"ירון זלצמן, מורה לאזרחות בתיכון, מקבל צו התייצבות למילואים באמצע שנת הלימודים ונאלץ להתנתק מתלמידיו ומחייו. בהרי יהודה, אזור הדמדומים של החברה הישראלית, הוא פוגש את חבריו לפלוגה וחש שהמפגש הזה כבר אינו מה שהיה. אולי האנשים הם שהולכים ומקצינים, אולי האווירה ברחוב נעשית אלימה ווולגרית, ואולי זה פשוט הוא עצמו שהשתנה ואינו יכול עוד להעביר ימים בין בני אדם שדבר מה ערטילאי וחסר שם אבד להם במעמקי נפשם. בשיחות אין-סופיות הוא צולל אל תוך מערבולת החברה ונוכח לדעת שלא נותר עוד במה להאמין. הלכה הרֵעות, נעלם הרצון לחיות חיים שלווים ונורמליים, ואת מקומם של אלה תפסו שנאה ופָנטיות, חוסר התחשבות ויצר כיבוש. לירון זלצמן אין עוד ערכים להיאחז בהם, אין עוד בני אדם להתקרב אליהם. המציאות מתנפצת לו בפנים, והוא נופל, מושיט ידיים, ואינו מוצא דבר. המילואים האחרונים שלי הוא ספר על הקלישאות החלולות של החברה הישראלית, על הערכים שהיו ואינם. הספר מתבונן בדור הישן שמדינתו קורסת מול עיניו ובדור החדש שקם רק כדי כדי לחולל על הדם שנשפך....
