“אנגליה רחבת ידיים, ירוקת עד, מישורים-מישורים נישאים אל על, לרוחב ולאורך, כאשר שעטות הסוסים נשמעות מרחוק, המולת הבריות אופפת את העמקים, כאשר האביר מתכונן אל קרב חייו- להגנת אהובתו ומולדתו.
קרבות לשם ההתפארות והכוחניות הגברית, בדיחות סרק של ליצן בור אך נאמן עד מוות, חיצים הנשלחים לכל עבר. מלך מנושל שנאבק על החזרת כיסאו.
שיבה מארץ הקודש אל תוככי התככים הפוליטיים הניטשים בין שתי הקבוצות השולטות באנגליה- הסקסונים והנורמאנדים.
דעה קדומה כלפי יהודים. הכול טמון בספר זה. רומנטיקה, קרבות עזים, היסטוריה ואף חתירה אל האושר הבלתי נמנע לאחר תלאות רבים מנשוא.
הספר עוסק במאה ה-12, בימים של מסעות הצלב והגלייתו של המלך ריצ'ארד, המכונה ריצ'ארד לב ארי, בידי אחיו ג'ון. הספר עב הכרס הזה מתאר את מעללי היום יום של העמים היושבים באנגליה, הסקסונים והנורמנדים, על המשתאות וקרבות האבירים שדרכם אנו נחשפים אל ההיסטוריה האנגלית, כיצד התהוותה אנגליה והשפה האנגלית המוכרת לנו כיום.
כך אנו נחשפים אל האיבה השררה בין שני העמים, לצד מאבקים מלכותיים ופנימיים בין שני האחים לצד מבקשי רעתו של לב ארי, תוך הכרות עם אבירי ההיכל, הלא הם הטמפלרים, אל מסדרם, אל היהודים שהיחס אליהם צרם לי מאוד בתחילה שכן הוא היה עוין מאוד על לא עוול בחפם.
אנו מתוודעים אל סדריק הסכסוני ואל בתו המאומצת היפה רוונה שהתאהבה בבנו, אייבנהו שבהמשך הספר הופך לאביר. זוהי התאהבות שהאב לא ראה בעין יפה ועל כן סילק את הבן מן הבית.
הספר מכניס אותנו אל מעבה היער, להכרות עם לוקסלי, הלא הוא רובין הוד, וחבר מרעיו פורעי החוק טובי הלב, ביניהם הנזיר טאק שהוא נזיר אך גם לוחם מיומן ומדופלם.
זהו ספר עשיר ורב בפרטים, כתוב במשלב לשוני גבוה ונאה, כשכל פרק מעטר קטע מתוך השירה הקלאסית, דבר שמוסיף נופך היסטורי ועתיק לעלילה, שעל אף שנכתבה על ידי בן המאה ה-18, הסופר הסקוטי וולטא סקוט, אין אנו מרגישים עובדה זו כלל ואין הדבר פוגם בהנאתנו מן הקריאה. דבר נוסף שעלי לציין יש בספר עמודי מושגים שעוזרים לבאר את המושגים השונים שבספר, מקלים על הבנת הספר וצליחתו ומנדבים לקורא מידע היסטורי שייתכן ולא היה נתון ברשותו.
רבים וטובים ממני הגדירוהו כספר קלאסי ולא בכדי. זוהי אכן קלאסיקה נפלאה. אין זה הספר הראשון של סקוט אשר הזדמן לי לקרוא אבל אין עוררין על כך שהוא בהחלט הטוב שביניהם מעצם היותו עמוס הפרתקאות, פרטני, כתוב נהדר ובעיקר קולח ומלמד.
"בשעה שעולה הרגל חלף לאורך מערכת החדרים הסבוכה שבבית הגדול והמוזר הזה, בעוד משרת נושא לפיד מאיר את דרכו, התקרב הממונה על המשקאות מאחוריו ולחש לו באוזנו כי אם לא יסרב לשתות כוסית של יין דבש משובח בחדרו- יהיו משרתים רבים במשפחה הזאת שישמחו לשמוע את החדשות שהביא איתו מארץ הקודש."
"אבל עכשיו, משגילה כי מנהיג קבוצתו מוקף מכל עבר, מיד השליך האביר הזה את ארשת האדישות שעטה, הוא נעץ את הדורבנות בסוסו, שהיה רענן למדי, דהר לעזרתו במהירות כברק, וקרא בקול שנשמע כתרועת חצוצרה: " המנושל, אני בא לעזרתך!"”