ביקורת ספרותית על הנפילה - מהדורת 2015 מאת אלבר קאמי
ספר מעולה דירוג של חמישה כוכבים
הביקורת נכתבה ביום חמישי, 7 במאי, 2015
ע"י רץ


נפילת הרץ

בחורף 77 התמלאתי עצב גדול, אהבתי הראשונה והמשמעותית באה לקיצה בצורה מכאיבה. השמאל איבד את השלטון במהפך, ואני שלמדתי בבית ברל, חשבתי שהשמיים נפלו. חלומי להיות רץ מקצועי החל מקרטע, סבלתי מפגיעות חוזרות ונשנות שבשרו על נפילתי הקרובה.

הנפילה שלי באותה שנה, מופיע בחלומותי, בהם אני רץ על קצה מצוק תלול, בהתרסה לכוחות הטבע ולפחדים האנושיים. הריצה גורמת לי עונג ומעניקה לי עצמה ממכרת, ולפתע באופן לא צפוי, נפערת תהום מתחתי, ואני נופל לתוכה, נבלע חסר אונים לעולם אפל ההולך ומחשיך.

כעת לאחר שנים רבות מנפילתי, התחלתי לקרוא את הנפילה של קאמי, ולפתע הוצפתי בזיכרון רחוק, במראה ובקלות הצגת הנפילה של ניקו ניתאי, שראיתי במזנון בית ברל ב- 77. ללא תפאורה, כשהסטודנטים ישבו סביב שולחנות, ניתאי נע בניהם כשחקן יחיד, בבר מלחים מפוקפק באמסטרדם, בו הוא פנה לזר, ומבקש לספר לו את סיפור נפילת, ז'אן בטיסט קלמנס, ממרומי מעמדו, כעורך דין ואיש חברה, לשפל המדרגה. לעתים הוא ישב ליד שולחן, ופתח בשיחה עם סטודנט או סטודנטית, בהצגה בה טושטש הגבול בין ניתאי לצופים שהיו לזירה אחת. ניתאי שיחק משחק מהפנט הזכור לי כאירוע מרגש ומטלטל.

האם הייה זה מקרה שבאותה שנה גרועה בחיי חוויתי את הצגת הנפילה, המבוססת על סיפרו של אלבר קאמי, האם למיתוס של קאמי יש קשר לסמלים המופעים בחלומותיי ?

כעת אני יוצא למסע בעקבות הנפילה, ומנסה להסביר את חיי באמצעות קאמי, ולהסביר את הנפילה באמצעות חיי, יוהרה אמיתית.

החיים מתנהלים בזירות תיאטרון אפלוליות, באווירה פסימית נטולת תיקווה. זה מה שקאמי, במאי ושחקן בתיאטרון פועלים בעברו, מנסה להגיד לנו, באמצעות מסע מטלטל לטבע האנושי. קלמנס הוא שחקן תיאטרון החיים, העוטה על פניו מסכות צדקנות והעמדות פנים, בהתחלה הוא ניסה לממש את אידיאל האדם המוסרי, אך במהרה הוא מצא את עצמו מסתבך בהונאה עצמית, ובהעמדת פנים כיעוד, בכדי להפיק הנאה ואהבה עצמית. החיים הפכו לזירת תיאטרון האשליות. הנפילה היא תהליך מכאיב ובלתי נמנע של הסרת מסכות מעל פניה של החברה המודרנית הלוקה, בצביעות ואטימות.

קאמי בז לחברה האנושית ומגדיר אותה בבוטות, " תמיד סברתי שבני ארצנו להוטים רק אחרי שני דברים: אידיאות ומעשי זימה ". להיסטוריון אם יצטרך לתאר את האדם המודרני, יספיק משפט אחד, " הוא זִיין וקרא עיתונים ". קאמי חושף את הדו משמעות הקיימת בתרבות המערבית, בה רוחשים יצרים אפלים, עטויים במסווה של מסכות תרבות שטחיות וריקניות.

