“שישי אחה"צ ולרכב של מיכה, קצין מזדקן לשעבר, נכנס חמוש צעיר, מצמיד אקדח לברכו ואומר לו "סע".
מי החוטף? מה לו ולחטוף? ומה כוונותיו?
מתח לא מותח, כבר היינו בספר הזה.
פוטנציאל לא ממומש לטעמי, חלבי מאוד, משהו מנע ממני להתחבר לדמויות.
אפשר לוותר.
2.5/5 בסולם מאני.”

“הימים הקצרים האלה, הם ימי קריאה וכתיבה. הזמנים מצטמצמים והשעות קצרות ואתה צריך לבחור את הרגעים הטובים שלך לעצמך. אני בוחר בקפידה את הספרים שאותם ארצה לקרוא. ואני חובב מושבע של ספרות ישראלי. היא שלנו, קיימת ונוכחת, ובהחלט ספר ישראלי משובח יכול להדהד היטב בתוכנו .
בסוף היום, אחרי יום עבודה קשוח, וניסיון ללקט זמן כתיבה איכותי וכאדם שהעולם קצר לו. אני משתרע על המיטה וקורא. הקריאה היא למעשה הדובדבן היומי ואני בהחלט מחפש את הספרים הנכונים לשקוע בתוכם. גל של סופרים ישראלים משובחים חוצה אותנו, ספרות בהירה נוגעת. וכן ספרות שקיימת בה הלימה לחיינו הנוכחים. כסופר אני יכול לספר כמה חשוב שבמילים תהיה נוכחות טובה.
דברים נעלמים של נועה גוטר שגיא הוא ספר נהדר. ואם לזה קוראים ספר ביכורים, אז וואו ואני כבר בציפייה למה שיתרחש איתה כסופרת בהמשך. ביד בוטחת, ובכתיבה יציבה הסופרת מרכיבה עולם שלם שמוביל את הקורא לעומק המילים בדיוק ובהכוונה. ומה שהכי מרשים, הכתיבה שוטפת, ללא מעצורים ואין בה רגעים נעלמים. הסיפור משורטט ביד אמן משובחת. הספר דברים נעלמים הוא ספר מסע משובח. ואני מת על ספרי מסע.
ספרי מסע הם מראה חיצונית ופנימית, מעין זום אין וזום האאוט. לפרקים מראת עולם רחבה ולפעמים עדשה מצומצמת. והסופרת עושה את זה כל כך מרשים ומעורר השתאות. מרחב מרגש של קילוף אנושי מתרחש בספר הזה. איך אירוע מטלטל גורם לך להיות מפוכח לעצמך, לגלות חלקים ממך ולהשיל מעצמך עור עשן ויבש. ספר שקיימת בו קשת צבעים רחבה וגילוי אינסופי. אבל מה שהכי הרשים זה הקילוף החיפוש והגורל שיכול לתעתע. ספר בשל ונוכח היטב
ואם כל זאת לבסוף זה ספר על נפש. ספר המספר על מורכבות הנפש. וברור שאותה סופרת נהדרת היא אשת נפש המביטה בתהליכים בעין בהירה וחדה ומשתמשת בכלי זה כאיזמל מנתחים
עפתי על הספר הזה”

