ביקורת ספרותית על בית מספר שש עשרה מאת טאנה פרנץ'
ספר מעולה דירוג של חמישה כוכבים
הביקורת נכתבה ביום חמישי, 24 בדצמבר, 2015
ע"י אלון דה אלפרט


****




המתרגם של הוצאת "מודן" הביט בשעון. ארבע וחצי. הזמן פאקינג לא זז. בארוחת הצהריים הוא ירד על ג'חנון ועכשיו הפחמימות הריקות טיפסו לו במעלה הגרון ואיימו להוריד אותו ביגון שאולה. הוא ישב אל השולחן, הביט למעלה, נשף בתסכול, קם לקחת קפה שרק הגביר לו את הצרבת, גירד בפדחתו וחשב על איך לעזאזל הוא מתרגם את "Faithful Place" לעברית. הוא ניסה לגולל בראשו את העלילה, והבין שאין לו, פשוט אין לו רעיון. יאללה, יש שם משהו על בית מספר שש עשרה. הרי זה הבסיס לכל מה שקורה שם. נכון, זה לא מה שחשוב בספר וזה לא אומר כלום על שום דבר. נכון שזה ג'נרי וסתמי. אבל כבר ארבע שלושים ואחת ועשרים וארבע שניות והזמן פאקינג לא זז. יום שלישי היום. שיהיה "בית מספר שש עשרה". טאנה פרנץ' גרה באירלנד. היא לא תתלונן.

****

הגרפיקאית של מודן ישבה ליד המחשב ובהתה בכותרת. "בית מספר שש עשרה". היא קראה את התקציר בפעם החמישית. אירלנד, נער רוצה לברוח עם אהובתו מעיירת פועלים כדי להגשים את חלומם להיות נערי במה באנגליה. רומנטי. זה הזכיר לה את הסרט ההוא שהיא אהבה, נוטינג היל. בית מספר שש עשרה בית מספר שש עשרה... נוטינג היל... טוב, שיהיה דלת אדומה עם צרור מפתחות במנעול. מה יותר ביתי מזה?

****

תהרגו אותי, אני לא מבין איך האנשים האלה קמים בבוקר.

****

בחודשים האחרונים רצו פה כמה סופרלטיבים על טאנה פרנץ'. אז נכון שהיא נשמעת כמו הבת-דודה של אנה פרנק, ועיצוב העטיפה צורח למרחקים "מותחן שגרתי", אבל נראה שבכל זאת ניתן צ'אנס. בכל זאת, אנשים שאני סומך על דעתם וזה.

****

טאנה פרנץ' עושה כאן את הבלתי ייאמן - היא סופרת אישה שכותבת כשוטר-סמוי זכר בגוף ראשון, בלי שהצלחתי לאתר לכל אורך הספר זיוף משמעותי אחד בעניין המגדר, ואפילו עוד יותר מפתיע - גם לא קלישאות או טעויות שרווחות אצל נשים שחושבות שהן מבינות איך גברים חושבים. זה בפני עצמו הוא הישג אדיר, אולי חסר תקדים. הדמות של פרנק ("פרנסיס") מאקי היא נפלאה. עגולה, מרובדת, עמוקה, מחוספסת אבל רגישה, עם עבר בעייתי והווה בעייתי עוד יותר. גם שאר הכתיבה של טאנה פרנץ' בספר הזה ראוייה לציון. תיאורי השכונה, האנשים החמים, המשפחתיות האירית הקתולית המהבילה, בד בבד עם הצד האפל שלה, עוברת בגרון חלק לגמרי, כמו וויסקי מיושן בחביות עץ אלון. נכון שזה לא בדיוק ספר מתח, ונכון שאני לא יודע בדיוק תחת איזו קטגוריה להכניס אותו - בלשי/מסתורין/עממי/מתח/דרמה? הוא נוגע בכולם, ומשיק לעוד, אבל זה לא חד-משמעי, ואני חי בשלום גם עם הז'אנר המעורפל הזה.

מומלץ.

