תמי -קראתי אתמול בגלריה של הארץ את הידיעה הבאה " "ספר זיכרונות של המינגוויי מפריז נהפך לרב מכר בעקבות פיגועי הטרור בעיר
הספר "חגיגה נודדת", שנקרא בתרגום לצרפתית נקרא "פריז היא חגיגה", מדורג בראש רשימת רבי המכר של אמזון בצרפת"

http://www.haaretz.co.il/gallery/literature/1.2781314

חמדת, את השמטת הפרטים שיצרה איזשהו אתגר מחשבתי דווקא אהבתי, אבל זה לא הספיק כדי להפוך את הספר למעניין. אולי התחלתי מהספר הכי פחות טוב של המינגווי. חבל...

נעמה - די נו,
ועוד היא מורה לספרות??
היא קוראת ספרים או מדקלמת את המדריך למורה? היא אמרה את זה בכיתה?
איך הילדים הגיבו?

איזה דיון מעניין נוצר לנו כאן. אני חושבת שעניין הקלאסיקות זה בעיניי המתבונן -יש קלאסיקה שאני יכולה לאהוב בעוד אחרים לא , זה הכול לפי נקודת המבט של הקורא ,הרי בסופו של דבר לכל אחד אופי אחר ,חבר'ה.
אני למשל חושבת שהזקן והים היה ספר מופת וכשהגעתי אל איים בזרם התרגשתי לראות מה הפעם המינגווי כתב וקצת התאכזבתי , הספר לא הרגיש הוא זורם לאיזה שהוא מקום ...עד סוף הספר שפיצה על כל ההמתנה והייאוש וגרם לי להביא לספר ארבעה כוכבים (:

לתמי -זו הספר האחרון שיצא לאחר תשע שנים ל מותו של המינגוויי. ברור שגם אם הוא כתב את חלק מהיצירה הוא היה במצב פסיכוטי של הרגשה שאינו מסוגל לכתוב עוד ברמה של ספריו הקודמים .לא פלא שהוא אושפז בבית חולים עם טיפולים של אלקטרודות שהרסו לו את המוח .סופו שהתאבד ביולי 1961.

ישנם השערות שאת הספר ערך וסיים המו"ל שלי.


באשר לסגנון כתיבתו הספרותי של המינגוויי הוא מתאפיין במשפטים קצרים מאוד , תיאורים קונקרטיים והשמטה מכוונת של פרטים במטרה לאפשר לקורא להשלים את הפערים במידע בעצמו, ובאופן כזה "לערב" אותו בסיפור. המינגווי נחשב במאה שעברה וגם כיו כמודל ספרותי שישנם הרבה מאוד סופרים שמנסים לכתוב את כתיבתו "הרזה"אבל לא קם יורש עד היום .

אני מאלו שאוהבות ומעריצות את ספריו אם כי לא באופן גורף:
"יש ואין","בשלג הקילימאנג'ארו","הגבעות הירוקות של אפריקה"
"וזרח השמש","הזקן והים","מעבר לנהר ואל בין העצים",.

בסיפורים הקצרים: "הרוצחים", "חיי האושר הקצרים של פרנסיס מקומבר","שלגי הקילמנג'רו","חגיגה נודדת",ו"סיפורי ניק אדמס".

דווקא לא קראתי את ספרו המפורסם ביותר -"למי צלצלו הפעמונים", כי בעיני זה היה קיטש מדי .

בשבילי המינגווי הוא הסופר שעיצב את העולם הספרותי /תרבותי שלי לפני עשרות שנים .ולכן הוא עדיין נשאר בגדר כך.

שורה תחתונה: יש את מי שאוהב/מעריץ את כתיבתו ויש מי שאינו יכול לסבול את סגנונו,כי שייך כבר לדור אחר .

אפרתי, עושה רושם שרק ביקורות שליליות מעוררות סערות.
מה זה אומר עלינו?...
(ואשתדל להבא להקפיד על המשמרת, סינים ומנדרינות זה באמת לא תרוץ.)

נעמה היקרה, אני שמחה שאת חושבת שאני מנצחת אותו. אבל האמת היא, שזה כאילו הייתי מתאבקת בזירה בלי יריב, זורקת אגרופים לכאן ולכאן, בזמן שהיריב שלי נמצא מחוץ לזירה ומגחך.
אז מה עשינו?

