ביקורת ספרותית על שלך, סנדרו מאת צבי ינאי
ספר טוב דירוג של ארבעה כוכבים
הביקורת נכתבה ביום שבת, 14 ביולי, 2018
ע"י רן


במשך שנים רבות ספרו של צבי ינאי היה מונח כאבן שאין לה הופכין על אחד ממדפי הספרים בביתי.
באופן תמוה הסיבה לכך הייתה הפחד שלי ל"אבד" את הערצתי לצבי ינאי,
קשה היה לי להתמודד עם ספר גרוע של אחד האוטודידקטים המדהימים והמוערכים על ידי שחיו בישראל (אם לא בעולם).

ההיסטוריה המשותפת שלנו ביחד החלה מכתבי העת "מחשבות" שהקדים את TED בעשרות שנים. מספר ספרים שלו בתחומי המדע הפילוסופיה (והאמנות) הדהימו אותי כל פעם מחדש ומעבר לכל אישיותו המדהימה הפכה אותו לדמות מכוננת משהוא בחיי. וכל זאת אגב מבלי שהיתה לו השכלה פורמלית בסיסית וסיפור חיים שלכאורה לא נתן לו סיכוי לכלום.

לפני שנה בתוכנית רדיו שישי סיפרה אודיה קורן שהיתה שכנתו בתל אביב על סיפור משעשע שהיה לה עם צבי ינאי, באחד הימים היה לאודיה תקר בגלגל וצבי הציע לה שהוא יחליף לה את הצמיג, חלף זמן רב וצבי הסתבך עם החלפת הצמיד (ונהיה כנראה עצבני בלחות התל אביבית) ובעודו הולך ומסתבך הגיע בעלה של אודיה שהפך למדושן מעונג כשהבין מה קרה " הנה צבי , כולו בנושאים ברומו של עולם , בריאת היקום , מיקרוארגניזם , המוח האנושי וכו... וכל מה שעומד שבינו לבין התהילה היא רק החלפת צמיג של רכב..." אני מניח שהסיפור שהפך את צבי ינאי לאנושי יותר בעיני (וכנראה גם בעיני בעלה) פתח את הפתח לקראת הרומן שלך, סנדרו - ולא הצטערתי לרגע,

הרומן הוא סיפור אוטוביוגרפי מרגש של חייו, אבל במידה מסוימת הוא פותח פתח להבין את חיים של דורות שלמים שחיו בין מלחמת העולם ה- II לקום המדינה ולחדד את הפער הבלתי נתפס בין חיינו אנו לבין החיים ההם שכמעט לא נתפסים בתודעתנו. חיים שבדרך כלל לא נכתבים עליהם בספרי ההיסטוריה כי סיפורים קטנים על אנשים שבשולי ההיסטוריה - והנה כל סיפור כזה הוא עולם ומלאו. וצבי מצליח לתפור את הסיפור באופן מחוכם ברומן חוצה מדינות ותקופות שהחוט שמחבר אותו הוא ההתכתבות לכאורה עם אחיו שאותו לא הכיר מעולם.

באמצעות שרשרת המכתבים שהופכת לחד צדדית בתחילת הספר טווה צבי את קורות חייו המרגשים שהם בלתי יאמנו כאשר בסוף אנחנו גם מבינים את השקפת עולמו והבחירות שעשה בחייו בהמשך. אני חושב ששלך סנדרו הוא מסוג ספרי החובה שכדאי לנו לקרוא, הוא לא הרומן הכי טוב שתקראו אבל הוא בטח אחד החשובים והמרגשים מביניהם. וכמו שבספרו צבי סיים עם מתכון למאפה הונגרי שאימו שנפטרה בטרם עת היתה מכינה כך גם אסיים - ספרו של צבי הוא כמו מאפה - לכאורה רק כימיה ותהליכים פיסיקלים אבל בסופו של יום ריח וטעם של בית.
ממליץ בחום רב
8 קוראים אהבו את הביקורת
אהבת? לחץ לסמן שאהבת




טוקבקים
+ הוסף תגובה
מורי (לפני 7 שנים ו-3 חודשים)
יופי של סקירה לספר נהדר, שגם המשכו שווה קריאה.





©2006-2023 לה"ו בחזקת חברת סימניה - המלצות ספרים אישיות בע"מ