ספר מעולה

הביקורת נכתבה ביום חמישי, 19 במרץ, 2015
ע"י רץ
ע"י רץ
היסודות מהן בנויה המנהיגות
לסטודנטים להיסטוריה יש תשוקה לא ממומשת, לחזור אחורה בזמן בכדי להיפגש עם מושא הערצתם ולשוחח איתו כאחד האדם, ולנסות להבין מהן היסודות הבונים מנהיגות בעלת חזון? ועל הדרך, אם אפשר לשנות את מהלך ההיסטוריה, כמו הרגע בו יוליוס קיסר עומד לחצות את הרוביקון, הוא באמצע הנאום מול חיילו, רגע בו הסטודנט שלנו להיסטוריה ניגש אילו בבהילות, טופח על כתפו, וצורח, יוליוס לא, אל תחצה, אתה הולך להרוס את הרפובליקה ולבסוף גם תירצח.
אומנם לא חזרתי במנהרת הזמן בכדי להיפגש עם אדריאנוס, מגדולי שליטי האימפריה הרומית, אך החל מהעמוד הראשון בספרה של מרגריט יורסנאר, הוקסמתי מהשחזור המעניק חיים לאדריאנוס שליט העולם המשלים עם מותו, ומספר את סיפור חייו ומחשבותיו הכמוסות למרקוס אורליוס יורשו, כמוסר השכל המסופר על ידי אינטלקטואל העולם הקלאסי, מעריץ התרבות היונית, ואדם בשר ודם המצליח לבטא רגשות ותשוקות, לתרבות, אמנות לנשים, גברים ולחיים בכלל.
היחס שלי לאדריאנוס הוא אמביוולנטי, מצד אחד הערצה למי שנחשב לשלישי מתוך חמשת הקיסרים הגדולים, בתקופתו שגשגה האימפריה הרומית, מצד שני הוא היה השליט שדיכא באכזריות את מרד בר כוכבא ב- 135 לספירה, בו נהרגו מאות אלפי יהודים, והועלו על המוקד עשרת הורגי המלכות, וכמי שהנהיג את גזרות אדריאנוס הידועות לשמצה.
זיכרונות אדריאנוס, הם מסע מרתק בנתיב צמיחתו של מנהיג בעולם העתיק העובר דרך מרחבי האימפריה הרומית. אדרינוס חונך כמנהג האצולה הרומאית, בחינוך קלאסי הכולל יוונית, תחום בו הוא הצטיין. בבגרותו הוא הפך לאיש של מסעות חובקי עולם. כלוחם המתמודד עם קשיי השדה ואתגרי הקרב שחייבו מנהיגות אמיצה. כנציב רומאי בפרובינציה הוא נחשף לתרבויות אחרות, הוא היה באתונה שם חיזק את זיקתו לתרבות היוונית. הוא הצליח במלחמתו נגד הדאקים, באזור הדנובה, ורכש את תהילתו כמנהיג הלגיונות. אדריאנוס עלה לשלטון לאחר שטריאנוס מת ולא השאיר אחריו יורש, אומנם הסנאט העניק לו את השלטון, אך מקור כוחו היה ונישאר לגיונותיו.
אחרי שהתפעלתי מאופן ההתבוננות של יורסנאר בעולם הרומאי ובאחד משליטו, שאלתי את עצמי, מה מייחד את אדריאנוס, שגרם לבחירתו על ידי יורסנאר באופן שהיא החליטה להפוך אותו למפעל חייה באמצעות רומן מונומנטלי שכתיבתו נמשכה כעשרים שנה ?
אדריאנוס העולה מתיאוריה של יורסנאר, הוא שליט ומדינאי יוצא דופן, קיסר פילוסוף, המבטא תשוקה אוניברסאלית למנהיגות אידיאלית. אדריאנוס ראה את טובת האדם במרכז הוויית השלטון. הוא בקש להפוך את רומא לסובלנית, ולהעניק חיים טובים לאזרחי האימפריה. הגישה הזאת היא נקודת המוצא לחזונו הגדול של אדריאנוס שהבין את מגבלת הכוח, והחליט להשתית את השלום הרומאי כסדר עולמי. את גדר ההפרדה לא המציאו הישראלים, אדריאנוס בנה בבריטניה חומה שמנעה משבטי הצפון חדירה דרומה, ובכך הגדיר גבולות ביטחון. הוא העביר את מרכז הכובד לפרויקטים אזרחיים, ככבישים חוצי אימפריה שקשרו בין תרביות וגורמו לשגשוג ולביטחון. תרבות, ספרות, מוזיקה ואמנות עמדו במרכז עולמו כגורמים מעצבי איכות אנושית. מהו יופי שואל אדיראנוס וכיצד מיישמים אותו במרחב הציבורי ?
