ספר לא משהו

הביקורת נכתבה ביום שבת, 20 ביולי, 2019
ע"י תמי
ע"י תמי
לא אמין, לא מעניין, לא מפתיע, לא מאתגר ולא כדאי לקרוא.
ואם השתכנעתם, אז הנה כמה הסברים *שעלולים להכיל ספויילרים*:
הכיף בקריאת ספר מתח הוא לאסוף את העובדות צעד בצעד ביחד עם הבלש ואז, כשהוא מחבר אותם - וואלה איזה יופי!, הכל מתאים. אולי אפילו הצלחנו לנחש את זה ביחד איתו. זה לא ממש עוזר לנו שאיימוס דקר רואה משהו, לא מספר לנו מה ראה, שועט לאנשהו ואז, בסוף הפרק הבא, מספרים לנו כבדרך אגב מה בעצם ראה שגרם לו להתקדם לכיוון.
בספר מתח טוב, הפושע צריך להיות דמות מוכרת מתחילת העלילה, שמשנה את פניה באופן מפתיע. זה לא מעניין כשמביאים לך איזשהו צד ג' לקראת סוף הספר ואומרים לך - זה הוא. אוקיי, סבבה. נעים מאד.
והסוף - חלוקה קלישאתית אמריקאית, שלא לומר נוצרית, בין מי מגיע לו למות ומי לא, מי הרעים ומי הרעים-שיש-להם-תרוץ-טוב-אז-זה-בסדר ושיא השיאים - האשמת הקורבן קלאסית והלקאה עצמית מופרכת לחלוטין של גיבורנו, על תרומתו לרצח מספר דו ספרתי של בני אדם. נו באמת.
6 קוראים אהבו את הביקורת
טוקבקים
+ הוסף תגובה
ראובן
(לפני 6 שנים ו-1 חודשים)
הבעייה עם סופרים כמוהו וכמו לי צ'יילד היא שמהר מאד הם מאבדים גובה
והופכים לצפויים, משעממים,חוזרים על עצמם.
לי צ'יילד יצר את ג'ק ריצ'ר,דמות מעניינת ושונה אבל באיזה שלב החל לשעמם. גם בלאדאצ'י. עדיף לכתוב פחות ולשמור על איכות בדומה לחאלד חוסייני וויקאס סווארופ. |
|
תמי
(לפני 6 שנים ו-1 חודשים)
תודה על ההמלצה, ראובן.
זה הספר השני של בלאדאצ'י שאני קוראת. גם הראשון לא זכור לי כמשהו מיוחד (משחק השעות). נראה לי שאוותר. |
|
ראובן
(לפני 6 שנים ו-1 חודשים)
די מסכים,למרות הדמות המעניינת למדי של איימוס דקר
יש מינון של קישט וקלישאות.
לא מדהים,בקיצור. אם לא קראת את 'האיש השישי' מציע לך לוותר-בכזו ברברת ועומס פרטים מיותרים לא נתקלתי מזמן. לעומת זאת נהניתי מ'צדק אלוהי'. |
6 הקוראים שאהבו את הביקורת