» רשימות קריאה בהם מופיעים ספריה (27):
STORIE DI COPERTINA,
שירה,
ספרים שאני רוצה לקרוא,
ספרי עיון,
יהדות ומחשבת ישראל למכירה,
דתות ואמונות למכירה,
יהדות,
ה.ס. 2425 2210- 5697,
יהדות ומחשבת ישראל,
גיבורות נשיות יוצאות דופן,
ספרי עיון,
ממואר חשיפה אישית,
יהדות,
יהדות, הגות והיסטוריה יהודית, עדות ישראל למכירה,
נקרא ב 2023,
קראתי ,
★ לקנות :: שירה,
למכירה עד 20 ש'ח,
מוזיקה | שירה ופואטיקה,
כללי,
ספרות נשית במיטבה,
ספרים עם הקדשת הסופר/ת,
לרכוש/מומלצים לקריאה,
פרוזה,
ספריעד- רומן היסטורי,
תומחר ,
קחי לך תפוחים ותמרים...,
עוד ...
|
1.
|
|
מחויבת של הטקסטים התלמודיים שאני עוסקת בהם.
לא רוצה קריאה נחמדה, לא רוצה להציע פרשנות מעניינת, רוצה להיות מעורבת, להתפרץ עם חיי אל תוך הסוגיה התלמודית, לתת לסוגיה התלמודית לפרוץ לחיי. לקחת אחריות- להתחייב..."
"... בית המדרש אינו מציע שלווה ומחייה של הכאבים, הוא אינו מציע פתרונות. הוא מאפשר ללומדים להביא את מכאוביהם אליו ומציע להם הצעה שאין דומה לה: לאסוף יחד את כאבי הדורות ולאפשר לכל דור וכל יחיד ללטש את כאבי הדור הקודם, ללמוד מהם, להוסיף את כאביו לכאביהם וללדת איתם ומהם שגב ספרותי נדיר.
אין זה מקום של פתרון, אבל נדמה לי שזה בהחלט מקום של נחמה. יצירה, גם כשהיא רוויית כאב, היא יצירה. היא לידה חדשה.
היא מציעה חיים בתוך חוויית מוות ותחושתה של ערך בדיוק במקום וברגע שהאדם חד שאיבד את ערכו העצמי..."
הספר שלפנינו מציע קריאה חדשנית ביצירות תלמודיות ( אגדיות והלכתיות), קריאה המבקש לעיין במקורות באופן תהליכי, קריאה הלוקחת אחריות ומתאמצת למצוא דרכים לפרוץ את הגבולות שבין הטקסט התלמודי לעולמה של המחברת, לעולמם של חבריה וחברותיה שאיתם היא מקיימת בכל פרק מפרקי הספר "חברותא בנפש", ולעולמכם- עולמם של קוראי הספר.
קריירה, שלבי מעבר חיים, אהבה, פרידה, מיניות, נשיות, רדיפת שלום והתמודדות עם המוות- לסוגיות הללו מוקדשות שמונה הקריאות שבספר....
|
2.
|
|
מי הן הנשים שהשאירו חותם בספרות התלמוד? מה באישיותן אִפשר להן לשרוד את המסננת הקשוחה של הדורות ושל המגדר? ומה ניתן ללמוד מהן ומחייהן?
בספר אימהות בטיפול יוצאים חוקרת התלמוד רוחמה וייס והפסיכולוג הקליני אבנר הכהן למסע עם גיבורות אלה – ארבע נשים שנזכרות בתלמוד בשמן (או בכינוי) ומקטעים מסיפור חייהן הגיעו אלינו:
• ילתא, שנחרטה בעיני הדורות כאשה גבוהת לב.
• חירותא, שעשתה ניסיון אמיץ אך כושל להשיב לחיי הנישואים שלה את המיניות.
• חובה, רועת הצאן שאיבדה את בניה כתוצאה מקללה שהטיל בה חכם.
• ברוריה, הלמדנית שסיימה את חייה בהתאבדות.
