ביקורת ספרותית על בית מספר שש עשרה מאת טאנה פרנץ'
ספר טוב

---

"נערה מבית טוב פוגשת בבחור בלי בית
רחבת הריקודים מוארת למחול מסוכן"
(רחבת הריקודים/יענקל'ה רוטבליט)

כן, יש בו משהו קלישאתי, בפרנק מאקי, גיבור בית מספר 16.
גדל בשכונת עוני, במשפחה לא מתפקדת++.
ברח מהבית ובנה את עצמו בעשר אצבעות.
התחתן עם בחורה ממעמד גבוה, וכצפוי - הנישואים לא החזיקו מעמד.

בנוסף לכל זה, פרנק הוא בלש, כך שהתפרקות נישואיו ויחסיו הבלתי פתורים עם אשתו לשעבר הם ממש חלק מחוקי הז'אנר, יחד עם הנטייה שלו לא לציית לחוקים ולכללים ולעשות הכל בדרך שלו.

בעצם, הייתי כבר באמצע שני ספרים אחרים כשלקחתי את הספר הזה מהספריה, ומן הראוי היה שהוא ימתין לתורו בסבלנות. אבל כמו פרנק, גם הספר לא טרח לציית לחוקים, נדחף בתור והכריח אותי "רק להתחיל" ואז "רק להפוך עוד עמוד" ו"רק עד סוף הפרק" עד לסוף הצפוי מראש.
וכל זה, בהשפעת "בלב היער", שהמשיך ללוות אותי ימים אחרי הקריאה ודחף אותי לקרוא עוד ספר של טאנה פראנץ'.

והסוף?
הסוף, כמו שאמרתי, צפוי מראש.
גם שעות השינה החסרות עד שהגעתי לעמוד האחרון, וגם, לצערי, סוף הספר, כלומר, מאחר ואנחנו מדברים על הז'אנר הבלשי - דמות הרוצח.

אבל רגע, נעשה את זה מסודר:
בדומה ל"בלב היער" גם כאן עומדת במרכז הספר דמות של בלש במשטרה.
גם כאן הוא משתתף, בניגוד לכללים, בחקירה המעמתת אותו עם העבר שלו.
כאן, התעלומה העומדת במרכז הספר היא היעלמותה של אהובת נעוריו של פרנק, רוזי, שלאורך השנים הוא הניח שנטשה אותו.
גם כאן, השאלה האם גילינו את הרוצח מראש או לא, פחות משמעותית מהמקובל בז'אנר, כי הרוצח הוא לא העיקר. העיקר הוא התהליך אותו עובר הגיבור. העימות של הגיבור עם השדים הפרטיים של עצמו.

ב"בלב היער" החקירה הלכה ועירערה את הגיבור.
כאן - היא נותנת לו הזדמנות לבניה ולשינוי.
כי לאורך החקירה, פרנק יגלה שדברים בהם האמין לאורך כל חייו, בין אם מדובר בסיבה לנטישתה של רוזי ובין אם מדובר בסיבות להתפוררות נישואיו, אולי שונים מכפי שחשב שהם, ומכאן נפתח הפתח לשינוי הנתיב אליו פנו חייו.
וכך, הקלישאות מתחילת הספר מתחילות גם הן להתערער מעט.

עדיין, לטעמי "בלב היער" היה טוב יותר.
הגיבור היה מעניין יותר, התעלומה היתה מותחת יותר.
אבל גם כאן - לא יכולתי להפסיק באמצע.

» ביקורות נוספות של רויטל ק.
» ביקורות נוספות על בית מספר שש עשרה