אירוע קטן, לכאורה לא משמעותי, שיבש את האיזון החברתי הרופף בו התבוסס קלמנס, וגרם לנפילתו ממרומי מעמדו החברתי לתחתית, כמשחק סולמות וחבלים ציני המתקיים בחברה. לילה אחד חצה קלמנס גשר בסן, הוא פגש באישה צעירה הרכונה מעל מעקה, ושמע את זעקתה בשעה שנחבטה במים, אך הוא לא עשה דבר בכדי למנוע את נפילתה ולסייע להצלתה. נפילתה של האישה האלמונית, היא תחילת נפילתו של קלמנס.

קאמי מאתגר אותנו בפרשנות פילוסופית לזרם האקזיסטנציאליסטי המחפש משמעות לקיום האנושי, בעולם מודרני המאופיין בבדידות וניכור. סארטר, ראה בקיום האינדיבידואלי יתרון - חירותו של האדם. קאמי מתנצח איתו, וטוען כי החיים הם חסרי תכלית, ובכל זאת אנו ממשכים בהם כאבסורד אנושי.

במרחק השנים, כשאני בוחן את מרכבי נפילתי האישית, אני מבין כי באותה שנה עסקתי בחיפוש משמעויות, חיפשתי את עצמי באמצעות הריצה, בה חקרתי את מעמקי נפשי, בקשתי להגיע לשיאים, להיות אדם על. חיפשתי משמעות באמצעות אהבה, שהייתה עבורי כמו מראה בה השתקפתי עירום ממסכות, חשיפה שהעניקה לי אושר חדש. חיפשתי תיקון עולם באמצעות אידיאולוגיה שהבטיחה עולם טוב יותר. הדברים שהאמנתי בהם באותה שנה קרסו ונפלו כמגדלי קלפים פורחים באוויר, קריסה שחשפה, פגיעות, תמימות, ועיוורון, מגבלות אנושיות שהיו ארוזות בעטיפת ערכים נעלים .

קאמי מעמיד בפנינו שאלות גדולות ונצחיות, מיהו האדם, מהי חברה, ומהי אמת ? שאלות שימשיכו להעסיק אותי עוד שנים רבות, החיפוש אחרי התשובות, הוא המשמעות האמיתית לחיים שלי, לעתים הנפילה מהווה תחנה הכרחית בהבנת העצמי, במסע אין סופי לחיפוש משמעות קיומי.
32 קוראים אהבו את הביקורת
אהבת? לחץ לסמן שאהבת