רוחמה מלקטת את שרידי הסיפורים, שוזרת אותם, בונה ומחייה את דמותן של הגיבורות, שהן גם ארבע 'האימהות הרוחניות' שלה. רוחמה מבקשת להתבונן מקרוב בכל אחת מהן, להבין וללמוד.
בתהליך הכתיבה - הנע בין המחקרי לבדיוני - לוקחת רוחמה כל אחת מ'האימהות' ואת עצמה אל אבנר, להיכרות ול'טיפול'. אבנר נעזר בחשיבה הפסיכולוגית בניסיון להבין את האתגרים שעמדו בפני הגיבורות ואת הקשר של סיפור חייהן למסע האישי-נשי של רוחמה שהוא, במידה רבה, המסע של נשות המאה העשרים ואחת.
אשה וגבר מטיילים ומתבוננים בשבילי העבר למען ההווה. החברות, החששות, שילוב הידיים - כולם מוצאים ביטוי בכתיבה העיונית, בשיחות האישיות ובמיילים, המובאים בספר.
ד"ר רוחמה וייס – מרצה לתלמוד בהיברו יוניון קולג' בירושלים. מחברת הספרים מתחייבת בנפשי – קריאות מחויבות בתלמוד (יהדות כאן ועכשיו, ידיעות ספרים), אוכלים לדעת – תפקידן התרבותי של הסעודות בספרות חז"ל (הקיבוץ המאוחד), וספרי השירה: שמירה ושפתי תפתח (ריתמוס, הקיבוץ המאוחד).
אבנר הכהן – פסיכולוג קליני בכיר. מרצה באוניברסיטה העברית ובהיברו יוניון קולג’ בירושלים. יועץ ארגוני ומנחה קבוצות....
|
3.
|
|
מתכון להסרת דאגה
לִפְרֹס אֶת הַיּוֹם לִפְרוּסוֹת:
לָלֶכֶת רַק עַל הַקַּוִּים.
לָלֶכֶת רַק עַל הַחַיִּים.
פְּרוּסַת שַׁחֲרִית:
לֹא לְהִבָּהֵל מִצִּלְצוּל הַשָּׁעוֹן בַּבֹּקֶר.
הַיְלָדִים אֶצְלִי? אֶצְלוֹ? אֶצְלִי.
לְהוֹצִיא אֶת הַכֶּלֶב, לְהַאֲכִיל אֶת הֶחָתוּל,
לִשְׁטֹף פָּנִים, לִבְחֹר בְּגָדִים לִי וְלַיְלָדִים, לְהָעִיר אוֹתָם,
לַעֲרֹךְ גַּם לָהֶם בַּסֵּדֶר הַנָּכוֹן אֶת פְּרוּסַת הַבֹּקֶר. שֶׁתִּהְיֶה בְּנַחַת.
פְּרוּסַת עֲבוֹדָה:
לָקַחַת אֲוִיר בְּבֵית קָפֶה.
לְאַרְגֵּן פְּגִישׁוֹת עֲבוֹדָה בְּבֵית קָפֶה. לַעֲנוֹת לְאִימֵילִים בְּבֵית קָפֶה.
לַעֲשׂוֹת רַק אֶת מַה שֶּׁנָּחוּץ.
לְהַשְׁאִיר זְמַן לְמַה שֶּׁמְּהַנֶּה - בֵּית קָפֶה.
תּוֹרַת הַחַיִּים כִּפְרוּסָה: לִשְׁכֹּחַ אֶת בֶּהָלַת הַמָּחָר.
פְּרוּסַת מִנְחָה, פְּרוּסַת עַרְבִית:
לֹא לִשְׁכֹּחַ שֶׁהַיּוֹם הַיְלָדִים בָּאִים אֵלַי.
לְהַסְווֹת סְעָרוֹת.
לַעֲבֹר בַּסּוּפֶּר.
לְהָכִין שְׁנִיצֶלִים.
לְהַזְכִּיר לָהֶם לְהָכִין שִׁעוּרִים?
אוּלַי לָנוּחַ.
