ספר טוב
הביקורת נכתבה ביום ראשון, 22 במרץ, 2015
ע"י אלון דה אלפרט
ע"י אלון דה אלפרט
****
"אני לא קורא ספרות ישראלית", אומרים לי לא פעם. כי או שזה פלצני ואליטיסטי (נגיד) כמו עוז, יהושע, באר או גרוסמן, ואז זה גם טעון עד זרא באלף אלפי משמעויות ישראליות פנימיות על יחסנו לכיבוש, למלחמה, ל-48' או לעיירות הפיתוח ונהיה כבד וקשה, או שזה מתנחמד ומרוצה מעצמו סטייל יעל הדיה, אשכול נבו או אפילו מאיר שלו, או שזה ג'נרי וקולי עד כדי להרתיע כמו אתגר קרת או קסטל בלום. אולי יותר מזה, נדמה לי שמה שמפריע לרוב ה"לא קוראים ספרות ישראלית" זה מה שמפריע לנו כשאנחנו מטיילים בחו"ל ולא רוצים לפגוש תיירים ישראלים אחרים. זו הפמיליאריות הדביקה הזאת, העברית הקולנית המביכה, וחוסר היכולת להרחיק את עצמנו פיזית או רגשית מהאנשים האלה, הישראלים, שכובשים, שמנגבים חומוס, שמעגלים פינות ושלא יודעים מתי להתאפק. עדיף לקרוא על פינות רחוב בשטוקהולם מאשר לפגוש מישהי שדומה לדודה שלך או לאקסית שלך או לרס"פ שלך מהטירונות בבית קפה בגדרה. די, אנחנו פה בשביל להתרחק. העברית הזאת, שלא עוברת אף פעם בתרגומים משפות אחרות, זאת עם המילים המסובכות והגבוהות, מסתדרת לנו איכשהו רק כשאנחנו קוראים עיתון בארץ, גם זה די והותר, ואם יגישו לנו את "ידיעות" בטיסת אל-על ממילאנו, נקמט את אפנו באנינות ונרגיש את הצביטה הזאת של אוף, הנה, חזרנו. כולם ישראלים פה.
וגם אני, גם אני ככה לפעמים. קורא ספרות ישראלית, אבל כמעט מרגיש צורך להתנצל על זה, כאילו הצבעתי "יש עתיד". זה לא שאני אוהב ספרות זרה יותר, אבל הרבה פעמים, גם עבורי, הספרות הישראלית לוקה במה שלקה הקולנוע הישראלי עד לפני עשור בערך - היא פשוט ישראלית מדי.
נכנסתי לספר הזה בזהירות, אחרי שקראתי כמה ביקורות ואת המאחורה של הכריכה, אבל די מהר הרגשתי שאני משיל את שכבות ההגנה שלי כלפיו, וכלפי הישראליות שלו, שדווקא כאן היא איכשהו מועילה לספר ולא גורעת ממנו, ושבמקום למצוא בו פגמים אני מצליח להרפות ואפילו ליהנות מהכתיבה הרהוטה, השוטפת והמדוייקת להפליא ומאינספור הפנינים שיש בו. נדמה לי שזו הפעם הראשונה שקראתי ספר שמצליח להכיל מילים מכל משלבי השפה העברית והמתלעזת כמעט מבלי שזה יישמע מתאמץ או מתפלצן או פשוט כמו טעות. "אנקדוטלי", "אחושלוקי", "אנרכיסטיותו" (!), "אג'נדה", "אוריג'ינליטי" חיים ביחד איכשהו, וזה מרגיש ממש בסדר, כי הדמויות מדברות ביניהן בדיוק כמו שאנשים מדברים (בארץ, לפחות) והקולות שלהם נשמעים אותנטיים להפליא, אבל הספרות שמחברת בין הדיבורים הרגילים האלה היא מספיק "ספרותית" ומספיק "גבוהה" אבל לא יותר מדי משתיהן, כדי שהספר לא יהיה מדובר מדי או פרחי מדי, לא מתוחקר מדי ולא נוקשה מדי.