יורסנאר, כמעט ושכנעה אותי, להאמין כי אדריאנוס הוא אכן השליט האולטימטיבי. ההקשר היהודי גרם לי חוסר נוחות בקבלת התדמית הזאת. בקשתי להתחקות אחר האמת, לחזור בזמן, ולשאול את אדריאנוס שאלה ישירה, למרות שאתה מעמיד את האדם במרכז, ואת השלום הרומאי כחזון, בכול זאת טבחת והרגת בעם שלי באכזריות שלא תתואר, האם אין בכך סתירה ? אדריאנוס חשב לרגע, וענה בביטחון ( דרך יורסנאר ), היהודים הם עם קשה עורף המונהג על ידי קנאים, הפועלים בטירוף כנגד כול היגיון. אני המשכתי לעצמי את התשובה, הרומאים התפארו בתרבותם הנעלה, ויחד עם זאת השליטו את פולחן הענישה האכזרי, באמצעות הרג המוני, ככלי להשלטת הרתעה בקרב העמים ששכנו בתחומם. אדרינוס גילה חוסר סובלנות לדתות אחרות, אותן הוא ביקש לשלב באליליות הרומאית, ולכן מה שנתפס כנאורות בעולם העתיק, לא בהכרח עומד בקריטריונים של העידן המודרני, אך דמותו עדיין משמשת השראה לממשלים מודרניים, העוסקים בשאלות מהותיות ונצחיות, מהי מנהיגות מטיבה, את מי היא משרתת, ומהו חזון השגשוג והשלום שאותו אמורים להציב לאזרחים ?
יורסנאר ברומן פסיכולוגי, הצליחה להחיות בצורה אמינה פרק בהיסטוריה של האימפריה הרומית באמצעות קולו הייחודי של אדריאנוס. שפת הספר מענגת אבל לא מכבידה, יש בו רעיונות פילוסופיים המנוסחים בצורה קלה ומיצגים נאמנה את התרבות הקלאסית, הרומית והיונית. באמצעות יורסנאר נכחתי בעולם הרומאי יווני המופלא. ספר הראוי לכינוי, יצירת מופת.
28 קוראים אהבו את הביקורת
טוקבקים
+ הוסף תגובה
חני
(לפני 10 שנים ו-5 חודשים)
היי חבר אני ואתה אף פעם לא היינו מהקיצוניים ביותר כאן אלא ההפך.כמובן מעריכה את דיעותך עד מאוד!
אני פשוט מרגישה שדיבורים על מדינות שונות ומשונות בתוכינו יביא רק
כאוס ,צער ויגון.צריך לעסוק יותר בקירוב לבבות,להבין איפה המשותף מאשר איפה השונה.אם רוצים לחיות כאן ( זה בסדר יכולים להמשיך לקטר..) אז כולנו נצתרך לרדת אך העם מה שנקרא ולהתגושש בבוץ ביחד לטוב או לרע. |
|
Huck
(לפני 10 שנים ו-5 חודשים)
רץ, לא הבנתי מנין אתה לומד סובלנות מאדריאנוס? שיקוליו בעצירת ההתפשטות הרומית היו רציונאליים בלבד. הוא לא גילה יחס סובלני ליהדות ונהג בחוסר רגישות מוחלט בהחלטותיו לאסור על ברית מילה ולבנות מקדש אלילי בירושלים.
|
|
יקירוביץ'
(לפני 10 שנים ו-5 חודשים)
כן, רק שלא התייחסת לנקודה המרכזית שלי.
