קראתי עד הסוף ובסיום הרגשתי מעט מרומה, לא בדיוק יודע למה אמרת שנטשת את הספר באמצע
תוכלי בבקשה למה את מתכוונת "קראתי אותו בהילוך ראשון" ?
ולומר לי מדוע נטשת אותו, מה לא אהבת בו ?
אולי זה יעזור לי להבין מה כל כך הפריע לי בספר הזה...

נו, טוף, כשאתה צודק אין צודק ממך.

מחשבות, ממש לא. הרי אתה כבר בעל ניסיון ויודע באמת היכן הצד של החמאה.
ולבטח יודע אתה, שפעמים רבות התנאים לקריאת ספר משתנים גם בהתאם למצב הרוח שלנו או מצב הרוח של הסופר.

אם כבר מגיעים לרבע ספר והוא "מטופש, טרחני, מרושל והבלותי באשר הוא" אכן, זה יהיה מטופש להמשיך לקרוא.
לא כן הדברים כאשר מדובר בספר איכותי אלא שלפתע נכנס גורם מצב הרוח שלנו או "המנעד הרגשי" ,כפי שהגדירה אירית, מניחים בצד עד להזדמנות הנאותה.
זה קרה לי אין ספור פעמים. רק פעמים בודדות מצאתי שבזבזתי זמן לריק.

אברהם, אתה מציע לסיים כל ספר מטופש, טרחני, מרושל, הבלותי באשר הוא?

תודה לך אברהם. את עצתך אקח בהחלט לתשומת ליבי.

"מנעד רגשי מסוים" אהבתי את ההגדרה הקולעת מאוד באשר לקריאת ספרים מסוג זה.
אולם בניגוד למה שחושבים, המנעד הרגשי המסוים הזה הוא סוג של "תכונה נרכשת" ולא מוּלדת.
עד שלא כתבתי בעצמי על שואה ועד שלא חוויתי ממש, (בדרך של מקרה) לא היה לי את המנעד הרגשי הזה. עתה, בכל הזדמנות שיש לי, איני דוחה - כלאחר יד - ספרים בתחום הזה. אל תוותרי. והזדמנות הבאה תסיימי את הספר. איני מתייחס ספציפית לספר זה, אלא לכל ספר "שמתייאשים" באמצע. אמנם את הספר הזה לא קראתי, אך הוא אצלי על סדר היום. ואין לי כוונה לדלג עליו.
תודה לך שהזכרת.

כתיבה הגונה והוגנת.

יש סופרים של ספר אחד. זה הספר שלו. ספר בלתי נשכח.