לִזְכֹּר שֶׁעוֹד מְעַט הֵם הוֹלְכִים לִישֹׁן.
לִזְכֹּר שֶׁעוֹד מְעַט שְׁעַת הַוּוֹדְקָה.
קְרִיאַת שְׁמַע עַל הַמִּטָּה:
חֲלוֹמוֹת הֵם הִזְדַּמְּנוּת לִנְסִיעָה אֶל מְצִיאוּת אַחֶרֶת.
בסדרת ריתמוס ראה אור ספר השירים אחטא ואשוב -ספר השירים השלישי של וייס (ספרי השירה הקודמים שלה: 'שמירה' ו'שפתי תפתח' ראו אור באותה סדרה. כן ראו אור שלושה ספרי עיון פרי עטה; 'מתחייבת בנפשי – קריאות מחוייבות בתלמוד', ידיעות ספרים 2006. 'אוכלים לדעת – תפקידן התרבותי של הסעודות בספרות חז"ל, הקיבוץ המאוחד 2010. ואמהות בטיפול – מסע פסיכולוגי-ספרותי עם גיבורות התלמוד, עם אבנר הכהן, ידיעות ספרים 2012)
ד"ר רוחמה וייס , רוחמה וייס חיה בירושלים, גרושה ואם לשניים. גדלה בבית דתי-אורתודוכסי. כיום היא מרצה לתלמוד בהיברו יוניון קולג' בירושלים (מכון להכשרת רבנים רפורמיים), מנהלת שם את התכנית 'סוגיות חיים' – לימודי תעודה בבליותרפיה תלמודית, ובעלת טור שבועי ב- וואי נט (יהדות). רוחמה היא גם אמנית מיצג (עבודות המייצג שלה עוסקות במרחב שבין האישי, הנשי והתלמודי; 'בית המדרש של הסוטָה', בית המדרש של ילתא.
...
|
4.
|
|
מדוע בחרו יוצרי התלמוד ועורכיו להציע בספרות התלמוד מגוון עשיר של סיפורי סעודה? מהו הסיפור החברתי והפסיכולוגי המוצפן במסווה התמים של תיאורי סעודות חכמים? בספר ´אוכלים לדעת´ נבחרו בקפדנות ומוצגים כשמונים סיפורים תלמודיים שבמוקדם מתקיימות סעודות חכמים. מקובל לראות בסעודה אירוע המאפשר שיתוף, חברות, נדיבות והזדמנות לפתיחת הלב באווירה אינטימית. לצד חוויות אלה מבקש ספר זה להדגיש את האלמנטים החזקים של התחרות ומאבקי שליטה וכוח, האופייניים לספרות חז"ל ובאים לידי ביטוי בדרכים ייחודיות הקשורות לחוויה של אכילה משותפת. הבלטת אלמנטיים אלה נעשית תוך שימוש בכלי מחקר מגוונים בתחומי הספרות, האנתרופולוגיה, ההיסטוריה והפסיכולוגיה, ותוך השוואת הסעודה החז"לית לסעודות בברית החדשה ובתרבות היוונית-רומית.
"מחקרה של רוחמה וייס על המזון והסעודה בעולמם של חז"ל צועד צעד מרשים קדימה. מוקד הניתוח שהיא בחרה בו מאתגר הרבה מן הקטגוריות המוסכמות והמחלוקות המושגיות של המחקר. עבודתה מתבססת על מספר מרשיםפ של נרטיבים בספרות חז"ל, אשר תוכנם התרבותי הוא הידע ההלכתי.
סעודות, שנודעו זה מכבר כאתרים בהם נערכים ביצועים של זהות ושל סולידריות, מתגלים גם כאתרים של תחרות ועיצוב היררכיות. התחום של "ברכות" - כותרתה של המסכת הפותחת בשישה סדרי משנה, והמהווה אחת מן התרומות המיוחדות של חז"ל לתרבות ישראל - מתגלה כשדה פעולה המכונן על-ידי דינאמיקה חברתית מורכבת ואף רווית מתח המייצרת מנצחים ומפסידים וזאת תוך כדי הובלת מתווה תרבותי אשר ישתמר לאורך דורות. מקריאתה הצמודה של רוחמה וייס בטקסטים התלמודיים, תוך רגישות גדולה לתהליכים חברתיים, עולה הסעודה בזירה חברתית מרכזית לעיכול, עיבוד, ולהנצחה של "אבות המזון" של התרבות הרבנית."
