ביקורת ספרותית על החיים שנועדו לי - רומן - פרוזה # מאת קריסטין הרמל

---

עד לפני שנים ספורות כשהייתי חולמת חלום בלהות בלילה זה היה על מישהו קרוב לי שמת או שקרה לו משהו איום ונורא. חלמתי הרבה פעמים על המוות של הורי, והחלומות היו מוחשיים עד אימה. הייתי מתעוררת שטופת זיעה עם דפיקות לב חזקות, ואז הייתה תחושת המציאות מופיעה ועמה ההבנה וההקלה עם הידיעה שכל זה רק חלום. לפני שנתיים הורי נפטרו. אני חולמת לעיתים תכופות שאני איתם, והחלומות מפורטים, כמו סרט, חלקו שידור חוזר של אירועים שקרו, חלקו מתאר עלילה חדשה, פשוט מתאר את חיינו ביחד מיום שנפסקו בפתאומיות. אני מתעוררת עם חיוך, מתחפרת בשמיכה בתחושת נעימות ורוגע, ואז מכה בי המציאות בבעיטה חזקה. זה רק חלום. הם אינם. הם באמת אינם. כל שאני רוצה הוא לחזור לחלום, אבל זה לא אפשרי. מי שלא חווה אבדן של אדם קרוב לא יוכל לדמיין את גודל הכאב.

קייט היא אישה בת 40 שחייה עצרו מלכת מיום שבעלה נהרג בתאונת דרכים לפני 12 שנים, לאחר ארבעת חודשי נשואים בלבד. קייט מתגעגעת עד כאב לבעלה ולא מצליחה להמשיך את חייה מבחינה אישית. היא מעבירה אותם מבלי לחיות בהם ממש, תוך געגועים והתרפקות על שהיה ואיננו. הספר מתחיל בנקודה שסוף סוף קייט מאורסת לדן, הגבר המושלם לכאורה. מיום האירוסין קייט מתחילה לחלום על בעלה המת, פטריק, חלומות מוחשיים עם צבע וריח וטעם. קייט חולמת את פטריק כפי שהיה אמור להיות כיום. בחלום קייט ופטריק הם הורים לילדה כבדת שמיעה בשם האנה. החלומות של קייט הם אמיתיים כל כך עד שהיא מרגישה שהם מציאות אלטרנטיבית, החיים שנועדו לה. קייט חייה לסירוגין בשתי הדרכים, זו שנכפתה עליה, וזו שרצתה. הבעיה היא שקייט נשאבת עוד ועוד לחלק הדמיוני, עד שקשה לה יותר ויותר לחיות את המציאות. ובעצם מה היא המציאות? קייט מגלה שפרטים בחלומה מתגלמים בחייה האמיתיים. כיצד זה יתכן?

דעתי על הספר חלוקה. מצד אחד הוא קריא מאוד וסוחף. היה לי קל להזדהות עם הכאב של קייט, ביחוד בימים אלו של פסח, אחרי עוד ליל סדר שחגגתי ללא הורי, עם משפחתו של בעלי ששוב עשתה ככל יכולתה לגרום לי להרגיש לא שייכת. מהבחינה הזו הסוף הצפוי והקטשי התאים לי ביותר. מצד שני, הספר מאוד רדוד ומתוק עד בחילה. הוא לא באמת מתמודד עם השאלות שעולות עם הקריאה – מהו האושר? האם חיים עם בין זוג אחד אכן יכולים להיות מושלמים? יש דבר כזה בכלל? במקום זה הספר מספק תובנות בשנקל על הדרך שבה ראוי לחיות. מעבר לכך, הרעיון של מה היה אילו כבר נידון בהמון ספרים, ובצורה הרבה יותר מוצלחת.

מומלץ לצריכה בזמן כאב עמוק, ועם תרופה נגד צרבת בצד.

» ביקורות נוספות של בלו-בלו
» ביקורות נוספות על החיים שנועדו לי - רומן - פרוזה #