ביקורת ספרותית על הטירה - תרגום שמעון זנדבנק מאת פרנץ קפקא
ספר מעולה

---

הנה קראתי בפעם השנייה את "הטירה". נמשכתי שוב לספר כמו ק' שמנסה שוב ושוב לשבור את חומות המקום המיתי ההוא. לא קלה הייתה הקריאה הפעם, כי אולי גם אני נמצא בחיי באיזו תסבוכת לא פתורה שחוקיה זרים לי וכל פעם שאני חש כי אני מתקרב צעד אחד אל איזה פתרון, כוח נעלם מושך אותי בחזרה. הספרות של קפקא כל כך גדולה בין היתר כי הוא בורא עולם, עם חוקים ייחודיים בכל מילה וצירוף מילים. הפעולות והדרכים בהם ק' עומד לא יכולים להישפט על ידי מערך הידע שלנו. אפשר לתאר את הכתיבה הקפקאית הזו על ידי הרגש שהיא נותנת לנו, או לי במקרה הזה: מחנק, תסבוכת, חוסר היגיון, מבוך, אוקסימורון, מבוכה, מיניות קפואה ואפילו "שחורה", (משהו שעלה בדעתי עכשיו ולא מצאתי מילים מתאימות יותר לתאר את סצנות המין של קפקא).
אבל זה לא רק זה. העולם של קפקא מתהלך כמו מתוך עצמו. המונולוגים של הדמויות המדברות עם ק' ושל ק' עצמו, כמו מחפשים בעצמם דרך תוך כדי דיבור, מילה אחר מילה, דרך אל מובנות או ניסיון להגדיר את העולם והכללים שלו, וברגע שניראה שאיזה כלל מוגדר סוף סוף ומצליחים לשים עליו איזו תווית, בא המשך המשפט ומתפתל עוד ועוד, ומשנה את המשמעות והמובנות של המצב.

» ביקורות נוספות של מארק
» ביקורות נוספות על הטירה - תרגום שמעון זנדבנק