העלילה עצמה פורשת את קורותיה של משפחת אצולה ירושלמית אשכנזית שנקלעת שלא בטובתה למערבולת אנינה של פשע צווארון לבן שמבוצע בידי אם המשפחה, סמנכ"לית מכון שמאלני אליטיסטי לקידום שלום, כשהיא נחשדת במעילה רבתי בכספי המכון. המשפחתולוגיה המורכבת והרצינית - אם תרצו סוג של תמונת מראה של "זגורי אימפריה" העממית - וישראלית לא פחות, מתוארת בקולמוסה המושחז של ידלין באופן רציני, מעמיק ורב אבחנה, אבל גם בקריצת עין ובהומור דק ועדין, בטון כמעט משעשע ולחלוטין לא מצחיק. אני לא בטוח שמי שיגיע לספר כדי לחפש את "הבלון השמאלני שידלין נועצת בו סיכה" יקבל את כל מבוקשו, אבל לא הרבה ייצאו נקיים כאן, כי נדמה שהחלקים הפחות טובים של הישראליות אינם פוסחים גם על אלה שאין להם ממש צורך לחתוך פינות, לקצר תהליכים, לחתוך נתיבים בכביש או למעול במיליונים, אבל עושים את זה בכל זאת (רק שאולי בשפה יותר נקיה), פשוט כי הם יכולים.
אהבתי מאוד לקרוא את הספר הזה, שיש בו את כל הטוב והרע שאנחנו יכולים לזהות בעצמנו כישראלים וכבני אדם, עם כל הרקב המתוק והבלתי מושלם הזה שאופף אותנו והופך אותנו לבני אנוש.
****
39 קוראים אהבו את הביקורת
טוקבקים
+ הוסף תגובה
|
אלון דה אלפרט
(לפני 10 שנים ו-6 חודשים)
חג שמח, חנה. נגעת ללבי גם כאן.
|
|
|
שירת הים
(לפני 10 שנים ו-6 חודשים)
כלכך חופר כתבת שלמה כלכך הרבה אנשים ביכלל עונים לך
|
|
|
אלון דה אלפרט
(לפני 10 שנים ו-6 חודשים)
שוב - לא דיברתי על עצמי. אני אוהב ספרות ישראלית וקורא לא מעט ממנה.
אבל יש כאלה שפשוט מתרחקים ממנה, ולא מתוך חוסר פטריוטיות. ואני יכול לחשוב על כמה סיבות לכך.
|
|
|
חני
(לפני 10 שנים ו-6 חודשים)
קשה לי לשמוע את זה באוזן אלון..לכן לא ידעתי אם להגיב .
אם אנחנו פה בארץ כישראלים לא נקרא את הספרות שלנו .
מי כן יקרא אותה? אפשר להתווכח על ג'אנר כזה או אחר אבל לצאת באמירה כזו...בסוף עוד תגיד שאני יפת נפש. |
|
|
albert
(לפני 10 שנים ו-6 חודשים)
אהבתי. מאוד התחברתי למה שכתבת על ספרות ישראלית.
|
|
|
אלון דה אלפרט
(לפני 10 שנים ו-6 חודשים)
מסכים איתך, דינה.
