רוצה לקרוא, בא לי לקרוא ואין ברשותי, ספרים שצריך לקרוא, ספרים שרוצה לקרוא, ספרי עיון, מקורות ראשוניים, ספרים שאני מתכנן לקרוא, ממתין על המדף, מתכנן לקרוא ב5 שנים הקרובות, צידה לשבילי חיי, פילוסופיה, פסיכולוגיה, פילוסופיה וסוציולוגיה, ספרות מתורגמת , read in, פילוסופיה, עיוני, ספרי פילוסופיה למכירה תמרה, ספחות צחפתית, לקרוא, עסקים וכלכלה ▪︎ פילוסופיה והגות: מדינית • כלכלית • חברתית ▪︎ יחסים בינ"ל ▪︎ פוליטיקה, קריטי לעולם, תומחר , ספרי החובה של ד"ר הנרי אונגר, על מדף העיון בהמתנה, צריך להיות בספרייה שלי, עיון כללי - היסטוריה, פילוסופיה, ספרי עיון למכירה, פילוסופיה למכירה, נקראו, ספרים שקוראים, ץתצ, פעמיים, פילוסופיה, ספרים שאני רוצה לקנות, ספרים שאני רוצה לקרוא בעתיד (: , הרשימה האינסופית-רוצה לקרוא, רוצה לקרוא, לקרוא, פילוסופיה, שיחכו לי בפינה, ספרים שאני רוצה לקרוא, רוצה לקרוא אי פעם, קְרִיאַת יַם סוּף, ספרי עיון למכירה , חייב לקרוא, חשוב שיהיה בבית, נערמים על המדף, ספרים שקראתי, ספרי קריאה, ספרים שבנו את האנושות, ספרים שהרסו את האנושות, ספרים שיגזלו את זמנך ויטרדו את מנוחתך - ספרי מופת וסטיות אחרות, ספרים שאני רוצה לקרוא בקרוב, רשימה, Would like to read, ספרי פילוסופיה לקריאה, ספרי עיון, רשימה לספריה, לקנות, בהמשך, מבוא למדע המדינה, לרכישה 2, רוצה, רוצה \ רציתי לקרוא, לקריאה, Read it, On The Shelf, שווים ונדירים, רוצה לקרוא , מדף חדש, חיי מדף, מחכים על המדף, רשימה, צריך לקרוא, מתכננת לקרוא, רוצה לקרוא, רוצה לקרוא, חינוך, הספרים שלי, משה, לרכישה, קריאה עתידית, סדר על המדף: עיון, חינוך וגידול ילדים, חייבת מתישהו, גוף ונפש, עיון, עיוני, מעוניינת לקרוא, ראשונה, דו, ספרות מערב מימה"ב עד העת החדשה, אוטוביוגרפיה, יום יבוא2, צהוב 1-א, בתקווה, רוצה לקרוא, לכשאתפנה אפנה, רוצה לקרוא, 2011-2019, לירן, עניין, צריכה לקרוא, לקרוא, = ספרים שעניינו אותי ואין לי אותם =, לקרוא, המומלצים ביותר, רשימת ה-"רוצה לקרוא" שלי., מוצלח, משובח, הֵיאָח!, Hard to Get, רשימה, עוד ...

1.

אמיל; או על החינוך מאת ז'אן-ז'אק רוסו אמיל, או על החינוך, חיבורו ההגותי הגדול ביותר של ז'אן-ז'אק רוסו (1778-1712), נחשב ליצירת מופת לא רק בתחום מחשבת החינוך אלא גם בפילוסופיה חברתית ומדינית. רוסו עצמו העריכו כטוב וכחשוב שבספריו. הוצאתו לאור בקיץ 1762 לוותה בסערה ציבורית גדולה: שלטונות צרפת ציוו להעלות את הספר על המוקד בגין פגיעתו בדת ומחברו הפך לאדם נרדף, שנאלץ להימלט מפריז ולחפש מקלט בארצות אחרות. מאז ועד היום אמיל הוא ספר שנוי במחלוקת: לצד מעריצים רבים שרואים ברוסו מופת של מחנך נדיב המשחרר את האדם מכבלי הדעות הקדומות של חברה מושחתת, ישנם גם מבקרים לא מעטים הסבורים ששיטתו החינוכית מכוננת למעשה דיקטטורה אכזרית המבוססת על הונאה והשפלה. רוסו לא הבין את המושג "חינוך" כלימוד בבית ספר על פי תכנית לימודים מוכתבת מראש, אלא ראה בחינוך מסע של תיקון האדם והעולם. "הכול יוצא טוב מתחת ידיו של בורא עולם, הכול מתנוון בין ידיו של האדם" – כך הוא מכריז בפתח ספרו. באמצעות חינוכו יוכל האדם לעצור את תהליך ניוונו, לחזור לטבעו האמיתי, לבטא את עצמיותו האותנטית, ובסופו של דבר לכונן חברה חדשה, שתשרור בה הרמוניה מושלמת בין הפרט לבין הכלל, בין "האדם" לבין "האזרח". רוסו מציג את תפיסתו ביצירה רחבת יריעה, מעין רומן חניכה של ילד מעת לידתו ועד לנישואיו, כשהוא מלוּוה במחנכו בכל יום מחייו, עד לפרידתם הגורלית בסוף הספר. כתיבתו הרגשית של רוסו, הממד הרומנטי השזור בספרו, החשיפה האישית המובהקת של המחבר – כל אלה יוצרים הגות פילוסופית יוצאת דופן בתכניה ובסגנונה, הגות הסוחפת ומטלטלת את הקוראים וגורמת להם לחשוב מחדש על מהות התרבות האנושית ותכליותיה. יצירת המופת של רוסו מוגשת במהדורה מדעית מוערת ומלווה במאמר מאת ד"ר עמוס הופמן המתאר את הנסיבות ההיסטוריות של פרסום אמיל, מנתח את היצירה בהקשר של מחשבת החינוך בתקופת הנאורות ובוחן את משמעויותיה בעידן המודרני. ...