טוקבקים
+ הוסף תגובה
רץ (לפני 3 שנים ו-10 חודשים)
אפרתי - תודה
אפרתי (לפני 3 שנים ו-10 חודשים)
מצויין.
רץ (לפני 3 שנים ו-10 חודשים)
אוקי - תודה -הנפילה כהזדמנות לשינוי חיובי - אני מבקש לאמין בכך.
אוקי (אורית) (לפני 3 שנים ו-10 חודשים)
מעולה. אהבתי מאוד !
רץ (לפני 3 שנים ו-10 חודשים)
shila1973 - שילה - תודה לא קראתי את הזר - אקרא - כעת על הפרק ספר של קאמי יליד אלג'יר - העוסק בדילמה של צרפת והוגי הדעות שלה לגבי אלג'יר, האם צריך להישאר או להפרד, מעניין שבצרפת סופר היה יכול להיות גם פובלציסט שהקשיבו לדעותיו, כקול מוסרי, כמצפן האומה.
רץ (לפני 3 שנים ו-10 חודשים)
יקירוביץ' - תודה על התוספת הנפלאה של פרידיך ניטשה - אני חשבתי על אדם על בתחום הספורט - בפועל הפכתי לאיקרוס הממריא לעבר השמש - מה שגורם לכנפיו להתמוסס - ולהפיל אותו להתרסקותו - אין אידאליים תלושים - אלא רק איזונים של חוזקות וחלשות אנושיות ומאבקים תמידים המתקימים בין השניים.
shila1973 (לפני 3 שנים ו-10 חודשים)
כמה אופייני לקאמי; גם בספרו ״הזר״, הגיבור מביע חוסר אמפתיה ורגשות לאמו שנפטרה ולברנש בחוף הים בו הוא יורה ללא ניד עפעף.
לרוב האדישות או הסטואיות מעוררים התקוממות אך אני יכולה להבין מהיכן הוא מגיע.
ביקורת, כרגיל, משובחה.
יקירוביץ' (לפני 3 שנים ו-10 חודשים)
"המושגים "נפש" ,"רוח", ואף גם זו "השארת הנפש", הומצאו כדי לבזות את הגוף, כדי להפכו לחולה - "קדוש", כדי להעמיד קלות-דעת מחרידה כנגד כל הדברים הראויים ליחס רציני בחיים, בעיות התזונה, דיור, מזון רוחני, דאגה לחולים, נקיון, מזג אוויר. במקום הבריאות - "ישועת הנפש", כלומר "מעגל של טיפשות" בין עווית של חרטה להיסטריה של גאולה.
המושג "חטא" הומצא יחד עם מכשיר העינויים השייך לו, המושג "חופש הרצון" כדי לתעתע ביצרים, כדי להפוך לטבע נוסף את אי-האימון כלפי אינסטינקטים! סימן ההיכר המובהק של הניוון, ההתפתות על ידי כל מה שמזיק, אבדן היכולת למצוא את התועלת העצמית, ההרס העצמי, כל אלה זכו לסימן ערכי במושג ביטול האנוכיות, השלילה העצמית, והפכו להיות חובה, קדושה, יסוד אלוהי באדם!".

(מתוך: פרידריך ניטשה, הנה האיש, "מדוע אני גזירה", עמודים 246-247).

