ביקורת ספרותית על המעברים המאושרים מאת דוד טרבאי
ספר טוב דירוג של ארבעה כוכבים
הביקורת נכתבה ביום שלישי, 12 בספטמבר, 2017
ע"י פואנטה℗







אחרי קדחת של הטיולים ולפני קדחת של החגים, חוויתי קדחת של החוגים.
למדתי את החומר וניסיתי להירשם (כולה שלושה חוגים, עד כמה מסובך זה כבר יכול להיות? או-הו).
זה התחיל בהודעה מאיימת שקפצה על המסך של האתר העירוני. משהו שכולל "לא ניתן...לא זמין".
צלצלתי למוקד ההרשמה, הקשתי על כל המקשים שהתבקשתי להקיש עליהם, הקשבתי לכל ההקלטות ושעות המענה לקהל שהיו בנמצא, ספרתי בסבלנות את מספרי בתור (החל מ- 12, בירידה מתמדת...) ולא התייאשתי במשך 20 דקות שלמות, עד ששמעתי קול אנושי מיוחל, צעיר אך עייף. הספקתי להגיד משפט אחד שכלל את צמד המילים 'הרשמה לחוגים' ואז הקול העייף בישר לי בעייפות מעוררת השראה שההרשמה לחוגים מתבצעת השנה באתר העירוני בלבד.
אבל רגע, אמרתי, כבר ניסיתי להירשם באתר העירוני והיתה הודעה ש...
נכון, אמר הקול העייף, היתה תקלה באתר. עכשיו זה בסדר.
לקדחת-כולה-שלושה-חוגים שלי יש המשך ארוך ומייגע, ולכל חוג – סגה משלו. המשותף לכל הסגות הוא קולות עייפים שמפנים אותך למישהו אחר ו/או למשהו אחר ו/או למדריך החוג, שהוא בתורו מדגיש לך בהדגשה חגיגית שההרשמה היא רק דרך האתר, ובכל חוג יש טעות בפרטי החוג באתר אבל המחשב תמיד צודק ואתה סתם אזרח חסר בינה (מלאכותית) ועיוור שלא רואה את מה שלא קיים. זבשך.
(כן, נכון, ההרשמה באתר אבל רגע...השעות של החוג...באתר כתוב ש...אז מה שכתוב באתר...אבל אמרת שזה מתחיל בחמש ורבע, באתר כתוב בשש...אין דבר כזה...זה מה שכתוב...לא יכול להיות! איפה את מסתכלת?...באתר העירוני...אין דבר כזה! לא יכול להיות. תגללי למטה ותראי, זה מופיע שם...אין אפשרות לגלל למטה, יש רק חמישה חוגים ברשימה...לא יכול להיות. אין דבר כזה! איפה את מסתכלת?...)

ישראל גרסת 2026 של דוד טרבאי התיישבה לי להפליא עם סגת החוגים הפרטית שלי, ואני מקווה שאצליח להסביר גם למה.
מגדל פרחים מרמת הגולן מוצא אישה מחוסרת הכרה בשדה מוקשים ליד ביתו. זמן קצר לאחר מכן הוא יורה לעצמו בראש.

מיטלמן, בחור בן 30, הוא בלש בגוף חקירות מופרט שנקרא - כמה מקורי - הבולשת. הוא מקבל לידיו את תיק החקירה "לפרוטוקול בלבד". בנסיבות אחרות, התיק בכלל לא היה ראוי להקצאת משאבים אבל האירוע קרה כמה חודשים לפני הפינוי, וזאת הזדמנות טובה להוסיף "קואורדינטות אנושיות" המשתייכות לאזורי גבול רגישים (רמת-הגולן) לתוך ה- DB הכללי, ולשפר את הסטטיסטיקה. לשפר את המשופר זה קשה שבעתיים כי הסטטיסטיקה של המחלקה היא מזהירה ומתועדת בקפדנות מדעית.