תמי היקרה, אף פעם אל תנטשי את הביקורת שלך ליומיים! זהו חוסר אחריות מוחלט. תראי מה קרה פה בזמן שהתרשלת במלאכתך. תיכף תתנצלי ותגידי שביומיים האלה למדת סינית מדוברת בניב מנדריני. זה לא תרוץ.
אבל את צריכה לשמוח שהביקורת שלך מעוררת סערות כאלה. רוב הביקורות חולפות עוברות ואף אחד לא זוכר אותן.

וואוו. נכנסתי לכאן אחרי יומיים וממש לא חשבתי שזה מה שאמצא...
אז ככה -
על מה שכתבתי: כתבתי את דעתי הפרטית וכמובן שאין מניעה לחלוק עליה.
כתבתי אותה למרות ובעיקר בגלל שכל הביקורות לספר אוהדות. אישית, הייתי שמחה אם מישהו היה אומר לי מראש שהספר נטול עלילה ולא מתאים למי שמחפש כזו. מסתבר שיש עוד כמה אנשים שחושבים כמוני.
על המינגווי: מתוך הערכה לסופר המפורסם התאמצתי לקרוא עד הסוף. קיוויתי שאולי אני מפספסת משהו, שעוד מעט יגיע.
ונכון, המינגווי לא מתאים לי. זה היה ניסיון ראשון ואחרון.
על כתה א': אני בוגרת 22 שנות לימוד ולא מתכוונת לחזור על אף אחת מהן :)
(אבל תמיד שמחה ללמוד דברים חדשים)

עמיר, לדעתי, היא נבהלה מכל המהומה וכבר התייאשה מלהגיב.
רק הביעה את דעתה על ספר אחד ויחד של המינגווי והנה איזו מלחמה פרצה.

גלית, נו טוב. בדוחק מעלה אותך לד' בתנאי שאת משלימה את חובות הקריאה :)

קורא ותוהה - מעניין מה אומרת/חושבת תמי על ההתרחשות כאן....

אפרתי, בקהמשך לאתמול, הנה הוכחת חד משמעית שאת המנצחת במערכה ויש לך יתרון כוח עצום על יריבך אז אני אשב בכורסא ואמשיך להשתעשע כשאת גורפת ניצחונות סוחפים.

בדיוק גלית את זו שתראי אותי גבר. הגיע הזמן כבר מזמן בא הזמן כפי שאמר ובצדק דוקטור סוס, שתחזרי לבשביס. את מורה שמגיע לך בעיטה לפנסיה?? סיפרתי לך שהמורה לספרות כיתה ב של הבת הבכורה שלי, אמרה לי שאין סופר כזה דוקטור סוס? זו היתה בעיטה אחת המרשימות שלי..

כל הספרים בהוצאת אמנות וכגון אלו (האנוסים של גרייס אגילר חזרה למצודה של יוהנה ספירי,ילדי המערות אהבת ציון וכו' וכו')

אכן נחמה פורתא אפרתי (8

גלית, האם העובדה שאני חושבת עליך טובות תנחם אותך במקצת? אני חייבת להתוודות שהרבה ספרים ארכאיים שקראתי פעם בשקיקה, לא יצליחו להתחבר אלי היום. קראתי את הקלאסיקות בהתלהבות, ועכשיו, אבוי, גם אני נעשיתי קליפית קצרת רוח, שרוצה כאן ועכשיו. ביום השואה שעבר החלטתי לרכוש ספר בן 3 כרכים שקראתי בילדותי אינספור פעמים, מסתורי הגורל, לא הרחקתי מעבר לקריאת 5 עמודים. חצץ בשיניים.

קראתי גם טולסטוי וגם דוסטויבסקי... החטא ועונשו בכפיה ומטולסטוי סונטת קרויצר והקוזאקים
את אנה קרנינה אני מנסה לקנות כבר הרבה זמן וכל פעם מוצאת רק כרך אחד ומוותרת .
את מלחמה ושלום היה לנו בבית בתרגום ישן מאד בחמישה כרכים , ניסיתי כמה פעמים ולא הצלחתי אבל עד הפנסיה אני בטח אנסה שוב ,
אז המועצה הפדגוגית מאשרת לי לעבור לכיתה ד'?

גלית, אני באופן אישי הייתי משאירה אותך בכיתה ג' עד שהיית קוראת אנה קרנינה ודוסטוייבסקי.
מה שוויים של כל 4000 הספרים ברזומה שלך בלי טולסטוי ?