פרופ´ הרווי גולדברג
ד"ר רוחמה וייס - חוקרת ומרצה לתלמוד בהיברו יוניון קולג´, ירושלים. ספריה הקודמים: ´מתחייבת בנפשי - קריאות מחויבות בתלמוד´ (יהדות כאן ועכשיו, ידיעות ספרים) וספרי השירה: ´שמירה´ ו´שפתי תפתח´ (ריתמוס, הקיבוץ המאוחד)...
|
5.
|
|
זהו ספר של צעידה, הליכה בין תחנות חיים. בשירים מצרפת אותנו המשוררת למסע בתחנות רבות, שונות ומאוד אישיות בחייה. מהילדות המורכבת והלא פשוטה בעולם דתי-אורתודוכסי שדרש צניעות, איפוק הסתרה והסתתרות ('האם אמר לי / רוצה או פרוצה / או שהיה זה אותו הדבר'), לעולמה של אשה בוגרת הבוחרת לעיין ולשאול, לאתגר את הגבולות ולחפש לעצמה מקום שיש בו קיום מלא וגדוש, מקום של יצירה ויצר. הספר מורכב מיצירות שהן ברובן אינטרטקסטואליות.
הקשר המשולש שהמשוררת מכילה בקרבה; זהות נשית, ילדות רווית מתחים וקשיים בבית ובעולם דתי-אורתודוכסי, ועיסוק אינטנסיבי במחקר ובהוראה של מדעי היהדות בהווה, מוליד יצירה ייחודית המשוקעת היטב במקורות יהודיים (בעיקר בסוגיות ובאגדות תלמודיות) הנקראים מנקודת המבט הייחודית של אשה לומדת תלמוד הקוראת בו קריאות חדשות מתוך חוויות חייה....
|
6.
|
|
רוחמה וייס
אלוהַי נשמה, בואי נלך קצת ל-shoping, נקנה חזיה צבעונית, / אחר כך תצווי עלי מיניות. /אחר כך תביטי בנו מהצד
(תורה היא ולחמול את צריכה...)
שנים לאחר שעזבה את העולם הדתי-אורתודוקסי וחדלה לשמור מצוות, חוזרת רוחמה וייס בצעדים איטיים (או כדבריה – מגיעה לראשונה) אל האמונה באלהים. אלהים הוא לפעמים גבר: 'אני צריכה אלוהים / נוקם ונוטר / (יד חזקה חזקה וזרוע נטוּרה) / פוקד עוון אבות / ומתיר עוון אבות/ ואצלי / עכשיו במיטה.' (אלהים אצלי במטה) ולפעמים אשה: 'רואה אותךְ. שיער ארוך, מאפיר / עיניים שחורות, חיוך רגוע,.../ פרושה לכל אורך ורוחב הרקיע.' ('נעילה' לשבת) ותמיד אישי מאד, קרוב ונוגע בחמרי היסוד של החיים – במיניות ובמוות. 'אין דבר בודד יותר מבעילה', / כך אמרתי לך אמש כששתינו בירה, / 'בצופן הגנטי של הבעילה טבוע צער ה'אחְרֵי', / ידיעת הנבדלות, צו הגירוש מגן העדן'. –
מחוויות הילדות הבלתי-נפתרות בבית ובעולם הדתי שמרני בו גדלה, מציעה המשוררת ניסיונות שאינם פוסקים להתמודד עם הזהות הנשית והמיניות. תאוות וחרדות מיניות, נקראות מנקודת מבט של אשה העוסקת באופן אינטנסיבי במחקר בהוראה וביצירה בתלמוד מולידות יצירה ייחודית המשוקעת היטב במקורות יהודיים.
