ספר מעולה
הביקורת נכתבה ביום שבת, 27 בספטמבר, 2014
ע"י פָּלִימְפְּסֶסְט
ע"י פָּלִימְפְּסֶסְט
לא ציפיתי לאהוב את "אשמת הכוכבים".
קראתי מעט מאוד ספרים מסוגת ה-young-adults כנערה והיום אני קוראת דברים אחרים, אבל כששני בנים בשנות העשרים שלהם המליצו לי עליו בתוקף, חשבתי שכדאי לנסות (הם בכו בסיומו, וזה היה מפתיע מספיק).
ניגשתי חשדנית - סרטן וסיפור אהבה והתפלספויות על סבל ומוות ומשמעות החיים,
אבל למדתי שיעור כנגד ציניקניות - הוא היה נפלא.
נכון, יש בו חשיבה ועומק והתלהבות וזעף שמתאימים לבני נוער,
ונכון, הוא מודע מדי לעצמו, וחכם מדי ושנון מדי, כמו שכתב אלון בביקורת שלו (שאני מאוד ממליצה לקרוא),
אבל הוא היה יפיפיה, כתוב נהדר, מסקרן ומרתק בכל רגע. עצם העובדה שלא הצלחתי להפסיק לקרוא אותו ביומיים האחרונים מעידה על ג'ון גרין כמספר סיפורים מצוין, שבנה דמויות עמוקות שהאהבה ביניהן לא הייתה ריקה מתוכן.
באחד הפרקים של "חברים", ג'ואי שם במקרר את הספר "נשים קטנות" כי הוא מפחד מהמוות הקרב של בת', והוא רוצה לעצור את התקדמות העלילה. גם ב"אשמת הכוכבים" הסוף צפוי, ומצאתי את עצמי נאבקת בו ויחד עם זאת רוצה לתת לו לקרות - כי הוא הופך את הסיפור לשלם, הוא מאפשר קתרזיס, וההזדככות הזאת, לצד הכאב, הופכת סיפור טוב לסיפור מצוין.
זה כיף לקרוא ספר שמושך אותך הלאה מעצם הכתיבה, התובנות, היכולת לייצר אצל הקורא תגובה רגשית חזקה. אומנם כמו שכתב לי אחד החברים שהמליצו לי עליו - "את הראשונה שאני מכיר שלא בכתה ממנו", הוא עדיין מאוד מרגש, עצוב, חכם, מלא הומור ואופטימיות זהירה.
ממליצה עליו בחום לכל מי שתהה האם לקרוא אותו.
מחר אני קונה עותק גם לאחותי הקטנה.
9 קוראים אהבו את הביקורת
9 הקוראים שאהבו את הביקורת
