ססר איירה

ססר איירה

סופר

סֵסַר אַיירָה נולד בשנת 1949 בעיירה בדרום הפַּמפַּס של ארגנטינה. הוא היה ילד ביישן וקצר רואי שהעדיף לחסות בספרייה בשעת משחקי הכדורגל. כבר ב־1967 עזב אחת ולתמיד את מקום הולדתו הכפרי, ומאז הוא מתגורר בבואנוס איירס. שנים רבות התפרנס מתרגום מצרפתית ומאנגלית. הוא לימד באוניברסיטת בואנוס איירס ועסק בעריכה ובביקורת ספרותית.

כסופר קנה לו איירה שם של חדשן. לדבריו, מעולם לא סבל מ“תסמונת הדף הלבן“ והוא משוכנע שהוא מהסופרים היחידים שאוהבים באמת לכתוב. לכן הוא כותב מדי יום ביומו, ועד תום השנה הוא מספיק לפרסם שלושה או ארבעה ספרים. עם הזמן הגביל את כתיבתו לפורמט של כמאה עמודים, המספר שנראה לו המתאים ביותר לסוג הסיפורים שהוא רוצה לספר. הביבליוגרפיה שלו כוללת אפוא כמעט תשעים ספרים, שיצאו בהוצאות עצמאיות וקטנות, שלדברי הסופר עדיפות מהגדולות, כי הפצת הספרים שלהן לא סדירה והדבר מאלץ את הקוראים לצאת למסע בעקבות ספריו.

איירה הצליח ליצור סביבו מיתוס של גאון ספרותי, מעין יצור מטורף המסרב לערוך את כתבי היד שלו, מפרסם בכפייתיות ומהמר על אבסורד גובר בכל ספר חדש. הוא אחת הדמויות המרכזיות והמשפיעות בעולם הספרות הארגנטינאי.
1.
ספר טוב דירוג של ארבעה כוכבים ( 4 בנות . גיל ממוצע: 23 )
קנה חדש: ₪79.00 ₪71.10
הכול מתחיל בטיול תמים לגלידרייה, ומשם מתגלגלים העניינים ומסתבכים עד שהם יוצאים מכלל שליטה בהרפתקה שהולכת ומתרחקת מקרקע המציאות.כך הפכתי לנזירה מספר על עולמה הפנימי של ססר, שרואה את עצמה כילדה בת שש אף שהעולם כולו מתייחס אליה כאל ילד. הסיפור תמים, אך רק לכאורה: אביה של ססר לוקח אותה לטעום גלידת תות בפעם הראשונה בחייה, ומה שצפוי להי...

2.
"אם קיים בימינו סופר הקורא תיגר על כל תחום אפשרי, הרי שזה ססר איירה… כשמתחילים לקרוא את איירה אין שום אפשרות לעצור" רוברטו בולניו "ססר איירה יהיה הארגנטינאי הראשון שיזכה בפרס נובל לספרות" קרלוס פואנטס "אני לא נוהגת לקרוא סיפורים קצרים. לרוב הם מעציבים אותי כי הדמויות באות והולכות במהירות רבה כל כך ונראה שלא נפגוש אותן שוב. אבל ה...

3.
"אם קיים בימינו סופר הקורא תיגר על כל תחום אפשרי, הרי שזה ססר איירה… כשמתחילים לקרוא את איירה אין שום אפשרות לעצור" רוברטו בולניו "ססר איירה יהיה הארגנטינאי הראשון שיזכה בפרס נובל לספרות" קרלוס פואנטס "אני לא נוהגת לקרוא סיפורים קצרים. לרוב הם מעציבים אותי כי הדמויות באות והולכות במהירות רבה כל כך ונראה שלא נפגוש אותן שוב. אבל ה...


כך קרה שרכשתי וקראתי את הספר. הכל התחיל מזה שאני אוהבת (אהבתי) את ענת דולב ז"ל.זה לא משנה מה היא הגישה: אם מוזיקה - נהדר, אם כלכלה - מצוין, אם ש... המשך לקרוא
1 אהבו · אהבתי · הגב
ספר מוזר, מוזר, מוזר! קודם כל, אין כל קשר בין שם הספר לתוכנו. שנית, המספר מתייחס לעצמו כילדה, בעוד שכל הסביבה מתייחסת אליו כאל ילד. דיסונאנ... המשך לקרוא
18 אהבו · אהבתי · הגב
אנני יודעת אם הייתי מגיעה לספר הזה לולא היה ברשימת הבקשות של ביתי שראיתי במבצע וקניתי לה. כריכת הספר הפתיעה אותי,וכשקראתי את ההקדמה, התענ... המשך לקרוא
8 אהבו · אהבתי · הגב
מה שמתסכל הם הרגעים האלה בספר, כשנדמה לך שעכשיו אתה הולך להבין משהו - וזה לא קורה. וזה לא כי לא הבנת, אלא כי אין מה להבין. כל מה שיש זה לקרוא, ל... המשך לקרוא
1 אהבו · אהבתי · הגב
ספר לא-תמים, לא פשוט ומפתיע. סצינת הפתיחה היא אחד הדברים החזקים והמזעזעים יותר שקראתי. תיאור חד שמעורר הזדהות עמוקה של הפער בין תפיסה של ... המשך לקרוא
4 אהבו · אהבתי · הגב





©2006-2018 לה"ו בחזקת חברת סימניה - המלצות ספרים אישיות בע"מ