בהומור ובכאב מטופלות בספר סוגיות של על סדר יומה של המשוררת ושל החברה הישראלית: סוגיות הגיל ('אני רוצה להחזיר את השימוש / במושג גיל הבלות' – גיל הבלות, מחזור שירים) והמציאות הפוליטית: ('היום אני רוֹצָה להקים את המשרד / לענייני השלום של מדינת ישראל: /המשרד לענייני 'לא תרצח'./ ולצרכי מדיניות החוץ:/ 'לא תרצח' Israeli Ministry of The Affairs')....
|
7.
|
|
בבבל, על גדת נהר הפרת, במאה השלישית לספירה, חיה ילתא, 'נסיכה' יהודייה, ששמה המלא – איילת. את עלילת חייה רוקמת רוחמה וייס.
בכוח אישיותה שרדה ילתא את המסננות האכזריות של הזמן והמגדר, וספרות התלמוד הקדישה לסיפורי חייה כמה מסורות. אם משלבים במסורות אלה את העדויות התלמודיות הרבות אודות משפחתה נרקם סיפור חיים מרתק.
ילתא הייתה אישה אמיצה, דעתנית ויצרית, בתו של ראש הגולה היהודית, ואשתו של רב נחמן, מנכבדי החכמים והדיינים הבבליים. חייה הארוכים של ילתא ידעו תפנוקים, אהבות עזות כמוות, מלחמה, אובדן ובדידות. לנפתולי חייה אנו זוכים להתוודע הודות לאיגרות ששלחה אל דינוה, חברת נפשה שהוגלתה על ידי התדמוריים מבבל לארץ ישראל.
ילתא - רומן תלמודי מציע שני ניסיונות חלוציים; רומן היסטורי על תקופת התלמוד הבבלי, והתבוננות על התלמוד ומורשתו מנקודת מבטה של אישה בת התקופה.
מה היינו יודעים על ההיסטוריה לו נשים היו מתעדות בכתובים את חייהן? ברומן זה תופסים חיי היהודיות-הבבליות את מרכז הבמה ואילו חכמי התלמוד הופכים לבני לוויה.
רוחמה וייס היא פרופסור לתלמוד בהיברו יוניון קולג' בירושלים, משוררת ובעלת טור שבועי בענייני יהדות ב-Ynet .בכתיבתה הפופולרית היא משלבת בין סוגיות תלמודיות לעיסוק בשאלות קיומיות, מגדריות וחיפוש משמעות.
ספרי השירה שפרסמה: שמירה, שפתי תפתח ואחטא ואשוב ראו אור בסדרת ריתמוס בהוצאת 'הקיבוץ המאוחד'. ספרי העיון שחיברה: מתחייבת בנפשי - קריאות מחויבות בתלמוד; אוכלים לדעת, ואמהות בטיפול....
|
8.
|
|
רוחמה וייס משלבת בספרה החדש שתי עלילות מזמנים שונים לחלוטין: עלילה בדיונית המתרחשת לפני קרוב לאלפיים שנה, ונרקמת סביב יהודייה קפריסאית שחייה בסכנה בשל קנאות דתית וחורבן פוליטי; ועלילה בת זמננו, שבה הסופרת עצמה חוזרת לזיכרונותיה הקשים ביותר: ילדותה בבית שבו הייתה קורבן לאלימות ולגילוי עריות.
וייס – סופרת, חוקרת תלמוד ומהאקטיביסטיות הבולטות בישראל – מגלה שעליה להתמודד עם קונפליקט המאיים לקרוע את חייה, ויוצאת לסדרה של מסעות שמטרתם גילוי עצמי, תיקון וריפוי – לקפריסין של "מרד התפוצות" במאה השנייה לספירה, שיהודים ויוונים נלחמים בה אלה באלה; לקפריסין של ימינו, על כפריה המציעים כל טוב; למנזרים קסומים של נזירות שתקניות רחבות לב למרגלות הרי ירושלים או בפרובנס שבצרפת; להתבוננות על ההיסטוריה היהודית מנקודת מבט נשית; לשיחות על כוס קפה בקניון עם דמויות מהתנ"ך; ולילדותה שלה, הדומה לעיתים ליבשת אחרת, רחוקה, השוכנת מעבר לאוקיינוס של כאב.