|
|
|
Dina
(לפני 10 שנים ו-6 חודשים)
גם אני נתקלת הרבה במשפט "אני לא קורא ספרות ישראלית" (וגם "אני לא שומע מוזיקה ישראלית") וזה עצוב לי. רבות דובר על תחיית הלשון העברית ולא בכדי, בעיניי זה מרתק לראות איך השפה משתנה עם השנים ואיך זה מתבטא בספרים שלנו - לאט לאט העברית הספרותית מתחילה להתמזג עם העברית המדוברת וליצור כיוון חדש ומעניין. אני מודה שגם לי יש לפעמים לבטים האם לקרוא או לא לקרוא ספר ישאלי, ואולי בגלל זה לספר הזה דווקא לא ממש התחברתי, גם אצלי הוא 'על המדף'. יכול להיות שאני עוד לא מוכנה ל"אחושלוקי" ול"אג'נדה" בספרים הישראלים שלי, ואני עדיין איפושהו בשלבי ש"י עגנון או מקסימום יואב בלום. אני מסכימה שקשה לקבל תחושת אסקפיזם מספרות ישראלית, בדרך כלל כל קריאה כזו מלווה באיזו חרדת קודש, כל נושא הוא אכן טעון ונוגע באיזה אספקט שנוי במחלוקת שקשור לקום המדינה או לחלוצים או לסכסוך. אלו נושאים מאד מעניינים אבל לפעמים גם אני רוצה לקחת הפסקה מהישראליות כדי לשקוע באיזה ספר שעלילתו מתרחשת הרחק מהמזרח התיכון ותחלואיו- וזה נראה לי לגיטימי, אבל כדאי גם לתת צ'אנס לספרות העברית ולא להתרחק ממנה כמו מאש, אחרי הכל אלה אנחנו כאן שיוצרים את הישראליות, עם הזכרונות שלנו מהגדנ"ע והמבנים הבריטים המתפרקים וגם עם מפלגת יש עתיד בראשות מר 'מה ישראלי בעיניך?'.
|
|
|
אלון דה אלפרט
(לפני 10 שנים ו-6 חודשים)
אני? אני לא אומר כלום. מי שרוצה, שיקרא, ומי שלא - לא. טעם אישי זה, אה, אישי.
לפעמים אני מרגיש שספר מסויים, ישראלי או לא, מד"ב או לא, מתח או לא, יתאים למישהו, אז אני ממליץ. ברוב המקרים, לצערי, אני טועה :-)
|
|
|
עלי
(לפני 10 שנים ו-6 חודשים)
אז אתה אומר ששווה לתת צ'אנס לספרות הישראלית?
כי אני מודה, מלבד כמה ספרים יחידי סגולה, יש בי דחייה עמוקה כלפיה. |
|
|
אלון דה אלפרט
(לפני 10 שנים ו-6 חודשים)
הקסם הוא במינון
|
|
|
אנקה
(לפני 10 שנים ו-6 חודשים)
זה בדיוק זה. כלומר, נגעת בנקודה מדוייקת למה ומדוע ישראלים מסויימים (בלי הכללות כמובן)
לא נוהגים לקרוא ספרי סופרים ישראלים.
לרוב גם אני די מצהירה כך אבל בזמן האחרון קראתי לפחות 3 ספרי מקור. או יותר נכון 2.5 ולמען האמת - די נהניתי. |
|
|
זה שאין לנקוב בשמו
(לפני 10 שנים ו-7 חודשים)
|
|
|
(לפני 10 שנים ו-7 חודשים)
רוצים הכול בשבילנו.. :) סתאם..
משרד החוץ מוציא לקראת חופשות החגים (פסח ושבועות - כך זה הוגדר) אזהרת מסע ברורה לסיני ולטוניס. ואזהרת מסע שקטה, כך זה נקרא לחלקים במערב וצפון אירופה...
|
|
|
אלון דה אלפרט
(לפני 10 שנים ו-7 חודשים)
מזתומרת "אזהרת מסע"?
|
|
|
(לפני 10 שנים ו-7 חודשים)
אני מהאלה מלמעלה.. :) למרות שעכשיו כשמדברים על "אזהרת מסע" לכיווננו - לפתע ההרגשה אחרת.. :))
|
|
|
אפרתי
(לפני 10 שנים ו-7 חודשים)
הנה, עכשיו, מוכנה ומזומנה. תראי איזה אמון את נותנת בי, בלי לראות אותי נותנת לי מחמאה.