|
|
ירון דן
(לפני 10 שנים ו-5 חודשים)
רץ. גם בגלל שעם הפלסטינים זה שונה(וגם עם הערבים-ישראלים לדעתי) - שלהם יש שאיפות אימפריאליסטיות ממשיות יותר על הטריטוריה של מדינת ישראל, מאשר למצרים וירדן, שאיתן השלום אכן מוגדר כהצלחה - אבל כאן בעצם נשאלת השאלה, איך אנחנו מגדירים "שלום", האם זה באמת שלום כשאיני יכול לבקר בעריהן, לאכול חומוס בקהיר או בפורט סעיד, בביטחון מינימלי .
|
|
רץ
(לפני 10 שנים ו-5 חודשים)
יקרביץ - מה לומדים מאדריאנוס - את הצורך בסבלנות ( חוץ מהיהודים ), כול הצדדים לקמפיין גילו חוסר סובלנות,
אם לא נשכיל להיות סובלנים, אלא רק כאלה שמונעים מפחדים לאויבים אמתיים או מדומים,נמשיך לייצר פלגנות וקרע בתוך העם שלנו, כלפי המיעוטים, וכלפי מי שהיום נמצאים אתנו בסיכסוך, עתיד בחלט קודר.
|
|
רץ
(לפני 10 שנים ו-5 חודשים)
דן - בספו של דבר יש לנו שלום, אומנם קר עם מצרים כמעט 40 שנים, ועם ירדן 20 שנים, אז למה אנחנו לא מאמנים באופצית השלום ?
|
|
רץ
(לפני 10 שנים ו-5 חודשים)
נעמי - תודה, משהו מיוחד עבורך :
"יהודי אחד עבר לפני אדרינוס ושאל בשלומו. אמר לו: מי אתה? אמר לו: יהודי. אמר לו: וכי יש יהודי עובר לפני אדרינוס ושואל בשלומו? אמר: לכו והתיזו את ראשו! עבר יהודי אחר, ראה מה שנעשה בראשון ולא שאל בשלומו. אמר לו אדרינוס: מי אתה? אמר לו: יהודי. אמר לו: וכי יש יהודי עובר לפני אדרינוס ואינו שואל בשלומו? אמר: לכו והתיזו את ראשו. אמרו לו סנקליטון שלו: אין אנו יודעים מה אלו המעשים שאתה עושה: מי ששואל בשלומך - נהרג. ומי שאינו שואל בשלומך - נהרג! אמר להם: ואתם רוצים ליעצני היאך אני צריך להרוג בשונאי?"
– איכה רבה פרשה ג |
|
ירון דן
(לפני 10 שנים ו-5 חודשים)
יקירוביץ', אני חושב ששינוי התפיסה הזה של הערבים, שמתבטא בהפרחת מילות שלום לאוויר, לא באמת בא מהלב, וכמו שנהוג לומר : "בעברית הם אומרים X בערבית אומרים Y". אני באמת, לא תאמין עד כמה, רוצה להאמין להם, שהם באמת מעוניינים בשלום, אבל מצטער, הם אכזבו אותנו יותר מידי פעמים, ולצערי, יש להם מן "תרבות שקר" שכזאת. הם הבינו, שכדי להשתלב בחברה, כדי להישמע ולהשפיע, הם צריכים לנהוג כך, בשלום מדומה, שעליי לכל הפחות, זה לא עובד.
|
|
נעמי
(לפני 10 שנים ו-5 חודשים)
"אדריאנוס שחיק עצמות..."
עם כזו המלצה חמה וודאי שהוספתי לרשימה ויהיה מעניין לקרוא לאחר מכן גם את התייחסות חז"ל אליו תודה על הביקורת המעניינת |
|
Huck
(לפני 10 שנים ו-5 חודשים)
רץ, אני נזהר מלעשות השוואות יותר מדי נקודתיות (לדעתי), ותמיד נשאלת השאלה מה אנו למדים מהשוואה היסטורית. אדריאנוס באמת ביטא במדיניותו סוג של ריאל-פוליטיק, כשהבין גם את מוגבלות כוחה של האימפריה בראשה עמד, אבל זו לא גישה יוצאת דופן באימפריה הרומית. ישנן הרבה דוגמאות דומות בהיסטוריה, ואני לא בטוח שההשוואה הזו מלמדת משהו חדש. לעומת זאת, ההשוואה לעימות עם קבוצות אסלאמיות קיצוניות (שזוכות לתמיכה עממית רבה), יכולה ללמד משהו על האופן בו מה שנתפס בעיני תרבות אחת כברברי ומרושע, עבור תרבות אחרת יכול להיתפס כשמירה על עצם הזהות, על הקיום.
|
|
יקירוביץ'
(לפני 10 שנים ו-5 חודשים)
רץ- הקמפיין הנוכחי התאפיין בשנאה, אבל לא של כל הצדדים.