אנשים רבים מעורבים בכל חקירה: אנליסטים של דטה-סנטר, מנהלי ביצועים, בלשים, אנליסטים ארגוניים וכו'. כל תיק שנחקר מקבל דירוג, עדיפות מדורגת, סרגל דחיפות וסטטוס בצבעים. הצבע משתנה כמעט ללא מעורבות אנושית, בהתאם לנתונים המוזרמים למערכת. לכל דבר ועניין יש אלגוריתם מוגדר ומסודר, והמחשב דואג לזירוז העניינים, לדחיסה תקנית של כל הנתונים, וגם מתזכר את החוקר לשלוח נוסח מתומצת של סיכום החקירה, על גבי טופס מקוון המודפס על נייר ממוחזר, לפי התקן הקיים.

האישה הצעירה שבמקרה התעלפה בשדה מוקשים ברמת הגולן, גורמת למיטלמן הבלש להיחשף לאזורים "אנושיים" של החיים שאותם ראה עד עכשיו רק דרך מסך מחשב או ממרחק בטוח של חדרים ממוזגים ורכבים ממוגנים. החשיפה הזאת, בתורה, גורמת להתפקחות מאשליות ולהשלמה מושכלת עם גזירת הגורל (או במקרה הזה, עם גזירת המחשב).

ישנם עוד כמה סיפורי משנה שלכאורה לא קשורים לתיק החקירה, וגם לא בינם לבין עצמם, ואני קצת כועסת על עצמי שהובלתי כצאן לטבח לתוך מסלול חשיבה סטראוטיפי ומוטעה ופספסתי בדרך כמה חוטים משמעותיים (או בקיצור נמרץ, פספסתי את הפואנטה). נראה לי הכי נכון לחזור ולקרוא את הספר שוב, מהתחלה ועד הסוף, להפנים את המפוספס, ואז לא מן הנמנע שהספר יקבל כוכב חמישי.
וגם אם לא, טרבאי כותב בכישרון ובכנות מצמררת על אנשים שהולכים לאיבוד בתוך חברה מתמחשבת, על רקע מובנה של חלמאות ורדיפת סטטוס חברתי. יחד עם זאת, חלקם מצליחים לפרוץ את ה"ענן" בספונטניות מתפרצת של אנושיות ואינטרקציות שלא מתוזמנות על-ידי אלגוריתם, וזה מרחיב את הלב ונותן תקווה, למרות הכול.
23 קוראים אהבו את הביקורת
אהבת? לחץ לסמן שאהבת




טוקבקים
+ הוסף תגובה
פואנטה℗ (לפני שנה ו-4 חודשים)
ברור שהאח הגדול יודע הכול. אבל זה לא קשור!
נגיד שאת יושבת בכיתה, והמורה מלמדת אותך חשבון (בלי בדידים).
את יכולה סתם ללמוד בשקט (משל לגולש פסיבי שצורך מידע אינטרנטי) ואת יכולה גם להיות תלמידה פעילה, להצביע יפה ולהשתתף בשיעור (משל לגולש אקטיבי שמנהל אינטראקציה עם הרשת).
ככל שתשתתפי יותר ב"שיעור" כך ה"ציון" שלך יהיה גבוה יותר (בהנחה שאת מתנהגת יפה).
רחלי (live) (לפני שנה ו-4 חודשים)
לדעתי זה בדיוק כך, הרי את החתימות הדיגיטליות, את עושה דרך חברה שמתחמה בכך, לרשויות המס ובכלל לכלל הרשויות יש את כל הפרטים עלייך און ליין. יש הבדל בין זה לבין רשתות חברתיות, לבין ת.ז ביומטרי ודרכון, ששם ברגע שהכנסת את טביעת האצבע הכל גלוי וידוע.
אבל זה כבר כאן, היום בלחיצת כפתור חברות ענקיות יודעות עלייך הכל, החל מסוג הדם שלך ועד למנה המועדפת עלייך בצהריים.
אפרתי (לפני שנה ו-4 חודשים)
הפרק הראשון מזעזע על פי כל קנה מידה. ראי הוזהרת.
פואנטה℗ (לפני שנה ו-4 חודשים)
בת-יה, את צודקת. כבר עכשיו מודדים את זה.
אני מדברת על מדד אוניברסלי של נוכחות ברשת, כמו IQ וכו'.
נגיד שאת מחפשת עבודה ומגישה מועמדות למשרה מסוימת (כל משרה, לאו דווקא קשורה לאינטרנט), ואחד המדדים למיון הוא ה"ציון" שלך ברשתות חברתיות.