היהודיה האחרונה של קפריסין מציע שילוב מפתיע בין שני ז'אנרים – רומן בדיוני ומדרש אוטוביוגרפי – ומעניק קול צלול, אוהב חיים ואוהב אדם, למקומות שעד היום שוררת בהם שתיקה.
עורך הספר: אלי הירש. ...
|
9.
|
|
וּמָה אֶעֱשֶׂה וְאָבִי שֶׁבַּשָּׁמַיִם
כָּל כָּך בַּשָּׁמַים
וְאָבִי שֶׁבָּאָרֶץ הוּא שֶׁגָּזַר עָלַי
אֶת גָּלוּת הַיַּלְדוּת
וּכְכָל שֶׁעוֹבְרוֹת הַשָּׁנִים מִתְבַּהֵר
שֶׁאִשָּׁה אֵינָהּ אֱלֹהִים
שֶׁיֵּשׁ לוֹ מַחְזוֹר גָּלוּת וּתְקוּמָה.
לְאִשָּׁה יֵשׁ בַּיִת אֶחָד
וְיַלְדוּת חֲרֵבָה אַחַת
וְאִשָּׁה לִפְעָמִים צְרִיכָה לְהַשְׁלִים.
רוחמה וייס היא פרופסור לתלמוד בהיברו יוניון קולג' בירושלים, משוררת ובעלת טור שבועי בענייני יהדות ב-Ynet. בכתיבתה הפופולרית היא משלבת בין סוגיות תלמודיות לעיסוק בשאלות קיומיות, מגדריות וחיפוש משמעות.
ספרי השירה שפרסמה – 'שמירה', 'שפתי תפתח' ו'אחטא ואשוב' – ראו אור בסדרת ריתמוס בהוצאת הקיבוץ המאוחד. וייס היא גם המחברת של ספרי העיון 'מתחייבת בנפשי - קריאות מחויבות בתלמוד', 'אוכלים לדעת' ו'אמהות בטיפול', ושל ספר הפרוזה 'ילתא' – רומן תלמודי....
|
10.
|
|
הספר הפמיניסטית קוראת בתורה - בראשית. מציע קריאות פמיניסטיות לכל אחת מפרשות השבוע בספר בראשית. מהותן של קריאות פמיניסטיות שהן חותרות תחת הטקסט ההגמוני-הפטריארכלי בו הן עוסקות.
המחברת קוראת את הטקסט המקראי "נגד כיוון הפרווה" (כפי שניסח זאת וולטר בנימין) כדי לאתר את מה שביקשו המחברים והפרשנים של הטקסט להסוות. הקריאות מתבססות על ידע אקדמי בחקר המקרא, ספרות חז"ל ומגדר, מבלי שידע זה יעמיס על הטקסט.
הספר הוא עיבוד של מבחר מתוך טורי פרשת השבוע שהתפרסמו על ידי המחברת במהלך שמונה עשרה שנות כתיבת טורי פרשת שבוע ב Ynet יהדות....
|
11.
|
|
הפרקים הראשונים של ספר שמות רצופים בדמויות נשיות, מושיעות: מרים, ציפורה, שפרה ופועה, אמו של משה, בת פרעה ועוד. לאחר יציאת מצריים נעלמות, כמעט לגמרי, הנשים מסיפורי המקרא ואת הקולות הנשיים-משפחתיים תופסים הכהנים וראשי השבטים. הקריאות הפמיניסטיות בספר שמות מוקדשות להשמעת קולותיהן של הנשים המוזכרות בפתיחת הספר, ולניסיון להבין כיצד נבנו ובוצרו מנגנוני השליטה והכוחות שהשתיקו את הנשים.
חלק מסדרת ביטבוקס...
|
|