מבין המסרים שהוציאה החוצה הרשימה המשותפת לא מצאת אפילו מסר גזעני אחד, אלא רק מסרים של שלום. והם עוד הפנו את הקמפיין גם ליהודים. אנחנו עדים לתהפוכה דו-צדדית: לאורך השנים הערבים הישראלים נוטשים את דיבורי המלחמה ויותר מדברים על שלום ועל רצון להיכנס למארג האזרחי ואף התרבותי כאן בארץ. ויותר ויותר יהודים נוטשים את השלום ומדברים על מלחמה ועל בדלנות.
|
|
רץ
(לפני 10 שנים ו-5 חודשים)
חני - אני רציני - אנו בעצם עם שמחולק לקבוצות - גם בתקופת בית שני היינו מחולקים לקבוצות יריבות - בית שני חרב על שינאת חינם,
את הקמפיין הנוכחי אפיין שינאה של כול הצדדים.
|
|
רץ
(לפני 10 שנים ו-5 חודשים)
Huck - תודה - אכן ספר מעולה - ההשוואה המתבקשת היא על המדיניות הנוכחית שלנו, אדריאנוס - קבל הכרעה בין מלחמות מתמשכות לשלום שיאפשר השקעה בחברה ובאזרחים, ביבי קבל הכרעה הפוכה - מוטב
ביטחון לאומי מאשר רווחה אישית וחברתית, הנקודה הנוספת - היהודים חשבו אז - בתפיסה משיחית -דתית, שיצרה פער בין התפיסה הלאומית לתפיסה התרבותית של האימפריה, האם כיום לא קיים פער בין התפיסה הלאומית לתפיסה הבינלאומית, באופן שיביא אותנו לקלונפליקט לא רק מול העולם הערבי, אלא מול העולם המערבי, לדעתי זאת נקודה משמעותית למחשבה.
|
|
Huck
(לפני 10 שנים ו-5 חודשים)
רץ, איזה כיף לקרוא ביקורת כל-כך משובחת על אחד הספרים האהובים עלי ביותר, מהחמישיה הפותחת מבחינתי.
הפער בין התפיסה של אדריאנוס בהיסטוריה היהודית לבין תפיסתו בהיסטוריה הכללית מלמד אותנו על פערי מבט בין תרבויות. קשה שלא לעשות הקבלה בין העימות של היהודים הקנאים עם האימפריה הרומית לבין העימות המתנהל כיום בזירות שונות בין גורמי אסלאם קיצוני לבין מדינות המערב ובעלות בריתן. כמובן שהשוואה זו שטחית וניתן למצוא הרבה הבדלים, אבל כדאי לציין שהעימות בין היהודים לאימפריה הרומית לא הוגבל רק ליהודה (ראה מרד התפוצות, שמוזכר גם בספר) ומצד שני לא כלל את כל היהודים. מעבר לפן ההיסטורי, זהו ספר מרתק גם בפן הפסיכולוגי שבו. |
|
חני
(לפני 10 שנים ו-5 חודשים)
רץ לא מסכימה לחלוטין,אלא אם כן דיברת בציניות .וכל מי שבשבוע האחרון מדבר אתי על כמה מדינות אני מתנגדת נחרצות.
אנחנו מפולגים וזקוקים לתפרים חזקים,אבל אין ספק שאנחנו מדינה אחת עם הרבה גוונים וצריך לכבד כל גוון.
|
|
רץ
(לפני 10 שנים ו-5 חודשים)
חני - תודה - כל עם מקבל את המנהיג המתאים לו - אני מוטרד יותר מהעם, שהוא בעצם עם שיש לו ארבע חמש מדינות, מדינת תל אביב, מדינת הפריפריה, מדינת החרדים, מדינת המתנחלים, ומדינת המיעוטים.
