זה ספר קטן על אנשים קטנים שעושים מה שאנשים קטנים עושים והם חותרים לעולם כפי שהיה צריך להיות, לדעתם. גם עולמו של מארקס אינו חורג, לדעתי, מהמשבצת שיועדה לו.
מחשבות (לפני 4 חודשים)
בוב, שונה, אבל שנינו חובבי ספר.
בוב (לפני 4 חודשים)
ספר נהדר! ושוב אתה מוכיח עד כמה טעמנו הספרותי שונה בעליל.
לפחות אתה יודע לנמק את טעמך באופן שעלול להשמע אפילו לי לרגע כמשכנע.
Rasta (לפני 4 חודשים)
יצא לי לעיין כמה פעמים בספר אך לא הצלחתי למצוא עניין למרות השם המסקרן. את אהבה בימי כולרה, יש לי תחושה טובה לגביו, אני מתכנן לקרוא בקרוב.
תודה על הסקירה מחשבות.





©2006-2019 לה"ו בחזקת חברת סימניה - המלצות ספרים אישיות בע"מ