ביקורת ספרותית על המשכונאי מאת אדוארד לואיס וולאנט
ספר מעולה

---

לפני שאדבר על המשכונאי אזכיר בכמה מילים את הקצב של הטקסט שמוביל את העלילה בצעדים מדודים לאירוע המכונן של סול נצרמן ביום השנה לחייו.
ההתנהלות העדינה והמדודה של העלילה מכניסה אותנו לשגרת חייו של גיבור הסיפור, מת מהלך, ומצליחה לשמר אותנו בעולמו הפנימי לאורך כל הספר, מטלה לא קלה לאור חזיונות הזוועה שהוא עובר - שמצליחים לגרום לנו חוסר נוחות נוכח הזוועות שעולמנו מצליח לייצר, גם לקוראים מנוסים - אדאגיו עד הפורטיסימו.
סגנון כתיבה של שנות ה- 50 60 שמכתיב את המסגרת של העלילה - הוא סיבה בפני עצמה לקרוא את הספר המעולה הזה, ובפרקים הראשונים של הספר הרגשתי שרב אומן מוביל אותי לתוך העלילה - אלמלא מותו הפתאומי של הסופר לפני גיל 40 ייתכן והיינו נהנים מעוד ספרים מרגשים,
הזיכרון הוא אכן כל מה שנשאר, ואיתו מנסה גיבור הסיפור - סול, להתמודד במהלך ימי העלילה כשהוא בעצם נדרש להחליט מה הטעם בחייו.
ההחלטה של הסופר לבחור את המקצוע "משכונאי" לגיבור הסיפור - הוא המוטיב המקשר בין עליבות החיים בסביבתו של הגיבור שמאפשרת לו להדחיק את התמודדות שלו עם ההתנהלות העלובה שלו.
ספר מרגש מדוד מקצועי, חווית קריאה.

» ביקורות נוספות של רן
» ביקורות נוספות על המשכונאי