ספר מעולה

הביקורת נכתבה ביום שני, 16 בפברואר, 2015
ע"י ארסמוס
ע"י ארסמוס
הרומן מבוסס על אירוע אמיתי שהתרחש בתקופה הידועה כ "שואת הארמנים" וגדולתו, מלבד הנצחת השואה הארמנית שהיארעותה מוטלת בספק על ידי בעלי אינטרסים, היא בכך שפרנץ ורפל חזה (הספר נכתב ב 1931) בפסקאות מסויימות וברמזים ה"שתולים" בספר את מלחמת העולם השנייה, ויותר מכך, את שואת העם היהודי.
שער הכניסה לרומן הוא דרך צוהר בחייו של גבריאל באגראדיאן. ודרכו אנו למדים על השתלשלות האירועים הפוליטיים והצבאיים באזור דרום טורקיה\צפון סוריה שקדמה וליוותה את מלחמת העולם הראשונה בחלק זה של העולם.
כמי שטייל במולדתם של הארמנים, אני מוכרח לציין שהתרשמתי עמוקות מתאוריו הקולעים של ורפל את אופיים, מראם החיצוני והלך רוחם של הארמנים שמשהו מעברם טבוע כה עמוק בהוויתם אפילו היום.
גבריאל באגראדיאן, גיבור הרומן, הוא דמות שחלקים גדולים ממנה ממנה נותרו בעיניי כחידה לאחר קריאת הספר. דרך הדילמות הרבות שגבריאל נדרש להכריע בהן, אנו למדים על הסבל האדיר שפקד את העם הארמני באותה התקופה, ההכחשה אל מול האסון המתקרב והנסיונות הנואשים לקבל את המציאות שנכפתה או למצוא דרכים להדוף אותה מחיי היום יום.
הרומן "קופץ" למספר זירות התרחשות, ובכך מאפשר לקורא לקבל גם תמונה כללית בנוסף על המתרחש בהר משה, הלוא הוא "מוסא דאג".
נראה כי קומץ הדמויות המרכזיות ברומן פותחו די הצורך בכדי לענות על התפתחות העלילה, ולעיתים יש תחושה של חזרה רבה וארוכה מידי על מחשבות\תחושות\זכרונות שלהן. במיוחד ניכר הדבר בגילייט, אישתו של גבריאל.
"מוסא דאג" הוא לא רק הר שאת כל צדדיו וקימוריו אי אפשר שלא להכיר לאחר קריאת הספר. "מוסא דאג" הוא גם רעיון, גן עדן, פסגה מוסרית וגהינום.
מומלץ בחום.
14 קוראים אהבו את הביקורת
» ביקורות נוספות של ארסמוס
» ביקורות נוספות על ארבעים הימים של מוסה דאג - כרך א'+ב' - ספריה לעם # 256
» ביקורות נוספות על ארבעים הימים של מוסה דאג - כרך א'+ב' - ספריה לעם # 256
טוקבקים
+ הוסף תגובה
חמדת
(לפני 10 שנים ו-1 חודשים)
בוב -כבוד לידע שלך .ארסמוס-"מוסא דאג" הפך כבר למושג הקשור לרצח הארמנים ולרצח עם.
|
|
ארסמוס
(לפני 10 שנים ו-1 חודשים)
תודה בוב
אכן תוספת מעניינת.
|
|
בוב
(לפני 10 שנים ו-2 חודשים)
אנקדוטה קטנה.
זוגתו של ורפל בתקופה בה כתב את הספר הייתה אלמה מהלר, אלמנתו של המלחין הדגול. אותה גברת הייתה מושא אהבתם של אמנים גדולים ופורצי דרך באותה תקופה. הבולטים ביותר היו מהלר שאליו היא גם נישאה, הארכיטקט ואלטר גרופיוס, הצייר אוסקר קוקושקה, והסופר פרנץ וורפל איתו התחתנה בשנית. עם כולם היא הייתה בתקופה בה הגיע יצירתם לשיא חדש. היא הייתה בעצמה ציירת ופסלת אולם נאלצה לוותר על כך כתנאי בנישואיה למהלר.
|
|
ארסמוס
(לפני 10 שנים ו-6 חודשים)
תודה לכם.
הכחשת השואה הארמנית תמשיך ככל הנראה, אבל האמת חיה ונושמת בין עמודי הרומן הזה כתגובה אילמת.
|
|
אפרתי
(לפני 10 שנים ו-6 חודשים)
ביקורת מצויינת.
|
|
מורי
(לפני 10 שנים ו-6 חודשים)
ספר יוצא מן הכלל, כמו רוב ספריו, במיוחד שירת ברנדט.
|
|
yaelhar
(לפני 10 שנים ו-6 חודשים)
ביקורת מעוררת מחשבה.
שואת הארמנים התרחשה, אמנם, בזמן אחר ובמקום אחר. אבל השתיקה - כשארעה ואחרי שקרתה - ניבאו את מה שיקרה. הקרקע הכי פורייה לצמיחת זוועות מהסוג הזה היא הסבת המבט כי "אלה לא האנשים שלי". וזה כולל גם אותנו.
|
|
Schuster
(לפני 10 שנים ו-6 חודשים)
מדובר במקרה בו התיישב סופר גדול לכתוב ספר גדול על תקופה מחרידה.
אחלה ביקורת כתבת, ארסמוס. אני חושב שלא יזיק להתעכב על משפט אחד שרשמת, "השואה הארמנית שהתרחשותה מוטלת בספק על ידי בעלי אינטרסים". לבושתנו ולחרפתנו, המדינה בה אנו חיים משויכת אל הקטגוריה הזו, השתייכות שהיא כקלון עלינו ועל החברה שנבנתה כאן. השתייכות שמנפצת לרסיסים כל תקרת צביעות ומתעלה על כל פסגה צינית אכזרית שבאפשר. השתייכות שלא חפה מבכיינות מאוסה וילדותית. זה המצב. |
|
(לפני 10 שנים ו-6 חודשים)
ספר טוב וחשוב עד מאוד
|
14 הקוראים שאהבו את הביקורת