2.

על האמנה החברתית מאת ז'אן-ז'אק רוסו תיאור שני המאמרים המופיעים כאן לראשונה בעברית, הם תוספת חשובה לכתבי רוסו הספורים שיצאו עד עתה בשפתנו. הם רלוונטים במיוחד לבלשנים, לחוקרי האידאות שרווחו ערב המהפכה הצרפתית, לחוקרי המרקסיזם, למחנכים, לאנשי מדעי החברה והאנתרופולוגיה החברתית, לעוסקים בתולדות המשפט המדיני, לפילוסופים ובעצם לכל שואפי החירות ומוקירי השוויון בין בני־האדם באשר הם. תושבי ארצנו, השרויה בסכסוך ממושך, המבקשים להבין מהו המקור האפשרי למלחמות בין האומות, כדאי שיעיינו בנאמר בנושא זה במאמר השני של רוסו. ומכאן רב ערכם של שני החיבורים לכל מי שעדיין העמדה ההומניסטית יקרה ללבו, וההשכלה לרוחו.י"ג, "פתח-דבר" ואולם, כך כותב וולטר לרוסו אחרי שקרא את מאמרו "על המקור והיסודות לאי-השוויון בין בני־אדם" המוגש כאן: "מעולם לא גייס איש אינטלגנציה כה רבה כדי להפוך אותנו, בני-האדם, לבהמות. אחרי קריאה בספרך, מתעורר החשק ללכת על ארבע. אולם שישים שנות חיי השכיחו ממני הרגל זה."...

3.

הווידויים מאת ז'אן-ז'אק רוסו ספרו האוטוביוגרפי של הפילוסוף והסופר ז'ן - ז'אק רוסו, אחת הדמויות הבולטות ביותר במאה השמונה - עשרה, מציג לעינינו את המהפכים הרעיוניים והתרבותיים שהתחוללו במאה ההיא בעצם התרחשותם ממש. השפעתו של "הווידויים" על תקופתו ואף על גדולי הספרות שאחריו היתה עצומה. הוא מהווה נקודת מפנה במבטו של האדם על עצמו ומציין את תחילתו של חקר על עצמו ומציין את תחילתו של חקר האני המודרני. כאן מתגלה לפנינו לא הפילוסוף חמור הסבר, אלא אדם רב פנים, רגיש וסוער, מלא תשוקות סותרות, המזמין אותנו למסע מרתק דרך התחנות של חייו רבי התהפוכות ובעיקר אל עמקי נפשו, מתוך חתירה לא נלאית לאמת. בפעם הראשונה בתולדות הספרות נפרש סיפור חיים אישי בצבעוניות שכזאת, בעומק פסיכולוגי שכזה, בהעזה גדולה כל - כך של חשיפה עצמית, ובעיקר - בפרוזה עשירה וסוחפת, לירית לעתים קרובות, ובעלת עוצמה רגשית רבה....

4.

הזיות של מטייל בודד מאת ז'אן-ז'אק רוסו "הזיות של מטייל בודד" הוא ספרו האחרון של רוסו, אותו לא השלים. זהו חיבור אינטימי של רוסו שבו המחבר מוסר לעצמו ולקוראיו דין וחשבון חושפני על הוויתו ועל מאבקו לשמור חירותו הרוחנית. הטבע הוא מקום מקלט למחבר ממצוקותיו החברתיות - באמצעות זכותו של הטבע רוסו מזכך את עצמו. לספר נוספה מסה מאת ברוניסלב בצ`קו (נו` 1923), חוקר של תולדות המחשבה האירופאית. ב-1974 יצא לאור (בצרפתית) ספרו: "רוסו, בדידות וחברה"....

