ביקורת ספרותית על מחבואים - הבלשית די-די וארן #2 מאת ליסה גרדנר
ספר בסדר דירוג של שלושה כוכבים
הביקורת נכתבה ביום חמישי, 13 באוגוסט, 2015
ע"י פואנטה℗


שמתי לב שיש נטיה טבעית להשוות ספרים לאוכל – החל ממלפפונים דרך ממתקים, מעדנים ועוגות וכלה במאכלי גורמה או תבשילים מולקולריים. הנחתי שהטרנד לא התחיל עם הקמת "סימניה".
ואכן, מסתבר, שחשבו על זה קצת קודם.
פרנסיס בייקון, פילוסוף, מדינאי ומרגל אנגלי, כתב עוד במאה ה- 16: "ישנם ספרים שמהם צריך לטעום בלבד, אחרים שאותם צריך לזלול, ולבסוף כאלה, אך במספר קטן, שצריך ללעוס ולעכל."
ניתן כמובן להניח שבייקון אהב לזלול גם קָתְלֵי חזיר (רחמנא לצלן), ובכל זאת יש לאמירה שלו חוכמה משלה, ויהיו מקורותיה אשר יהיו.
אז נכון שגם הספר הזה, כמו רבים אחרים לפניו, נלקח בספריה לטעימה בלבד. הוא לא יזכה לעמוד במדף הפרטי בתקווה להישלף יום אחד לצורך לעיסה ועיכול בהמשכים, אבל חייבים לומר לזכותו שיש בו את כל המרכיבים הנדרשים כדי להפוך למנת השף (סוג המנה משתנה בהתאם לטעם אישי ולעונות השנה) – עלילה מותחת, מסתורין, זיכרונות ילדות, רוצח פסיכופט שאין מצב שתוכלו לנחש מי הוא לפני שמגלים לכם את זה (ראוי להערכה בפני עצמו), מתח מיני ותקציר שימושי של כללים להגנה עצמית.
הדמות הראשית היא בחורה במנוסה. היא בורחת מגיל 11 ואין לה מושג ממה או ממי. אביה לימד אותה את כל מה שצריך לדעת כדי לפתח פרנויה ראויה לשמה אבל, לדבריו, 'העובדה שאתה פרנואיד לא אומרת שלא רודפים אחריך', ובסוף אכן מגלים שהוא צדק.

ועם כל זה, משהו חסר. כמו בעוגת גבינה שלא ערבבו את הקצפת בתנועות קיפול עדינות ושברו אותה, או בכל מאכל אחר שמרכיביו היו טובים מאוד בנפרד אבל הייתה תקלה בתהליך, גם כאן היה איזה בְּרוֹךְ והמנה התקלקלה, ויחד איתה התבזבזו מרכיבים משובחים. חבל.
13 קוראים אהבו את הביקורת
אהבת? לחץ לסמן שאהבת




טוקבקים
+ הוסף תגובה
פואנטה℗ (לפני 10 שנים ו-2 חודשים)
חני, זה מסתדר לך יופי עם הקפה...ועם החברים -:).
חני (לפני 10 שנים ו-2 חודשים)
ספרים הם לגמרי הממתקים שלי....
פואנטה℗ (לפני 10 שנים ו-2 חודשים)
שמחה בשבילך, לי.
חייבת להסביר למה התכוונתי: כשמכינים עוגת גבינה שמכבדת את שמה, מקציפים שמנת מתוקה ומקפלים אותה בתנועות קיפול עדינות לתוך הבלילה. לזה קוראים קצפת והיא נכנסת בילד אין לתוך העוגה. אם היא נשברת, הלכה העוגה.
גילוי נאות: לא ניסיתי אף פעם בעצמי אבל כשיוצא לי לאכול עוגת גבינה שמכבדת את שמה, אני לא משלה את עצמי שאני לא אוכלת קצפת כי היא כבר בפנים -:).
לי יניני (לפני 10 שנים ו-2 חודשים)
אני אהבתי את הספר הזה ונהנתי ממנו הוא התאים לי לאותה תקופה. אגב אני מאוד אוהבת עוגות גבינה אבל מוותרת על הקצפת...
פואנטה℗ (לפני 10 שנים ו-2 חודשים)
אח, זשי, זשי... יש לך מלפפון סְפֵּר בסופר שלך?
https://www.youtube.com/watch?v=18SZIhSRyNQ
זה שאין לנקוב בשמו (לפני 10 שנים ו-2 חודשים)
חחח, תודה שהזכרת את המלפפונים שלי :)
בשבילך אולי הספר הזה הוא עוגת גבינה, אבל בשבילי הוא, כמו רוב ספרי המתח, מלפפון. כי הרי ידוע שספרי מתח, הם כמו מלפפונים בסופר...
נהניתי לקרוא.
פואנטה℗ (לפני 10 שנים ו-2 חודשים)
אריאל, אז כבר שנים "אכלת" בצורה אינטואיטיבית ולא מסודרת ועכשיו יש לך תפריט מאוזן.
הכל בזכותו של בייקון וכל התודות לו.
פואנטה℗ (לפני 10 שנים ו-2 חודשים)
אנקה חביבתי,
אף אחד לא מחלק וזאת שערורייה!
פניתי למועצה לצרכנות בדרישה לחלק עוגות גבינה. הרי לא יתכן שאני אשלם 35 שקלים על פרוסת עוגה. זה מחיר של חצי ספר. או לחלופין, עשרות רבות של עוגיות.
אני מחכה לעדכון על אזורי החלוקה. אני הראשונה בתור, את אחריי.
אריאל (לפני 10 שנים ו-2 חודשים)
יש לי כבר שנים אותה חלוקה לשלושה כמו בייקון, רק בלי הניסוח החינני. תודה :)
אנקה (לפני 10 שנים ו-2 חודשים)
נוהגים להשוות ספרים לדברים האהובים עלינו, אוהבי הספרים כמובן ומי שאוהב את שניהם, למשל, גם אוכל וגם ספרים מוצא לשלב אותם גם בביקורות :)
הזכרת עוגת גבינה עם קצפת?
מי מחלק אני נרשמת לתור :)
פואנטה℗ (לפני 10 שנים ו-2 חודשים)
חן-חן, מיכל.
אין שום רע בטעימה טובה ואני הראשונה לעמוד בתור לארוחה שלמה של טעימות טובות. לא במקרה הזה.
מיכל (לפני 10 שנים ו-2 חודשים)
אהבתי תביקורת שלך, יכולה לומר שנהנתי מהספר מאוד אבל זה בהחלט לא ספר שיש צורך לעכל אותו.
אבל מה רע בטעימה טובה? :)

*אהבתי את ההשוואה בין אוכל לספרים





©2006-2023 לה"ו בחזקת חברת סימניה - המלצות ספרים אישיות בע"מ