הבאתי כדי להביא נציג נאמן של עמדה נהיליסטית או נהיליסטית למחצה. ביקורת אבסלוטלי נהדרת.
גוטי (לפני 3 שנים ו-10 חודשים)
בדיוק סיימתי את שירותי הצבאי והתחלתי לעבוד בבנק הדואר בעיר העתיקה (מול שער שכם) המהפך של 77 הביא לפיטורי כ-70000 עובדי מדינה. את מי מפטרים? את הזמניים.. כרגיל! מרוב זעם עזבתי ללונדון לשנים ספורות, מה שמכנים היום "טיול של אחרי צבא":)
רץ (לפני 3 שנים ו-10 חודשים)
גוטי - תודה - 77 באמת הייתה שנה מיוחדת את לבטח סיימת תיכון וסאדת היגיע לביקור - מה שהביא לשלום.
רץ (לפני 3 שנים ו-10 חודשים)
נעמה - 38 - תודה - יש לי פשוט נטיה לספר את הסיפור שלי במקביל לספר - וליצור מימשק בין שני הסיפורים.
רץ (לפני 3 שנים ו-10 חודשים)
ש.ז.ל.ב - תודה - המילה מהפנט - נכונה בעיקר לזיכרון שלי להצגת ניתאי - זאת הפעם הראשונה שראיתי הצגה בזירה, נקודה שנייה למי שבעת ההיא היה בעל תודעה חברתית הצגה העוסקת בתחלואי החברה הייתה מרתקת - ויותר מתמיד הסיםור עדיין רלוונטי כשאנו מבטים לתחלואיה של החברה המודרנית.
גוטי (לפני 3 שנים ו-10 חודשים)
רץ, כרגיל ביקורת נהדרת ! גם עבורי שנת 77 היתה שנה משמעותית וגם לי באותה עת היה משבר! מזדהה עם כל מה שכתבת!
נעמה 38 (לפני 3 שנים ו-10 חודשים)
משובח מבריק אמיץ. אתה בקיצור
זה שאין לנקוב בשמו (לפני 3 שנים ו-10 חודשים)
מהפנט
רץ (לפני 3 שנים ו-10 חודשים)
דן תודה - זה מה שיפה בספרים - באמצעותם ניתן להתעמק בחיים - של אלה שהיו, ושל אלה שלא יהיו אף פעם.
רץ (לפני 3 שנים ו-10 חודשים)
יעל - תודה,- תמיד אנו רוצים את תעוזת הנעורים ואת השכל ושקול הדעת של הבוגרים, מה שחשוב הוא להביט על מה שעשינו בגאווה גם אם טעינו.
רץ (לפני 3 שנים ו-10 חודשים)
דושקה - תודה, כך זה בחיים, מי שעולה לגבהים יש לו סיכוי ליפול, איקרוס התקרב לשמש, כנפיו נמסו - והוא התרסק, כול אחד מאתנו איקרוס המנסה להתקרב לשמש.
רץ (לפני 3 שנים ו-10 חודשים)
חני - תודה - תחילה של נפילה - בהחלט יכולה להיות סוג של הסתבכות גופנית לרץ- כשזה קורה זה עדיין סמנים, רק לאחר שנים, בראיה לאחור ניתן להבין שמדובר בראשית תהליך. אני בהחלט חושב שהחמצה של דלת מסויימת שלא הצלחתי לעבור דרכה, מהווה הזדמנות לפתיחת דרך אחרת, או בכדי ללמוד ללכת, חייבים ליפול, זה חלק מההתנסויות שלנו.
רץ (לפני 3 שנים ו-10 חודשים)
יוסף - תודה - ניתאי - עד היום מריץ את ההצגה הנפילה - לגבי הספר הוא נפלא.
רץ (לפני 3 שנים ו-10 חודשים)
תמיד אוהב אותו - תודה
דן סתיו (לפני 3 שנים ו-10 חודשים)
רץ ביקורת יפה ועמוקה. מאחל לך שכמו שכתבת יהיו לך עוד שנים רבות להתעמק בסוגיות שהעלית
yaelhar (לפני 3 שנים ו-10 חודשים)
ביקורת יוצאת דופן. וסיכומים הם תמיד מוקדם מדי ומאוחר מדי, נראה לי.
dushka (לפני 3 שנים ו-10 חודשים)
מאוד יפה. גם בהתייחס לביקורת הקודמת שלך. הסתכלות רבת פנים על ירידה לצורך עליה.
חני (לפני 3 שנים ו-10 חודשים)
רץ כתבת נפלא על התחבטויות הנפש שלך וגם בהקשר של העלילה. לא חושבת שיש דבר כזה "תחילה של נפילה"!!! תמיד נסגרות ונפתחות דלתות וערוצים בדרך ואנחנו באותו רגע בוחרים לטוב או לרע עם כל המכלול המורכב של החיים מה לקחת,מה להשאיר.הכל נתון לפרשנות שלנו באותו רגע נתון לפי האמת הפנימית שלנו.מכל דרך שאנחנו הולכים אנחנו תמיד מורווחים אם נסתכל כל הזמן על מה הפסדנו איך נמשיך הלאה?
יוֹסֵף (לפני 3 שנים ו-10 חודשים)
משובח ונוגע! גם אני ראיתי את ניקו לפני כמה שנים בתיאטרון האפלולי שלו במתחם התחנה המרכזית של ת״א. חוויה ייחודית מאין כמוה שחייבים לחוות לפני (או תוך כדי) שנופלים... את הנפילה קראתי במהדורה הישנה, אבל המהדורה הזו קורצת לי...
תמיד אוהב אותו (לפני 3 שנים ו-10 חודשים)
נפלא!





©2006-2019 לה"ו בחזקת חברת סימניה - המלצות ספרים אישיות בע"מ