5.

האמנה החברתית מאת ז'אן-ז'אק רוסו "האדם נולד חופשי, ובכל מקום נתון הוא בכבלים" – מילים מפורסמות אלה, אשר פותחות את האמנה החברתית, מסכמות את העיקרון המרכזי של כל יצירתו של ז'אן-ז'אק רוסו (1778-1712): האדם במהותו הוא טוב, אך החברה משחיתה אותו. "האמנה החברתית" מהווה ניסיון נועז של רוסו להראות כיצד אפשר להיחלץ מן ההשחתה הזו ולעצב חברה שבה תיפתר הסתירה שבין "האדם" המבקש לממש את עצמו לבין "האזרח" המבקש להזדהות עם החברה כולה.מאז שפרסומה בשנת 1762, ובעיקר מימי המהפכה הצרפתית, "האמנה החברתית" היא יצירה שנויה במחלוקת. "זו אשמתו של רוסו!", קראו שוללי המהפכה אשר פירשו את עקרונותיה ומושגיה – ובעיקר את רעיון "הרצון הכללי" – כמקור השראה למשטר הטרור המהפכני ואף כתשתית אידיאולוגית למשטרים הטוטליטריים של העידן המודרני. עם זאת דומה שרוסו כתב את "האמנה החברתית" כדי להציג דווקא את ההיפך, דהיינו את האפשרות לכונן חברה דמוקרטית פתוחה, שבה תפקיד המדינה הוא לשמור על חירות האזרחים, ושבה אי-אפשר להפריד בין חירותם זו לבין זכותם לחוקק בעצמם את חוקיהם ולקבוע את סדרי השלטון המתאימים להם.האמנה החברתית מוגשת עתה לקורא בתרגום עברי חדש, מואר ועדכני מאת עידו בסוק. התרגום מלווה במבוא היסטורי מאת ד"ר עמוס הופמן, השופך אור על אישיותו של רוסו ועל הגותו בהקשר של המחשבה המדינית והחברתית של הנאורות במאה ה-18....

6.

מאמרים מאת ז'אן-ז'אק רוסו "שני המאמרים המופיעים כאן לראשונה בעברית, הם תוספת חשובה לכתבי רוסו הספורים שיצאו עד עתה בשפתנו. הם רלוונטים במיוחד לבלשנים, לחוקרי האידאות שרווחו ערב המהפכה הצרפתית, לחוקרי המרקסיזם, למחנכים, לאנשי מדעי החברה והאנתרופולוגיה החברתית, לעוסקים בתולדות המשפט המדיני, לפילוסופים ובעצם לכל שואפי החירות ומוקירי השוויון בין בני-האדם באשר הם. תושבי ארצנו, השרויה בסכסוך ממושך, המבקשים להבין מהו המקור האפשרי למלחמות בין האומות, כדאי שיעיינו בנאמר בנושא זה במאמר השני של רוסו. ומכאן רב ערכם של שני החיבורים לכל מי שעדיין העמדה ההומניסטית יקרה ללבו, וההשכלה לרוחו." יעקב גולומב, 'פתח דבר' כך כותב וולטר לרוסו אחרי שקרא את מאמרו 'על המקור והיסודות לאי-השוויון בין בני-אדם' המוגש כאן: 'מעולם לא גייס איש אינטלגנציה כה רבה כדי להפוך אותנו, בני-האדם, לבהמות. אחרי קריאה בספרך, מתעורר החשק ללכת על ארבע. אולם שישים שנות חיי השכיחו ממני הרגל זה'." מתוך איגרות של וולטר לרוסו...

7.

הזיות של מטייל בודד [הוצאה מחודשת] מאת ז'אן-ז'אק רוסו

8.

