“אתם מכירים, ודאי את מטבע הלשון "רק אצלנו..." (או "רק בישראל...") שמתלווה אליו תכונה לא מחמיאה בעיני המשתמש בו. "רק אצלנו יש שירות כל כך גרוע", "רק אצלנו נהג לא יציית לתמרור עצור" "רק בישראל מערכת החינוך כל כך דפוקה" וכו'. הבנתם את הרעיון. בדרך כלל הביטוי הזה מעצבן אותי. לא כי אני פטריוטית במיוחד, אלא כי משתמעת ממנו מידה רבה של פרובינציאליות והתבטלות, וגם בעייה לוגית מסויימת. כלומר, מי שלא חי בכל מ”