לגבי הצעירים שמרוויחים הרבה כסף, אם אחד הילדים שלי יחליט להיות יו-טובר, אני לא אגיד 'על גופתי המתה, לך תלמד רפואה'.
הזמנים משתנים ואם אתה לא יכול לנצח את זה, תשתלב. אין זה אומר שאני לא אבכה (לבד, בחושך).
פואנטה℗ (לפני שנה ו-4 חודשים)
אליזבת!
מה לך ולסדרות עתידניות? אני כולי הפתעה.
אפילו חשבתי לרגע שאת מסתלבטת עליי כי אני רואה שחורות
(ושתדעי לך, אני טיפוס די אופטימי, בטח יחסית לפולנייה שיושבת לבד בחושך)
איפה הייתי כשפספסתי את הסדרה הזאת? אין לי מושג. דירוג 8.9, כבר עונה שלישית. הולכת להוריד. תודה, דארלינג
בת-יה (לפני שנה ו-4 חודשים)
פואנטה, כבר עכשיו מודדים את 'הרשת החברתית', לצורך פרסום.
עושות את זה בעיקר חברות שמוכרות לצעירים.
האינטליגנציה וההשכלה של הצעיר/ה יכולים להיות 0
אבל אם יש לך רשת של קשר עם חברים/ות אפשר
להרוויח הרבה מאוד כסף.
אפרתי (לפני שנה ו-4 חודשים)
פואנטית, תוסיפי פרק לסדרה המבריקה העתידנית מראה שחורה. זה בהחלט מתאים.
פואנטה℗ (לפני שנה ו-4 חודשים)
זה היינו הך - במקום לחתום ידנית, את יוצרת חתימה במחשב.

כאן הכוונה למשהו אחר לגמרי: העקבות שאת משאירה בשמך ברחבי האינטרנט.
נכון לעכשיו נראה לי שעושים את זה ידנית אבל בטח יעשו איזה אלגוריתם ויתנו ציון כללי לפעילות "רשתית" של כל אחד.
פעם מדדו IQ, אח"כ EQ, ועוד מעט ימדדו social network Q או משהו בסגנון הזה.
רחלי (live) (לפני שנה ו-4 חודשים)
לא פואנטה, אני מתכוונת לחתימה דיגיטלית שברגע שאני חותמת אותה כל מסמך הוא בר תוקף חוקי ומשפטי. העברות בנקאיות, שכר, ספקים, חתימה על מכרזים, וכו..
פואנטה℗ (לפני שנה ו-4 חודשים)
יעל, אני אחכה לביקורת שלך עליו.
וכמו שאני מכירה אותך, את בטוח לא תפלי במלכודת, ותחברי את כל הנקודות בזמן אמת (ולא בדיעבד, כמוני)
פואנטה℗ (לפני שנה ו-4 חודשים)
רחלי, את מתכוונת לחתימה דיגיטלית שמופיעה בתוכנת החשבוניות?
אם כן, זאת חתימה אחרת...
פואנטה℗ (לפני שנה ו-4 חודשים)
כרמליטה, כמוך כמוני.
אני פתחתי תת-קבוצה - מנותקים גאים. אם תקראי את הספר, תחושי קצת נחת בעניין הזה.
גם בחברה מתומצתת, מתוקצרת וממוחשבת עד זרא, המנותקים מאתגרים את המערכת.
רחלי (live) (לפני שנה ו-4 חודשים)
נשמע מרתק, ויש לי תחושה שאוהב אותו, אני לגמרי בעד חתימה דיגיטלית (יש לי ואני שמחה שכך), הכי נוח, הכי קל, עם הכי הרבה פחות טעויות - המחשוב באשר הוא.
yaelhar (לפני שנה ו-4 חודשים)
נשמע ממש מעניין.
כרמליטה (לפני שנה ו-4 חודשים)
פואנטה - אני כנראה נמנית על ה"מנותקים" ו"הנחותים!" שמשתדלים להשאיר מה שפחות עקבות ברשת.
למזלי- אני כבר בפנסיה.
פואנטה℗ (לפני שנה ו-4 חודשים)
כרמליטה, אני שמחה לשמוע. לעתים רחוקות אני טורחת לכתוב "סיקורות", ואם כבר אז באמת על ספרים שפחות מוכרים.