נהדר!
|
|
|
נתי ק.
(לפני 10 שנים ו-7 חודשים)
אפרתי, בהחלט אנסה אותו. גם מוכנה להחמיא לך מתי שתרצי:-)
|
|
|
אפרתי
(לפני 10 שנים ו-7 חודשים)
נתי, את תאהבי אותו, אין לי ספק. הוא אחד הבודדים שקראתי השנה ונתתי לו 5 כוכבים
ללא פקפוקים.
ובהזדמנות זו אני מודה לך על התגובה שלך בעניין גיל 30... ללא ניתוח, ללא הזרקות נתנו לי מחמאה כזאת. מי היה מאמין... |
|
|
אלון דה אלפרט
(לפני 10 שנים ו-7 חודשים)
מעיון זריז בספרים האחרונים שקראתי, אז היו ממש לאחרונה שלושה ארבעה די צפופים, ולפני כן שלושה ארבעה חודשים
של ספרות זרה בלבד. בכל אופן, אני משתדל לגוון את הרפרטואר עד כמה שאפשר. מה שמגיע, מגיע.
|
|
|
עוזי
(לפני 10 שנים ו-7 חודשים)
לא פריק של ספרות ישראלית ולא רק מהסיבות שציינת, אך אתן לו צ'אנס. ביקורת טובה.
|
|
|
נתי ק.
(לפני 10 שנים ו-7 חודשים)
אני מעדיפה ספרות ישראלית, אבל בהחלט מעדיפה להמנע עם עודף ישראליות בחו"ל בגלל האסיקיפיזם.
מה זה אומר עלי? הספר הזה מחכה לי על המדף ואיכשהו אף לא נראה מספיק אטרקטיבי כדי לקדם.
|
|
|
לי יניני
(לפני 10 שנים ו-7 חודשים)
אלון תודה על הביקורת. מונח לי על המדף בהמתנה.... אקדם אותו.
|
|
|
אפרתי
(לפני 10 שנים ו-7 חודשים)
אני מאוד אהבתי את הספר וגם כתבתי לה מייל כי מגיע לה לדעת מזה...
הספר כל כך מענג, עד שפשוט הצטערתי קשות כשסיימתי אותו. הו, כמה צחקתי. דווקא אחרי הבחירות הנוכחיות הוא רלבנטי יותר מתמיד.
|
|
|
אלון דה אלפרט
(לפני 10 שנים ו-7 חודשים)
לא דיברתי על עצמי, אבל בסדר, גם ככה אנחנו לא חייבים להסכים.
ולגבי פרס ספיר, זה לגמרי היה הספר הכי טוב מהחמישה.
איזו פרשנות על המשפחה? |
|
|
שונרא החתול
(לפני 10 שנים ו-7 חודשים)
לא מסכימה עם שום דבר ממה שכתבת.
החל מ"לא קורא ספרות ישראלית", דרך הטיסה ממילאנו הביתה, עבור בזה ששום דבר לא נשמע לך מתפלצן וכלה בפרס ספיר שהופתעתי מאוד שהספר זכה בו. גם את הפרשנות שלך על המשפחה אני לא מבינה בכלל. אבל כתבת יפה. |
|
|
אלון דה אלפרט
(לפני 10 שנים ו-7 חודשים)
לגמרי מגיע לה פרס ספיר. התלבטתי אפילו על החמישה כוכבים, אבל בגלל שהוא לא עשה לי משהו "מעבר", הותרתי אותו על ארבעה. ארבעה וחצי.
|
|
|
נצחיה
(לפני 10 שנים ו-7 חודשים)
אשכרה כמו להצביע יש עתיד.
אהבתי את הספר מאוד, שמחתי שזכה בפרס ספיר, והיה לי העונג לומר את זה לכותבת בשבוע הספר.
|
39 הקוראים שאהבו את הביקורת
