ביקורת ספרותית על הטירה מאת פרנץ קפקא
הביקורת נכתבה ביום ראשון, 9 במרץ, 2008
ע"י scofflaw


צלצול הטלפון המתכתי עורר בי חלחלה. "סטימצקי, שלום", ענה קול נשי מן העבר השני של הקו. "שלום", אמרתי, "ברצוני להגיש תלונה". "תלונה? אינני מתעסקת בתלונות, רק בהזמנת ספרים". "ובכן, בזה מדובר, בהזמנת ספרים. ספרים שהוזמנו לפני זמן רב ולא הגיעו. מדובר למעשה בספר ספציפי. אורך האיחור איננו מתקבל על הדעת. ברצוני אפוא להגיש על כך תלונה". "נראה שלא קלעת לדברי. אני, אינני בעלת האישורים והסמכויות לעסוק בתלונות. אם תרצה אוכל לבצע הזמנה מחודשת, או להפנות אותך למנהל החנות, דבר שכשלעצמו אינו מומלץ במיוחד, משום שיומנו כבר מלא ועיסוקיו רבים לעת עתה". "בכל זאת אשאיר אצלך הודעה, ואבקשך בכל לשון של בקשה להעביר אותה בהקדם למנהל. ההודעה לשונה כך 'הנני מר ר. ביצעתי הזמנה של הספר הנודע "הטירה" מאת פרנץ קפקא, לפני לא פחות מ 304 ימים, בחנותכם. חיכיתי במשך זמן לא מבוטל להגעת הספר, אך, כך אני מבין בדיעבד, לשווא. מעבר לעוגמת הנפש שנגרמה לי, חש אני מרומה ומבוזה. הנני רואה בך, אדוני המנהל, האחראי העיקרי לעוול שנגרם לי, ומודיע אני לך בזאת על דרישתי הנמרצת, שהעניין יטופל והחטא יכופר, וזאת ע"י שליחת פיצוי כספי על העוגמה שנגרמה, ובתוספת הספר הנ"ל כמובן, באופן מיידי, לכתובתי אשר מופיעה במחשבכם'. עד כאן ההודעה. האם תזכרי כל זאת?". "אכן, דבריך נרשמו, אך שוב עליי להזכיר כי לא מן הנמנע שהאדון המנהל לא יעסוק בעניינך בעדיפות הראשונה, וזאת משום.."

הנחתי את השפופרת בזהירות על השולחן, וקולותיה העמומים של הזבנית המשיכו להציף את חדרי, עד שדעכו וכלו. נראה שלא זו הדרך. אם החנות המקוללת מסרבת למכור לי את הספר, כל שנותר לי הוא לנסות לשאול אותו בספרייה. לבשתי את מעילי, ארזתי מטרייה, חבשתי את כובעי האדוק, וזאת משום הקור העז ששרר באזורי. כבר כשהגעתי לרחוב חשתי את הצינה החודרת לעצמותיי, ונאלצתי לשרך את דרכי לספרייה דרך הערפל הסמיך שאפף את הכל. הרחובות היו ריקים ושקטים, והדרך קשה. מבנה הספרייה נתגשם לפני לבסוף מבין הערפל, מה ששיווה לו מראה מעוות מעט, כמו לא היה ספרייה, אלא אולי משרד ממשלתי מקולף. אף על פי כן שמחתי. שהנה, הספר, הכה מדובר, הכה נחשק, הולך וקרב אליי. לא. לא החנות תמנע ממני את זכותי הטבעית לרכוש לי תרבות, לרכוש לי ידע, שבעזרתו הבנתי את העולם תשתכלל ותשתפר. אך מה רבה הייתה מפלתי כאשר הגעתי לשער הספרייה, ומצאתיו סגור ומסוגר לעילא. רק שלט בגודל בינוני קידם את בואי, ועליו, למרבה הפתעתי נכתב באותיות צפופות: "מר ר. הנכבד, אנו, בעלי הספרייה, מבקשים את סליחתך בכובד ראש על סגירת הספרייה בעת רצונך להשתמש בשרותיה. נודע לנו זה מכבר על תשוקתך להיוודע לספר הנודע "המשפט" לקפקא. אמנם יכול שתעלה בדעתך השאלה מניין לנו ידע זה, אך על שאלה זו, שראויה בוודאי כשלעצמה, אין ביכולתנו לענות במסגרת זו. במסגרת אילוצים טכניים וכספיים אנו נאלצים להפסיק את שירותנו לציבור הרחב, וזאת לתקופה שלא תעלה על שנה וארבעה חודשים, ושלאחריה מובטח לך, מר ר. בפרט, ולציבור הרחב בכלל, שיפורים משמעותיים בתפקודינו. בהערכה רבה, ההנהלה."

מבולבל והמום מעט, נסוגתי לאחור. מניין לספרייה ידיעות על בואי, על שמי, תשוקותיי הספרותיות? ואם ידיעותיה כה רחבות, מה פשר הטעות בשם הספר? האם תקופה של שנה וארבעה חודשים משמע תקופה קצרה לדידה? אך תשובות לשאלות אלו היו ממני והלאה. החלטתי לחזור לביתי ולחשב צעדיי שם. היום התבהר מעט, ונראה היה לי שעוד לא הכל אבוד. בתיבת הדואר שלי חיכה לי מכתב, ועליו חותמת מרשימה של סטימצקי, ושמו של המען מקושקש בשרבוט מסולסל. לשון המכתב הקצר היה כך: "מר ר. הנכבד, ברצוני להביע בזאת את התנצלותי הכנה על העוולות הממשיים שנגרמו לך כפי שהיטבת לתאר בהודעתך אליי. מצ"ב עותק של הספר הנדון ופיצוי כספי הולם, כפי שהוחלט במועצת המנהלים האחרונה שערכנו. בהוקרה, קלאם". אך מלבד המכתב לא צורף דבר.
14 קוראים אהבו את הביקורת
אהבת? לחץ לסמן שאהבת




טוקבקים
+ הוסף תגובה
בובו1984 (לפני 5 שנים ו-7 חודשים)
כתיבה קפקאית מרשימה בהחלט!
יוֹסֵף (לפני 8 שנים ו-5 חודשים)
מעולה מעולה!!
amiracle (לפני 9 שנים ו-4 חודשים)
קלאסי.
שירה (לפני 9 שנים ו-4 חודשים)
ואו! מצטרפת למחמאות של שקדנית. הרשימה (קשה לי לכנותה ביקורת) כל כך קולעת לתוכנו של הספר.
שקדנית (לפני 9 שנים ו-4 חודשים)
איזה כישרון כתיבה אדיר. חסרה לי הביקורת על הספר עצמו. האם הוא ספר טוב עד כדי כך שהצדיק את הציפייה הארוכה להגעתו לחנות?





©2006-2019 לה"ו בחזקת חברת סימניה - המלצות ספרים אישיות בע"מ