אפרתי : מצחיקה אני לא יודעת אם אצליח להתמודד עם המחשבה שליאור לא חושב עליי טובות ,אבל אשתדל.

אף פעם לא התרשמתי מתוויות איכות, רוב סרטי האוסקר גרועים בעיני, חלק נכבד מהקלסיקות שיעממו אותי,
זה כמובן גם עניין של גיל , דברים שאולי התקשיתי אתם פעם היום יהיו לי מעניינים (למרות שלדעתי כשהייתי בתיכון הראש שלי היה הרבה יותר פתוח , לא דחיתי ספר בגלל שפה ארכאית נניח, ניסיתי הכל , היום אני הרבה יותר ערנית לזמן הקצר מאד שלנו פה)
אז את מרד הנפילים על 1200 עמודיו קראתי פעמיים וכל דיקנס שתורגם קראתי ואני מתה על ג'יין אוסטין וחיבבתי חלק מהמינגווי ודיומא ואהבתי את הוגו ושנאתי את דוסטויבסקי ועוד לא הגעתי למלחמה ושלום ואנה קארנינה ולג'ד סלינג'ר אני לא מתקרבת גם עם מקל.
אני מקווה שליאור ירשה לי לעלות לכיתה ד'

תודה רבה, עמיר. נלמד ביחד בכיתה ג'. תשב מאחורי ותלחש לי במתמטיקה, אבל אל תמשוך לי בצמה.

"תועפות של יפייפות נפש בגרונו וחלקלקות לשון על ליברליזם וטולרנטיות במקלדת" - היישר לפנתאון "פניני סימניה" שילמדו בכיתה ג' החדשה.

הדיסוננס שלך, גלית זה הקונסוננס של אחרים. אני לא הייתי דואגת בגלל אי אהבה למה שכולם החליטו להעניק לו מעמד של קלאסיקה, כי: 1. פרות קדושות מומתות כל הזמן ע"י חדשנים. 2. מי שאמר שהמלך לא לבוש הוא החכם בסיפור. 3. כל מי שמורד חושב מחוץ לקופסה. 4. לשאלתך, לקרוא ולא לאהוב עדיף, כי: א. זה לא מעיד על בורות אלא על חשיבה עצמאית. ב. ככה את יכולה לחזור לכיתה ג' ולא ל-א'.
ועכשיו לעניין המבקר שעף על עצמו. שימי לב, שאני לא מתערבת פה בוויכוחים מסוגים שונים, כי אני לא רוצה להתחיל במקום שלא ייגמר. אבל כשמישהו זחוח מתחיל לעלות לי על העצבים, אני חורגת לפעמים מהישיבה על הגדר. האדון, באופן עקבי לגמרי, זורק תמיד איזה עלבון והולך. הוא לא מגן על עצמו, לא מתחטא, לא מתווכח, כלום. משליך את המתאבקים לזירה, ויאללה, אני מוגן למעלה.
ומה שהכי מפריע לי אצלו, זה שאדם שתועפות של יפייפות נפש בגרונו וחלקלקות לשון על ליברליזם וטולרנטיות במקלדתו, פוגע באופן קונסיסטנטי במי שאינו דומה לו.

אבל אפרתי עם כל הכבוד (ויש כבוד!)
ליאור גורס שיש לי בורות תהומית ! (או שזה מקיף רק את מי שלא אוהב את איים בזרם שלא קראתי ? אני לא בטוחה, בעצם מה יותר גרוע לקרוא ולא לאהוב או לא לקרוא בכלל ? אוי! אימל'ה אני נורא מבולבלת שוב יש לי דיסוננס אפרתי הצילו!)

בשביס למדתי בתיכון הקוסם מלובלין והעבד ולא התפעלתי.
מרקס לא טרחו ללמד אותנו ומשני הספרים שקראתי עצמאית גם כן לא התלהבתי יאללה בואי החצה נעמה נראה אותך גבר!

לא חייבים לאהוב את המינגווי. גם לא חייבים להכנס שוב שוב במגיבים אחרים ופשוט להגיב לכותבת. אבל מי שיכתוב ככה על בשביס / מרקס , יזכה ממני גם לתגובה לא אמפתית ובעיטה למורה שלו לספרות עד לפנסיה.

ואי מה יש לכם? אני ממש מסכימה עם תמי.