****
35 קוראים אהבו את הביקורת
אהבת? לחץ לסמן שאהבת




טוקבקים
+ הוסף תגובה
פֶּפֶּר (לפני 9 שנים ו-8 חודשים)
אפקט רוזי, אולי
פואנטה℗ (לפני 9 שנים ו-8 חודשים)
"הבשורה על פי ג'קי"?
אלון דה אלפרט (לפני 9 שנים ו-8 חודשים)
חחחחח. גם שמות משעשעים הולך, לא? ״פרוייקט רוזי״?
פואנטה℗ (לפני 9 שנים ו-8 חודשים)
כל אלה, עם הקטלני-קטלנית, זה "צורח למרחקים מותחן שגרתי".
סמוי מהעין - לא ייחודי, בכל ספר מתח יש משהו סמוי מהעין.
"נשאר במשפחה" נשמע כמו סיטקום.
כן, לא קל...פפריקה, תמשיכי. האדרנלין ישאיר אותך ערה -:)
[ואמרתי לעצמי מיליון פעם: שבי בשקט, מה את נדחפת? זה לא עוזר...]
פֶּפֶּר (לפני 9 שנים ו-8 חודשים)
"אחי הדוב"? רציני?
"משפחה קטלנית", אם כבר.
פֶּפֶּר (לפני 9 שנים ו-8 חודשים)
לא.
אלון דה אלפרט (לפני 9 שנים ו-8 חודשים)
"סמוי מהעין"? "אחי הדוב"?
אלון דה אלפרט (לפני 9 שנים ו-8 חודשים)
לא, זה לא!
פֶּפֶּר (לפני 9 שנים ו-8 חודשים)
לא. זה ספויילר.
אלון דה אלפרט (לפני 9 שנים ו-8 חודשים)
"נשאר במשפחה"?
פֶּפֶּר (לפני 9 שנים ו-8 חודשים)
...ולי לא משלמים על זה.
אתה כזה פולני.

ולא.
אלון דה אלפרט (לפני 9 שנים ו-8 חודשים)
"גלות קרובה"?
אלון דה אלפרט (לפני 9 שנים ו-8 חודשים)
כן, אולי הם לא שמות כאלה מוצלחים. אבל זה כבר יותר טוב מבית מספר שש עשרה, וחשבתי עליהם בערך ארבע דקות. ואל תתחילי אותי בכלל על העטיפה. אין לי זמן לזה בשיט
פֶּפֶּר (לפני 9 שנים ו-8 חודשים)
לאאאא
אלון דה אלפרט (לפני 9 שנים ו-8 חודשים)
אבל הייתי מציע את "מקום בטוח", הקלישאתי משהו, או את "נאמן לעצמו"
אלון דה אלפרט (לפני 9 שנים ו-8 חודשים)
כי faithful זה לא אמין? :-)
no fear (לפני 9 שנים ו-8 חודשים)
מה רע ב"מקום אמין"?
תהרגו אותי אני לא מבינה.
פֶּפֶּר (לפני 9 שנים ו-8 חודשים)
כריכה הרבה יותר הולמת מהעברית.
אין ספק שאת מתרגמת שgood enough לא מספיק טוב בשבילה.
פואנטה℗ (לפני 9 שנים ו-8 חודשים)
אם זאת הכריכה, ובהנחה שאנחנו לא במצב רוח נוסטלגי, אז השם צריך להיות "תברח ואל תחזור".
אגב, הכריכה באנגלית היא של בית לבן, סדוק ומתקלף, עם צמחים מטפסים (שמת לב שאני מתחילה לתרגם לך תמונות? -:)).
פֶּפֶּר (לפני 9 שנים ו-8 חודשים)
יוצר לילות ורוח,
הלא נגדך בכי איום זה,
אל תרחק -
אל יעמדו כחיץ
מיליוני שנות אור
בינך ובין איוב.


