ספר טוב
הביקורת נכתבה ביום חמישי, 30 באפריל, 2015
ע"י מירב
ע"י מירב
כמו כולם, גם אני אפתח ואומר שבדרך כלל אני מסתייגת מספרות ישראלית. לא שאני לא קוראת, אבל לא משנה אם אלה קלאסיקונים, רבי מכר של אמצע הדרך או חתרנים כביכול, רבים מדי מהם מאולצים מדי בניסיונותיהם להיות מקומיים או בניסיונותיהם להיות לא-מקומיים, שזה אותו דבר; וכמו כולם, גם אני הגעתי לספר הזה בזכות פרס ספיר והדיבור המקביל בסימניה. ואגב בניגוד לכמה מהביקורות פה, לא ציפיתי לביקורת על מחנה השמאל ולא הותשתי מהשפה הפסיקית (אך לא מפוסקת) לעייפה של נעה ידלין, אלא פשוט נהניתי מאוד.
בעלת הבית הוא ספר מאוד "ישראלי", לכאורה, במיקומו בין ירושלים לתל אביב ובשמות הישראליים למהדרין שהוא מכנה בהם את גיבוריו, אבל ידלין לא עושה את זה מחוסר דמיון אלא מתוך בחירה מנומקת. מבחינת מיקום, למשל, הסיפור מקומי עד כדי הסתגרות ברחוב וחצי בירושלים הוותיקה האליטיסטית, אותם בתים גדולים ויפים ברחביה הישנה שמאוכלסים במיטב הפרופסורים והמשפטנים (ואגב דווקא בימנים של פעם, כמו הנתניהואים או הריבלינים) אבל זו תפאורה הכרחית, והיא לא מרגישה מתרפקת או מיושנת. לגבי השמות, מובן שאצולה ירושלמית תתחיל משמות מסורתיים (אלישבע) או לאומיים (בן עמי) תעבור לתנ"כיות כאילו מגניבה (אמוץ ואסא, לא מהדמויות המפורטות בתנ"ך) ונכדיה ינסו להיות שונים אבל לא בולטים (נבו, אלונה). ומשלחי היד, כמובן, לא סתם המשפחה היא משפחת אקדמאים עם נגיעות טלוויזיה, כי כמו ב"שבת" של מקיואן גם כאן האשליה של הגיבורים שהם מורמים מעט מהסחי המקומי ומן הצרות של פשוטי העם עתידה להתפרק ברגע, ואז יסתבר שכל התארים האקדמיים, הרציונליות והנאורות התרבותית לא מקנה כלים ראויים להתמודדות עם השערורייה הפלילית שהמשפחה כולה נגררת אליה.
השפה של ידלין מעט מתישה, אבל מצאתי את עצמי צוחקת בקול מתיאורים שוליים כמו החתול המסומם למראה של גיבור הספר או הטובה שעושים לחברים בחופשה שצומחת עם השנים ליער מאיים של עציצים שצריך להשקות. נהניתי לא פחות מהכתיבה של רצף דיבורי כמו בחיים, בלי משפטים מנוסחים ובלי מסקנות ברורות מכל סיטואציה חברתית. הטבעיות הזו, ערבוב השפה הגבוהה, המונחים הלועזיים והסלנג הישראלי גם הם כלי, תזכורת לגיבורי הספר שהם בני אדם כמו כולם והם לא מוגנים מהצרות שכולם עשויים להיקלע אליהן. נקודה אחרונה לזכות ידלין היא המחסור במוסרניות או בדידקטיות, שמעניק את התחושה שהיא אוהבת את הגיבורים שלה, ואולי אפילו מרחמת עליהם. לי זו תחושה חשובה מאוד, ויחד עם כל השאר לא פלא שפשוט נהניתי ממנו מאוד.
12 קוראים אהבו את הביקורת
טוקבקים
+ הוסף תגובה
|
אפרתי
(לפני שנה ו-3 חודשים)
ספר מקסים
|
|
|
yaelhar
(לפני שנה ו-3 חודשים)
אהבתי את הביקורת כשנכתבה.
נהניתי לקרוא אותה בשנית. אם אפשר היה, הייתי נותנת שוב לייק. |
|
|
מִשְׁאלת לֵב
(לפני שנה ו-3 חודשים)
איזה כיף לסיים ספר,
למצוא את הביקורת בסימניה שמתארת הכי טוב מה הרגשתי, ולקבל פטור מלכתוב בעצמי :)
|
|
|
זה שאין לנקוב בשמו
(לפני 10 שנים ו-5 חודשים)
גם אני, כמוך. ביקורת מעולה שכתובה היטב. ניסיתי לקרוא את הספר שהיה אצל אחותי. לא התחברתי.
|
12 הקוראים שאהבו את הביקורת