“איזה מזל נאחס. ערב המילניום החדש ובאג אלפיים המאיים באופק.
מכל המכוניות באיזור הקריות דווקא את שלו בחר החולרה. פותח את הדלת, מתיישב לידו ומצמיד את קנה האקדח לצווארו. 'סע. סע או שאני יורה לך בראש'. הוא לא מסתפק בזה ומוסיף חבטה בברך, דווקא הכואבת.
'אמרתי לך משהו, לא'?
'לאן'?
'לא משנה לך, סע'.
'צפונה או דרומה'?
והם נוסעים דרומה, מיכה בן הערובה שכבר אינו צעיר, גרוש ואב לשלוש בנות וחוטפו הצעיר, כנראה בשנות העשרים. מיכה עצבני, כהוגן. קצין בצנחנים שידע קרבות, שצלח עם אריק את התעלה וזכה לעיטור, שנכנס עם אקדח שלוף לבית אחותו שנפרץ כשבראשו מהדהד ה'אש אש אש' מימי הצבא. מי זה השמגג המדיף ריח אלכוהול שיתן לו פקודות ויאיים עליו. כלומניק.
אבל כשאקדח מכוון אליך אתה לא מתחכם יותר מדי.
וכך נפתח המסע של מיכה וקובי. לא רק במכונית אלא בנבכי נפשם. לכל אחד יש עבר, חלקו מיוסר. השניים נפתחים קצת זה לזה גם לאחר נסיונו של מיכה להיחלץ ממצב הביש שנכפה עליו. חייהם נחשפים לקורא, כל דמות בחייהם עם המיוחד לה. בנותיו של מיכה- איילת המצליחה בארצות הברית, מירב הביישנית ושירי ילדת הסנדוויץ הנמרצת, סוערת, כולה להבה. יום הולדתה השמונים של אמו עם השיר האהוב עליה 'שירים פשוטים, שירים יפים של אהבה בקיץ'.
אחיו ואחיותיו של קובי. אברם, אביבה השקולה וההגיונית ורויטל האגואיסטית שרק טובתה מעניינת אותה. ואהבתו.
וגם לאחר שהגיעו ליעדם, קובי משחרר את מיכה שנחשף לנפשו המיוסרת ולא שוכח לומר 'תודה', ולאחר חילופי דברים בין השניים מתרחק קובי לתוך האפלה לא מסתיימת הסאגה.
שתי המשפחות – של החוטף וקרבנו- ימצאו את עצמן מעורבות זו בחיי זו.
ההמשך מתרחש גם הוא באותו חלל צר. השיח בין אחיותיו של קובי בזמן אחר ונסיבות שונות במכוניתה של אביבה עם הטחת רפש, ומכונית אחרת בזמן אחר. מדהים כמה יכול חלל קטן לחשוף כל כך הרבה, לשנות את חיי המעורבים ולהטיל אותם למקום שמעולם לא דמיינו שיהיו בו.
'שום דבר לא ידוע, לא שנה לא שבוע, יש לנוע-לנוע, ולחשוב שהיית יכול לחזור על הכל...'
כתיבה רהוטה ומרתקת החושפת בהדרגה את הדינמיקה, העבר וההווה והדמויות הארוגות זו בזו.
(מבוסס על מקרה אמיתי בשנת 1999).”

“"נוסעים במכונית הישנה,
לתוך הלילה הרטוב.
הגשם שוב נהיה כבד,
ולא רואים ממטר.
סע לאט"

הספר החדש של גוטר שגיא מתרחש כולו ברכב.
קריאה היא הרבה פעמים יציאה למסע, לטיול, לנסיעה. הספר נפתח והדלתות ברכב נסגרות, העינים מתחילות לרוץ על הטקסט והרגל לוחצת על דוושת הגז.
ליבה של העלילה מתרחש סביב מקרה אמיתי (?) בו באזרח תמים שנסע לתומו נחטף על ידי אדם שהתפרץ לרכבו אדם עם אקדח. אכן, כפי שהסופרת מציינת בעצמה, זה אינו ספר מתח, אלא ספר מסע פנימי של הגיבורים וניסיון להבין את פשר התנהגותם. אגב, שם הספר לקוח מתוך שיר של המשוררת חמוטל בר יוסף (שיר נפלא המצוטט בסופו של הספר).

הרגשתי אם נמשיך לרגע את דימוי הטיול לקריאה בספרה של גוטר שגיא, הרי שהנסיעה בתחילתה נהדרת, מעניינת, מותחת ומסקרנת. חלקו הראשון של הספר מעולה. הבעיות מגיעות עם חלקו השני (ובמקצת בשלישי) של הספר, ששם למעשה מתחילות להיחשף הסיבות למעשים ולפעולות הגיבורים. לטעמי, בחלק זה (השני) ישנה ירידה חדה באיכות הספר. הניסיון האמיץ והמקורי, יש לומר, לקיים את כל הספר בתוך חלל של מכונית יוצר קצת אילוץ מלאכותי בשלב זה שפוגע בו. גם הקשר בין הדמויות והחיבור בין קורבן העבירה למחוללה ומשפחתו מאולצים במקצת.אף ההסבר המשפטי לדעתי לא ממש מחזיק מים ואצלי לפחות פגע בהנאה.

לסיכום, לטיול יצאנו... וכמו לעיתים קרבות במציאות בהתחלה בבוקר הכל נפלא ויפה אבל כעבור כמה זמן של נסיעה במכונית הנוף מתגלה כפחות מעניין, הילדים מתחילים לריב מאחור, הבטן מתחילה לקרקר וצצה ועולה השאלה מתי כבר מגיעים??

ניסיון מעניין אשר הצליח רק בחלקו. החלקים המוצלחים באמת נהדרים, חבל שלא נשמרה הרמה האחידה.”