ביבי בהחלט עלה על הפטנט ופילג את העם בשיטה הרומאית הבדוקה - הפרד ומשול, או הפחד/ הסת נגד קבוצה אחת ומשול.
|
|
רץ
(לפני 10 שנים ו-5 חודשים)
נעמה - תודה - את צודקת - אני לא אומר במפורש, אבל ההשוואה מתבקשת - אדריאנוס היה מצביא - אבל הוא הבין את מגבלת הכוח הצבאי, הוא ביקש למנוע מלחמות
על ידי בריתות של שלום, עם יכולת הרתעה במקרה והוחלט על מלחמה - כמו במרד בר כוכבא, אבל העדפה שלו הייתה לשלום לכלכלה כמנוף לחברה שיתקיים בה שגשוג וביטחון, הוא הדגיש סובלנות כמדיניות, וראה בתרבות ערך עליון, הוא ראה את עצמו כמנכ"ל האימפריה העובר לאורכה ונותן משימות לביצוע, הוא בחר מנהלים על פי כישורים. אנחנו יצאנו לבחירות עבור הערכים האלה.
|
|
רץ
(לפני 10 שנים ו-5 חודשים)
ז שלב - גאה בך על הציון בהיסטוריה - התקופה מרתקת - משום שהיא כמו ראי - מאפשרת לנו להביט אליה ולהבין
תופעות מהווה שלנו בו קיימות תופעות דמות, כמו פילוג ועוינות בין חלקי העם, דתיים ולאומנים, לעומת חילוניים, השאלה מה למדנו אם בכלל ?
|
|
חני
(לפני 10 שנים ו-5 חודשים)
רץ לפעמים אני תוהה על כל האימפריות הללו שנעלמו ואנחנו נשארנו כאן עם כל הבלאגן..
על כל הדינוזארים הללו שהיו מנהיגים ואני תוהה לגבי המנהיג הנבחר כיום מאיפה הוא שולף את השפנים מהכובע כל פעם מחדש...
תענוג לקרוא אותך רץ בין התקופות.. |
|
נעמה 38
(לפני 10 שנים ו-5 חודשים)
אני תמיד מחפשת מה אתה מנסה לומר לנו על ההווה שלנו. ראיתי את ישראל ככוח כובש כדוגמת אדריאנוס
במובנים מסוימים וההגדרה שלו או שלך את היהודים כעם קשה עורף המונהג על ידי קנאים, הפועלים בטירוף כנגד כול היגיון עדיין רלוונטית. תמשיך לכתוב על העבר , ונמשיך להתבונן על תמונת הנוף של ההווה שלנו.
|
|
זה שאין לנקוב בשמו
(לפני 10 שנים ו-5 חודשים)
רץ, יופי של ביקורת! בדיוק למדנו על המרד הגדול, מרד בר-כוכבא ותקופת יבנה. היה לנו מבחן וקיבלתי 106. לא צוחק. אני רציני לגמרי. נושא מרתק.
|
|
ירון דן
(לפני 10 שנים ו-5 חודשים)
מסכים. האמונה מעוורת, ואף גרוע מכך - במקרים קיצוניים יותר גם מבטלת את הפחד מפני המוות, מה שמסביר את בעיית ההתמודדות עם קבוצת אוכלוסייה זו(האיסלאם הקיצוני, ולא רק) בעולמנו המודרני, הדמוקרטי.
|
|
רץ
(לפני 10 שנים ו-5 חודשים)
דן ירון - התשובה לאכזריות שהיהודים ספגו על ידי אדריאנוס, היא כפולה - כדעתך מוסר עולם העתיק היה שונה ממוסר העולם המודרני - עד כאן דעתך, בנוסף לכך השלום הרומאי התבסס על הרתעה,
עם שמרד באמפריה שילם מחיר כבד, באופן שהווה דוגמה, ולא מדובר רק ביהודים, אם כן מה הבעיה, מי שלעתים חדורים אמונה דתית קיצונית לא תמיד מסוגלים להבין את המציאות בצורה נכונה.
|
|
ירון דן
(לפני 10 שנים ו-5 חודשים)
איזה כיף לקרוא.