אגב, עוד נקודה מסקרנת שמוזכרת בספר, וככל הנראה מעטים שמעו על זה – הנושא של חתימה דיגיטלית.
אנשים בעלי חתימה דיגיטלית מינימלית (בגבולות ההכרח – חשבונות בנק, ביטוח לאומי וכדומה), מכונים בספר "מנותקים", מהווים "מגזר" נחות ביותר וזוכים לקיתונות של בוז.
זה אולי נשמע דמיוני ורחוק מאיתנו, אבל מומחים בשוק העבודה מדברים על כך שחתימה דיגיטלית תופסת משקל הולך וגובר בתהליכי מיון למשרות, כך שלאנשים שפורסים את זהותם ברשת יהיה סיכוי גדול יותר למצוא עבודה.
כרמליטה (לפני שנה ו-4 חודשים)
סיקורת מאד מסקרנת. תודה
מעולם לא שמעתי על הספר.
הוסף לרשימה "לקרוא בקרוב".
פואנטה℗ (לפני שנה ו-4 חודשים)
מחשבות, בספר הזה יש שילוב והתנגשות מרתקת בין שני העולמות אבל קטונתי להמליץ לך על ספרים.
אני אישית מעדיפה את פרחי הטבע בטבע, לא בספרים.
פואנטה℗ (לפני שנה ו-4 חודשים)
מסמר, אתה צודק כמובן.
וככל שהגוף/החברה גדולים יותר, כך ההסתעפות רבה יותר.
אני עדיין רוצה להאמין שיש בנו מספיק תבונה ורגישות ליהנות מכל היתרונות של המחשוב מבלי להפוך את זה למטרה בפני עצמה.
מחשבות (לפני שנה ו-4 חודשים)
אהבתי מה שאמרת. אני עכשיו עם גינת בר של שלו. גינה של פרחי טבע ואת עם גינה של מחשבים. אני מעדיף את הצירוף של שניהם.
מסמר עקרב (לפני שנה ו-4 חודשים)
כל מבוך ההודעות המוקלטות למיניהן, שהולך ומסתעף לו לאלף ואחת תתי הודעות משניות, שונות ומשונות, שכלל לא חפצנו להגיע אליהן, מאפיין גופים וחברות רבות. הניסיון העגום שלי כולל את הביטוח הלאומי ובעיקר את הוט, שם נכוויתי בהוטחין...
ספר ישראלי מצוין שקראתי ושעוסק במציאות הישראלית בשנת 2020, אם כי מהיבט אישי יותר, נישואין וזוגיות, הוא "החוק למניעת בדידות" של מיכאל שיינפלד.





©2006-2019 לה"ו בחזקת חברת סימניה - המלצות ספרים אישיות בע"מ