ביקורת ספרותית על מוסיקת המקרה - ספריה לעם #391 מאת פול אוסטר
ספר טוב

---

כולנו כאן שייכים לאוהבי הספרות.
אני קורא ספרים מהיום שלמדתי לקרוא, אבל למדתי לאהוב ספרים בשיעורי הספרות בחטיבה.
את אהבתי והבנתי את המילה הכתובה אני חייב ומוקיר למורה נעמי רובין שלימדה אותי בבית הספר הריאלי בחיפה.
חשבתי עליה בזמן שקראתי את הספר. דמיינתי את הדיונים הסוערים בכיתה על חופש ועל מקריות, על חומות והמטאפורות שמאחוריהן, על גורל.
ואילו דיונים אלה היו (בדמיון שלי כמובן).
היות שסיימתי את כיתה יב בשנת 1993, לא יצא לי לקרוא את הספר תחת הגברת נעמי רובין (הספר יצא שנה לפני כן) ובעקבות ההמלצות הרבות באתר קראתי אותו רק השבוע.
זה גם הספר הראשון של פול אוסטר שיצא לי לקרוא (לבושתי).
יש חשיבות מאוד גדולה לפי דעתי לשלב בחיים שבו קוראים את הספר.
אם הייתי קורא את הספר צעיר ב 25 שנה, אני מאמין שהוא היה בעיני יצירה מכוננת, מופת ספרותי של ממש.
בעולם הספרותי שבו אני חי כרגע נהניתי מאוד מקריאתו, הבנתי אותו, את הרעיונות שהוא מציג ואת מקומו אבל חסרה בי ההתלהבות מגילויו.
חשבתי גם במהלך הקריאה על הרלוונטיות של הספר לימינו אנו.
בארצות הברית של היום בו מהמר אייל נדל"ן על גורלה של ארצות הברית וקורא לבניית חומה ענקית שתחצוץ בין ארצות הברית למקסיקו, להחזרת מפעלי הייצור לארצות הברית ולהחזרת ארצות הברית לגדולתה משכבר הימים, האין זו מקריות לשמה ? מוסיקה ערבה זה בטוח לא. נותר להתפלל שהסוף לא יהיה כמו בספר.

» ביקורות נוספות של שמוליק
» ביקורות נוספות על מוסיקת המקרה - ספריה לעם #391