הסיפור מתחיל בתיאור של טרונד בן ה-67 שמגיע לבקתה מבודדת ליד אגם אי שם בצפון מזרח נורבגיה. המקום הזה מחזיר אותו אחורה בזמן כשבילה עם אביו בילדותו בזמן מלחמת העולם השנייה במקום זהה.
מטרת בואו למקום מרוחק ומבודד זה הוא :להתבודד , להתנתק מאנשים ולנהל אורח חיים פשוט ומנותק מהעולם.
בסיפור יש דילוגים , מעין זיג זגים בין העבר וההווה ולעיתים בתחילת פיסקה הקורא לא ממש יודע אם מדובר בעבר או בהווה.
יש הרבה תיאורי נוף ומזג אויר של עונות השנה : שלג , נהרות ,עצים ובעלי החיים. התיאורי ם אלה משרים אוירה רגועה ונעימה. מזג האוויר המתואר הוא ברובו קר וחורפי, אך בסיפור הוא נוסך אוירה חמימה ונעימה לקריאה.
בסיפור באים לידי ניגוד , החלומות שלו מול המציאות. החבר שהיה לו בילדותו , ואפשר היה לגנוב אתו סוסים ונעלם מחייו מאד מוקדם. הוא רצה חבר אך נשאר בודד. רצה לצחוק , לעבוד במרץ וקשה אך חייו עוברים במי מנוחות.
טרונד הגיע בערוב ימיו לבקתה המבודדת אך הזיכרונות על אביו , חברו משפחתו ואנשי הכפר ,אופפים אותו מכל עבר ומשפיעים על חייו בהווה. הוא לא נשאר בודד אפילו שמאד השתוקק לכך .
בגלל הכתיבה המיוחדת של הסופר פטרסון , מיד בסיום הקריאה הייתי חייבת לחזור שוב לתחילת הספר לקרוא אותו שנית . ההרגשה היא שעדיין הרבה סיפורים ואירועים הסופר לא סיפר לנו על יהם אודות חייו של טרונד ושכל כך הייתי רוצה לקרוא עליהם. מעניין אם רק אני יצאתי בהרגשה כזו?
יש משפט מפתח שחוזר מספר פעמים בסיפור : "אתה בעצמך מחליט מתי יכאב לך" זה מעין משפט גברי על איפוק.
ספר מעולה, מומלץ לקריאה .ספר נעים בעל מקצב איטי ורגוע אך תוסס מתחת לפני השטח.
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•••
•••
•••
•••
•••
•••
•••
•••
•••
•••
•••
•••
•••
•••
•••
•••
•••
•••