מסה על מוצא הלשונות מאת ז'אן-ז'אק רוסו מסה על מוצא הלשונות (1781), מאת ז'אן ז'אק רוסו, אשר רואה אור לראשונה בעברית, מצרף מגמות יסוד של רעיונות של "המאה ה-18 הגדולה" מתחומי תיאוריות הלשון והחשיבה על המוזיקה, תוך כדי כך שהוא בא עם חלקן בפולמוס חריף. גם אם נראה לכאורה שרבה הקינה בו על עידנים שנגוזו וגני-עדן שנעלמו, הרי חציו מופנים קדימה יותר מאשר לאחור, בעיקר לעבר הסוגיה: האם וכיצד ניתן לרפא תחלואים קיימים ולעודד את יצירתם של משאבים סמויים לשם כינון חברה נאורה, מוסרית וחיונית יותר? דומה שרוסו, יותר מרעיו ה"פילוסופים" הנאורים, היה ער – אם לא חרד ממש – לסכנת "שובם של הברבארים", משמע לרעיעות הנכסים התרבותיים של הציוויליזציה ולאפשרות שמה שנראה כשכלולה (כגון לשונות לוגיות הבנויות כהלכה) מהווה, ואף מעודד, את קלקולה. שלושה צירי מחשבה מרכזיים המניעים את מהלך הדיון מקשרים אותו עם אופני מחשבה והתבוננות של ימינו אנו: הציר האחד הוא קוגניטיבי-לשוני ועיקרו בירור היחס שבין הפיגורטיבי למילולי; הציר השני – אפיסטמולוגי, ועיסוקו במתח שבין הטבעי- האוניברסלי לבין התרבותי-המקומי; ואילו השלישי עיקרו אתי והשתמעויותיו פוליטיות, והוא סב סביב הברירה שבין נרקיס לבין אקו – בין מורשת ההשתקפות לבין אידיאת ההדהוד, כמו גם סביב הניגוד שבין אמנות בשירות המשטר לבין האמנות שהיא בת-חורין להיענות לקולות אחרים. אין זה פלא אפוא שהוגים בשלהי המאה ה-20 (ז'אק דרידה, פול דה מאן ואחרים) מצאו במסה זו "מוצא" הולם לדיון מחודש בסוגיות יתרון הדיבור על פני הכתב ומעמדה של המטפורה. אולם בעוד שההיבטים ההיסטוריים של הדיון בסוגיות הלשוניות מתאפיינים בגוון ספקולטיבי מובהק, הרי החלק המוזיקלי שלו מתעד התפתחות סגנונית-תיאורטית בת-זמנו של רוסו, שלעיצובה והבהרתה היה שותף ועֵד. גלגולי ויכוחיו המרים עם המלחין והתיאורטיקן הצרפתי ז'אן פיליפ ראמו במהלך שנות דור מגיעים במסה זו לידי גיבוש רעיוני נהיר. ואכן, השפעה ניכרת נודעה למסה זו בעיצובה של האסתטיקה של המוזיקה בד...

9.

ודויים: מפאריס עד לונדון - כרך ב' מאת ז'אן-ז'אק רוסו

10.

וידויים: מג'ניבה עד פאריס מאת ז'אן-ז'אק רוסו

11.

ווידויים [כרכים א'-ב'] - מהדורה ראשונה מאת ז'אן-ז'אק רוסו

12.

אמיל: ההילואיזה החדשה מאת ז'אן-ז'אק רוסו

13.

מכתב לד'אלמבר על התיאטרון - פרשנות ותרבות # מאת ז'אן-ז'אק רוסו מכתב לד'אלמבר על התיאטרון (פורסם 1758) הוא חיבור שכתב ז'אן-ז'אק רוסו בתגובה לפרסום המאמר "ז'נבה" ב"אנציקלופדיה", שבו הציע ז'אן ד'אלמבר, מחבר המאמר, לייסד תיאטרון בז'נבה כצעד משמעותי לביסוס הנאורות בעיר. רוסו העריך שכינונו של תיאטרון בעיר מולדתו הקלוויניסטית יביא לקלקול המידות ולהרס המרקם החברתי. ואולם מעבר לכך, רוסו הוביל את הדיון לסוגיה רחבה הרבה יותר - סוגיית התואם הראוי בין הסדר הפוליטי הנהוג בחברה לבין העשייה התרבותית והחיים האינטלקטואליים המתקיימים בה. חיבורו של רוסו דוחס לטקסט קצר ופרובוקטיבי את כל השאלות המרכזיות הנוגעות לקשרים בין יצירה תרבותית לבין פוליטיקה: האם יש להעניק חופש ביטוי מוחלט, ללא שום מגבלות, לכל יוצר בתחום האמנות? האם תכלית היצירה התרבותית היא ביקורת החברה או דווקא הענקת תמיכה לערכים המובילים שלה? האם זה עניינה של המדינה לטפח את האמנויות, ואם כן, האם האמנויות שמתקיימות בחסות תקציבי המדינה צריכות באופן כלשהו לבטא נאמנות לערכי השלטון? ולבסוף, האם אנשי אמנות ויצירה צריכים תמיד להפגין התנהגות מוסרית ללא דופי ולבטא ביצירותיהם את המידה הטובה? תשובותיו המפתיעות של רוסו מזמינות כל קורא לנסח את עמדתו האישית בנושאים אלה. יצירתו של רוסו מוגשת במהדורה מדעית מוערת ומלווה במבוא היסטורי מאת פרופ' עמוס הופמן מהמכללה האקדמית בית ברל. זהו ספרו השלישי מאת ז'אן-ז'אק רוסו שי"ל בהוצאת כרמל.קדמו לו הזיות של מטייל בודד (1992) והווידויים (1999) ...

14.

מסע על מוצא הלשונות מאת ז'אן-ז'אק רוסו