גלית, אני נותנת לך אישור רשמי שאת מספיק אינטליגנטית למרות שאת אמביוולנטית ביחס להמינגוויי.

איך זו אחריות שלי אפרתי? זה ליאור שולח אנשים לבי"ס יסודי לא אני

לא מדויק. המתקדמים ילכו לכיתה ג'.

גלית, אם כל מי שלא אהב את המינגוויי יחזור לכיתה א', יהיה מאוד צפוף שם.

אני מסכימה,הספר היה בשבילי מאוד איטי ולא מובן, למשל לא הבנתי איפה פתאום אדי המשרת השחור נעלם למרות שהיו רגעים שיכולתי להרגיש אמפתיה לדמות הראשית,כמו הרגע עם הבנים של הדמות הראשית אבל לאורך הספר הרגשתי בערך מה שהרגשת אבל אני אהבתי את הסוף ,אם לא הסוף הזה הספר היה מקבל שני כוכבים או שלושה,רק בגלל הסוף נתתי לו ארבעה (:
ממליצה על הזקן והים ,ספר מופתי ויפיפה .
מה שבטוח ,אני אקרא עוד ספרים של המינגווי בתקווה שהיופי בזקן והים ישוחזר גם בספריו האחרים.

סליחה ליאור באמת איזו חוצפה יש לבחורה , איך היא מעזה לא לאהוב משהו ש"כולם" אומרים שטוב
היא בטח נורא מטומטמת אם יש לה דעה משל עצמה ועוד היא מרשה לעצמה להביע את הדעה הזאת השם ישמור!
לאן מתדרדר העולם?
אני חושבת ש "וזרח השמש "היה בינוני מאד , לעומת זאת את "סיפורי ניק אדמס" מאד אהבתי , אז רגע אני צריכה לחזור לכיתה א' או שאני יכולה להתחיל מ ג' ?
אההה!!! יש לי דיסוננס קוגניטיבי !!!

אני מאוד אהבתי את הספר הזה. יש שם תאורי הכנת כריכים משגעים. הספר טוב בהרבה מ"וזרח השמש"

נסתרת יקרה, אל תעזבי אותנו יותר מדי זמן לבד. הילדים מתפרעים... (-:

לנסתרת, אני מסכימה אתך לגמרי עם כל מה שאמרת. אולי הבלגן הוא דרך לעורר עניין באתר הרדום הזה ??
חחחח..

כל פעם שאני נכנסת, יש כאן יותר בלגן. ואני דווקא אהבתי את הספר הזה. זרם תודעה מטורף של איש מטורף. דווקא המינימליזם עושה לו טוב. אבל ליאור,הגזמת

לתמי, זאת הכתיבה של המינגווי. אם הכתיבה שלו לא מעניינת בעינייך, אין טעם להמשיך לספרים הבאים שלו.
לדעתי, המינגווי הוא אחד הסופרים המשובחים של המאה ה-20 ובכלל.
יש לו כמה וכמה ספרים מופתיים.
או שאוהבים או שלא.

שאולי, איפה אתה, בנאדם? החבר שלך הגיע.
בבקשה תביא לפה את הציטוט המפורסם שלי אודותיו. אתה כבר זוכר אותו בע״פ.
נו, הציטוט הזה שמתחיל בטרול אינטקוואל ממשיך במפגע אינטלקטואעלק ומסתיים בפחחחחחח בעעעעע איכסססס

תמי, בוקר טוב. מתחתי מופיעות חמש שורות של כלום ושום דבר. בבקשה תתעלמי. עקב כניסת שכנים חדשים, זה יוצא שתי קומות מתחתי.

אלון, תחזור לכיתה א' ביחד עם תמי וליאור יהיה המורה שירביץ בכם תורה ספרותית.

ליאור, זה פאקינג ספר משעמם. אף פעם לא סמכתי על האנושות

תמי התאכזבה מהמינגווי.
הוא בוודאי מתהפך בקברו, כי מי יוכל לנוח בשקט אחרי
שתמי התאכזבה ממנו?
במקום לחשוף את בורותך התהומית, את חוסר היכולת שלך לספוג ולעכל טקסט שחוץ ממך כל האנושות הסכימה שהוא מופלא, את מוזמנת לקחת את עצמך חזרה לבית הספר היסודי ולחזור שוב על כמה כיתות שבוודאי החמצת. זה יעשה לך רק טוב.