אבל אני חשבתי על הקהילתיות הצפופה. על פרנק שמנסה להתרחק ולא יכול. על מה שרוזי מסמלת בשבילו. הקונוטציה היא אחרת...
אולי כהשלמה צריך לעצב כריכה של רחוב אפור, מוזנח ומלוכלך. מרפסות שכמעט נושקות זו לזו, ילדים משחקים, חבלי כביסה.
פואנטה℗ (לפני 9 שנים ו-8 חודשים)
את הספר לא קראתי אז אני פורשת מהתחרות.
רק קחי בחשבון ש'אל תרחק' ודומיו זה סטייל קובן-צ'יילד (אל תחזור-אל תגלה-שווה למות בשביל זה) וכאן אנחנו רוצים להגדיר ז'אנר חדש ומעורפל, מסתורי ודרמטי.
פֶּפֶּר (לפני 9 שנים ו-8 חודשים)
הוא אולי נאמן לשם המקורי, אבל לא לספר. גם באנגלית הייתי קוראת לו אחרת.
קראתי עכשיו יותר מדי זלדה, אז ההצעה שלי היא 'אל תרחק'. אבל זה עוד לא זה. אני אמצא משהו.
פואנטה℗ (לפני 9 שנים ו-8 חודשים)
אלון, אולי הוא שכיר?
פפריקה, לעשות עבודה של אחרים זו דרך בטוחה למיגרנה ונדודי שינה.
"כתלי נאמנות" לא נשמע לך מספיק טוב? -:)
פֶּפֶּר (לפני 9 שנים ו-8 חודשים)
יש לך רעיון אחר?
המציע את התרגום הטוב ביותר לFaithful Place יזכה בפרס.
אלון דה אלפרט (לפני 9 שנים ו-8 חודשים)
כל יום בעבודה, אני הולך על החבל שבין דרישות הלקוח ל"אמת האמנותית" שלי.
מבטיח לך שאין מצב שהאדון הציע את "כתלי נאמנות", סתם כי הוא נאמן למקור. אם רוצים, ומחפשים מספיק, אפשר למצוא כמעט תמיד משהו יותר טוב, ופחות ג'נרי. ההימור שלי הוא ש"בית מספר שש עשרה" פשוט נשמע להם טוב מספיק. אם אתה לא פיינשמקר, ה"מספיק טוב" הופך להיות ברירת המחדל האולטימטיבית שלך. אני, באופן אישי, רוצה להאמין שבדרך כלל "good enough" לא מספק אותי. זו דרך בטוחה לחיי סתם ואבטלה.
פואנטה℗ (לפני 9 שנים ו-8 חודשים)
מאמינה לך :-). גם אני פרפקטו וזה לא קל.
מצד שני, בתור בת למשורר דיכאוני שהעורך שלו חתך פעם אחר פעם את כנפי ציפור נפשו, אני יכולה לדמיין גם תסריט אחר:
מר בן יעקב המתרגם הנכבד הציע שם מלא מעוף (נגיד, משהו כמו "כתלי נאמנות") וההוצאה דחתה אותו בטענה שזה לא ספר שירה ושם כזה לא ימכור.
כנ"ל לגבי העיצוב.
האופה בתלתלים (לפני 9 שנים ו-8 חודשים)
כמובן, "נכון" מהותית...
אלון דה אלפרט (לפני 9 שנים ו-8 חודשים)
אני מבטיח לך שאילו זו היתה העבודה שלי, הייתי עושה אותה כמו שצריך
פואנטה℗ (לפני 9 שנים ו-8 חודשים)
אני עליתי על איזו מחשבה אחת של גבר שקרא ספר באנגלית ושבר את הראש איך יתרגמו make me לעברית, והמחשבה נדדה לספר הבא ופרשה לה כנפיים...

כמעט כמעט השתכנעתי לנסות את הספר אבל נבהלתי. אם תהיה לי איזו מילה רעה להגיד על פרנק מאקי הזה, פפריקה תפרק אותי מכות.
(לפני 9 שנים ו-8 חודשים)
ראש בראש אלון-אפרתי עושה רק טוב !
אלון דה אלפרט (לפני 9 שנים ו-8 חודשים)
מסתבר שיש להם, מחשבות! היית מאמין? וטאנה פרנץ' גם הצליחה לעלות על אילו מחשבות אלה.
פפריקה, סחתיין על הקישון. נצחיה, לכי על זה. אין כמו ג'חנון. והאופה בתלתלים - אני רק יכול להניח שזה לא עובד בדיוק ככה בהוצאה, ובכל זאת מרשה לעצמי לדמיין. זה מבאס שאנשים לא לוקחים את העבודה שלהם ברצינות.
האופה בתלתלים (לפני 9 שנים ו-8 חודשים)
מצוין! תיאור נהדר וכל כך נכון של היד העלומה שמבצעת דברים מובנים מאליהם ואחר כך מתפוגגת, וקשה לדעת לאיזה כיוון לירות תלונות.
נצחיה (לפני 9 שנים ו-8 חודשים)
אוף, עכשיו יש לי חשק לג'חנון, והכל בגללך.
באמת ספר מומלץ.
פֶּפֶּר (לפני 9 שנים ו-8 חודשים)
אם היית אומר מילה אחת רעה על פרנק מאקי...
את מודן אתה יכול לגמוז בלי בעיות.
מורי (לפני 9 שנים ו-8 חודשים)
איך גברים חושבים? יש להם מחשבות?
אפרתי (לפני 9 שנים ו-8 חודשים)
כן, מומלץ. אולי עכשיו אני אשלים את הביקורת שלי?





©2006-2023 לה"ו בחזקת חברת סימניה - המלצות ספרים אישיות בע"מ