“הרומאן הצרפתי שנמתח על פני המאה ה 18 והלאה מביא לנו הקוראים ארוחה דשנה של מטעמים ספרותיים וציוריים של תרבות, נוף מרשים של מרחבים ירוקים והרבה שמלות מנופחות וגבירות צרפתיות. הספר שובה לב במציאות הסנטימנטלית שבו. או קיטשיות שדומה בהתבוננות בפסלים בכנפי מלאכים מזהב או ציורים חוצה דמיון על גונדולות שבהן זוגות אוהבים מחזיקים ידיים. וכמו בארוחה טובה גם הרומאן מתחיל באפריטיף שפותח לנו את התאבון לע”

“אני אוהב לטייל לבד, לעטות את גלימת ההיעלמות שלי ולהתמזג עם הקהל. בלי הסחות דעת, סף הרגישות שלי עולה. המראות, הצלילים והניחוחות מהדדים בתוכי ביתר שאת. אני מתמסר למצב הכרתי חדש, ומתלכד עם המציאות. "הזיותיו של מטייל בודד" הוא ספרו האחרון של הפילוסוף ז'אן-ז'אק רוסו. במסגרתו הוא מתאר את הגותו במהלך ימיו האחרונים. לטענתו, עליו לדבוק באמונתו ועקרונותיו כפי שהגה אותם בצעירותו (גיל ארבעים), בשיא התמק”

“Fabrizio הוא שם איטלקי שבא ממקור לטיני ומשמעותו :אומן. הגיבור הראשי של ספר זה הוא אומן החיים. ישר, טוב –לב, שלא חושב כמעט על עצמו, נוח להתרשם ויפה תואר. מעל לכל הוא חי את חייו כך, שיהיו ראויים לחיות אותם, מלאי עוצמה, רוח חופשית והרפתקנות. כפרי מלאכתו של פסל או צייר אוונגרדי,תולדות ימיו בעולם הזה הם יצירה חסרת סדר וקווים ברורים לכאורה, אך היא מלאת חן ואופי. חולם בהקיץ על מעשי גבורה, הוא נוה”

“כך כתבה אריאנה מלמד על אנה קארנינה: "דורות של קוראות – ואני הייתי ביניהן, כשקראתי לראשונה את "אנה קרנינה" - סברו כי הספר הוא גדול הרומנים הרומנטיים שנכתבו מעולם, וכך אירע שדמעות-שווא הוזלו לרוב ואינספור קופסאות של טישו ירדו לטמיון מתוך טעות גמורה. "אנה קרנינה" הוא ההיפך הגמור מרומן רומנטי. הוא הספר שיכול לגאול קוראות, ואולי גם קוראים, מאשליית האהבה כמרפא לכל שעמום, כלוז של חיי הרגש, כגאולה האנושי”

“הרומאן הצרפתי שנמתח על פני המאה ה 18 והלאה מביא לנו הקוראים ארוחה דשנה של מטעמים ספרותיים וציוריים של תרבות, נוף מרשים של מרחבים ירוקים והרבה שמלות מנופחות וגבירות צרפתיות. הספר שובה לב במציאות הסנטימנטלית שבו. או קיטשיות שדומה בהתבוננות בפסלים בכנפי מלאכים מזהב או ציורים חוצה דמיון על גונדולות שבהן זוגות אוהבים מחזיקים ידיים. וכמו בארוחה טובה גם הרומאן מתחיל באפריטיף שפותח לנו את התאבון לע”

“אני אוהב לטייל לבד, לעטות את גלימת ההיעלמות שלי ולהתמזג עם הקהל. בלי הסחות דעת, סף הרגישות שלי עולה. המראות, הצלילים והניחוחות מהדדים בתוכי ביתר שאת. אני מתמסר למצב הכרתי חדש, ומתלכד עם המציאות. "הזיותיו של מטייל בודד" הוא ספרו האחרון של הפילוסוף ז'אן-ז'אק רוסו. במסגרתו הוא מתאר את הגותו במהלך ימיו האחרונים. לטענתו, עליו לדבוק באמונתו ועקרונותיו כפי שהגה אותם בצעירותו (גיל ארבעים), בשיא התמק”

“Fabrizio הוא שם איטלקי שבא ממקור לטיני ומשמעותו :אומן. הגיבור הראשי של ספר זה הוא אומן החיים. ישר, טוב –לב, שלא חושב כמעט על עצמו, נוח להתרשם ויפה תואר. מעל לכל הוא חי את חייו כך, שיהיו ראויים לחיות אותם, מלאי עוצמה, רוח חופשית והרפתקנות. כפרי מלאכתו של פסל או צייר אוונגרדי,תולדות ימיו בעולם הזה הם יצירה חסרת סדר וקווים ברורים לכאורה, אך היא מלאת חן ואופי. חולם בהקיץ על מעשי גבורה, הוא נוה”

“כך כתבה אריאנה מלמד על אנה קארנינה: "דורות של קוראות – ואני הייתי ביניהן, כשקראתי לראשונה את "אנה קרנינה" - סברו כי הספר הוא גדול הרומנים הרומנטיים שנכתבו מעולם, וכך אירע שדמעות-שווא הוזלו לרוב ואינספור קופסאות של טישו ירדו לטמיון מתוך טעות גמורה. "אנה קרנינה" הוא ההיפך הגמור מרומן רומנטי. הוא הספר שיכול לגאול קוראות, ואולי גם קוראים, מאשליית האהבה כמרפא לכל שעמום, כלוז של חיי הרגש, כגאולה האנושי”