ביקורת ספרותית על הטירה - תרגום שמעון זנדבנק מאת פרנץ קפקא
הביקורת נכתבה ביום שני, 30 באוגוסט, 2021
ע"י שמעון


"הטירה" - פרנץ קפקא
לקח לי כמה חודשים לסיים את "הטירה" של קפקא.
זה לא שלא נהניתי מהספר. ההיפך, זה היה מרתק, ולכל אורך הדרך הוקסמתי ונפעמתי מהתיאורים הבלתי מציאותיים שכתובים באופן כל כך מציאותי.
הסיפור מתאר את מאמציו של ק', שהוזמן לטירה כדי לשמש כמודד, אך אינו מצליח באמת לשמש בתפקידו. לכל אורך הספר הוא מנסה בדרכים שונות לדבר עם מישהו מהטירה, לתקשר ישירות עם מישהו, אך זאת ללא הצלחה מרובה.
הטירה מצידה מביעה מפעם לפעם התעניינות בו ובמצבו, מכתבים מתקבלים, כולם יודעים מה הוא עושה, אבל אין שום קשר ישיר.
המעסיק הרשמי של ק', קלאם, הוא פקיד בכיר שאי אפשר לדבר איתו. גם מי שרואה אותו ומתקשר איתו - לא בטוח אם זה הוא או מישהו אחר. הפקיד לעולם לא יביע את רצונו באופן מפורש. כשהמזכיר שלו כותב פרוטוקול - הוא לא מתעניין, לא מגיב, ואפילו מביע תרעומת.
כמעט בכל פעם שמובעת איזו עמדה מאיזה פקיד - תמיד יבוא אחר כך איזה ביטול שיגיד, למשל, שלמעשה הפקיד כלל לא מבחין בדבר, ורק מצידנו זה נראה כך.
כמו כן, הפקיד יכול לומר משהו בשקט, מבלי לצפות שמישהו יאזין לו, אבל אחד מתתי-העוזרים מאזין כל הזמן וככה דולה ומנסה להבין מה הפקיד אמר. וגם אחרי שהובע הרצון הזה - עדיין ייתכן שזה לא באמת נאמר והפקיד רק השתעל.
ובכן, מדובר בספר מפותל ומעניין כאחד, וזה מה שגרם לי לקרוא מצד אחד, אך גם הרבה פעמים להתקע.
באחרית הדבר מאת מכס ברוד, נמסר המפתח של הספר. מדובר בעצם בתקשורת של האדם עם האלוקות. אם הבנתי נכון, ואני מנסה להמשיך עם הקו הזה (וזה חלק מהעניין שיצר אצלי הספר) - מדובר בעצם בנסיונו של האדם להבין מה האלוקים רוצה ממנו, מה המסר ממנו, והדרכים שלו להתחבר לרצון האלוקי.
כמובן שזו לא הגישה של היהדות המוכרת לנו. הריחוק של הפקידים וההרחקה של כל רצון מהם הזכיר לי מאד את הגישה הפילוסופית הקדומה, שטענה שהאלוקות כל כך מושלמת כך שלא ייתכן שיהיה לה רצון (אם יש לה רצון - משמע שחסר לה משהו), וודאי שלא יכולה להיות תקשורת בינה לבין האדם. (כאמור, זו גישה מנוגדת לגמרי ליהדות).
אוסיף ואומר, שבספר ישנן דמויות שאותן לא הצלחתי לפענח, אך ברור שהן מייצגות משהו. למשל, פרידה, שברור שכולם רואים בה מפתח לחיבור אל הטירה. ישנם העוזרים, שברוב הספר הם שניים שתמיד נמצאים זה עם זה ותמיד מפריעים במקום לעזור. כמו כן, ישנם בני משפחת באראנאבס שכנראה שגם להם יש תפקיד כלשהו באלגוריה הזאת. אני עדיין מסוקרן להבין את המפתח המלא של הספר הזה.
נקודה נוספת שאציין היא, שבכל אינטראקציה בין שניים - לכל צד שפועל יש את האינטרסים שלו, ובכל פעם אנו רואים את הדברים מנקודת מבט אחרת, כאשר בסופו של דבר ישנה תוצאה שאצל כל אחד מהם משמעותה שונה.
לסיכום, הספר היה מייגע לעיתים אך מעניין בהחלט, ולכל אורך הדרך (וגם אחרי) הותיר בי את הסקרנות.
9 קוראים אהבו את הביקורת
אהבת? לחץ לסמן שאהבת




טוקבקים
+ הוסף תגובה
מורי (לפני 4 שנים ו-1 חודשים)
הספר היה מייגע תמיד וממש לא מהנה לרגע. זו דוגמה קלאסית איך לא לכתוב סיפור.





©2006-2023 לה"ו בחזקת חברת סימניה - המלצות ספרים אישיות בע"מ