ביקורת ספרותית על אשמת הכוכבים מאת ג'ון גרין
ספר בסדר

---

נתחיל בכריכה מאחור:
1. הנושא העצוב אינו מעודד קריאה עבורי, אני מעדיפה לקרוא ספרים תלושים מהמציאות. כך, שכשהספר הגיע לביתי יצא לי לקרוא אותו, אחרת, לא הייתי קוראת.
2. מה זה השמות האלה? אוגוסטוס? (אנחנו נמצאים 2700 שנה לפני הספירה ביוון), הייזל? (60 שנה לאחור בפולין), אייזק (קדוש מעונה מהמאה ה-15), איפה אתה חי, מר ג'ון גרין. השמות הזויים, ולא במובן החיובי של המילה.
3. עיון פצפון בויקי, בביולוגרפיה של הכוכב (הוא באמת כוכב!) של ג'ון גרין, ענה במהירות שיא על סעיף 2 - למד בין השאר תיאולוגיה במטרה להיות כומר.
4.הסופר ערך גם יחד עם אחיו בלוגי וידאו בyoutube. בין השאר, ביקר את ישראל. אין לי בעיה עם ביקורת מימין ומשמאל ומכל הצדדים האפשריים ומכל גווני הקשת ובכל הנושאים. יש לי בעיה שמשהו שרחוק וכל כך לא קשור מבקר אותנו, במסגרת 'אני טוב, ובואו נראה מי לא טוב'. אין לי כח לזה, ותן לי לחיות איך שאני רוצה.
5. ומדוע אני 'מקשקשת' בסעיף 4 כל כך הרבה? כי מרגישים זאת בכתיבה ולאורך כל הספר, וזה מעצבן. ההטפה הסמויה הזאת!
6.זה לא אומר שלא בכיתי בסוף.
7.זה לא אומר שלא קראתי את הספר במהירות - דווקא כן.
8.אז זהו.. מגיע לספר הזה 3 כוכבים מינוס.
9.ולא, אני לא רוצה לראות את הסרט!, השחקן שמשחק את אוגוסטוס הוא השחקן שמשחק את אחיה של ביאטריס (הלא היא טריס) בסאגת 'מפוצלים', והוא ממש מעצבן!

» ביקורות נוספות של ניזנייקה
» ביקורות נוספות על אשמת הכוכבים