אולי התשובה לאכזריותו, בעינינו, היא מפני שהענישה ומידת המוסר בתקופה זו, היו שונים ופחותים יותר מאלו שלנו כיום. דבר זה , דרך אגב, נכון גם לגביי היהדות. הרי דברים שנעשים ונאמרים כיום דרך קבע, ללא עצם בלשון, דינם היה בעבר עונש מוות בסקילה, שריפה בחיים, ועוד עונשים אכזריים כאלו ואחרים, שאז, היו נראים נורמליים ושגרתיים לחלוטין. אפשר גם להוסיף, שרדיפת היהודים הייתה דבר שגרתי לכל אורך ההיסטוריה, דוגמת מסלעות הצלב, כך שישנה אפשרות, שזה הקל על מצפונו. לגביי שאלתך בדבר "הסתירה". אני חושב שהוא היה עונה לך : "למען הגשמת חזוני, שהיה מטיב עם העולם כולו, ראיתי בכך דבר צודק - על ידי חישוב עלות-תועלת, לטבוח ביהודים." |
|
רץ
(לפני 10 שנים ו-5 חודשים)
מחשבות - מנהיג נמדד במגוון יכולות, ביכולת לנהל משברים ומלחמות וביכולת לנהל חזון של שלום, בדרך כלל היו לנו מנהגים של מלחמה ומשברים,
ומעט מנהגים של שלום, גם שיוצאים למלחמה לא ניתן לסיים אותה ללא דיפלומטיה והסכמים, יצאנו מעזה ללא הסכם, לא הצלחנו לתרגם את הישגי ששת הימים להסכמים, כבשנו את לבנון והצלחנו להצמיח שד - חיזבאלה. אדריאנוס הבין את הנקודה הזאת, כשאתה מנצח עם אחד נוצר חלל פולטי אותו ממלא אויב חדש, ולכן לאורך גבולות האימפריה הוא עשה שלום עם אויביו, ומי שמרד חטף - את זה למדו היהודים היטב.
|
|
רץ
(לפני 10 שנים ו-5 חודשים)
בת -יה - תודה - אנסה להביא את נקודת ההשקפה של יורסנאר - המחברת, היא שאלה את עצמה אחרי מלחמת העולם השנייה מיהו מנהיג ראוי,
והיא במפורש בחרה באדריאנוס משום שהוא בחר בדרך השלום ובשגשוג הכלכלי - זה מזכיר לנו, מנהגים שלנו שאמרו עליהם שהם הוזים.
|
|
רץ
(לפני 10 שנים ו-5 חודשים)
לי - תודה
|
|
רץ
(לפני 10 שנים ו-5 חודשים)
מחשבות - ספר מדהים - ספרים של פעם שהם מפעל חיים של מי שייצר אותם.
|
|
רץ
(לפני 10 שנים ו-5 חודשים)
תמיד אוהב אותו - תודה לספר טוב קל יותר לכתוב ביקורת מעניינת.
|
|
מורי
(לפני 10 שנים ו-5 חודשים)
בת-יה, מנהיג נמדד רק בכיבושיו. סובלנות? סובלנות למה? מנהיג צריך לכבוש גם הישגים
ולא תמיד זה שטחים או אוכלוסיה. סובלנות יוצרת מנהיגים הנכשלים בקלפי.
|
|
בת-יה
(לפני 10 שנים ו-5 חודשים)
אהבתי את הביקורת, ועכשיו נשארה לי רק השאלה: במה נמדד מנהיג - בכיבושיו או סובלנותו?
|
|
לי יניני
(לפני 10 שנים ו-5 חודשים)
ביקורת משובחת ונהדרת! תודה
|
|
מורי
(לפני 10 שנים ו-5 חודשים)
יופי של סקירה. הספר אצלי ואנסה אותו בהקדם.
|
|
תמיד אוהב אותו
(לפני 10 שנים ו-5 חודשים)
ביקורת משובחת.
אחת המרתקות ביותר שיצא לי לקרוא על ספר היסטורי. |
28 הקוראים שאהבו את הביקורת