ביקורת ספרותית על ארבעים הימים של מוסה דאג - כרך א' +ב - ספריה לעם # 256 מאת פרנץ ורפל
ספר מעולה דירוג של חמישה כוכבים
הביקורת נכתבה ביום שני, 23 באוקטובר, 2017
ע"י נעמי


חסד גדול עשה פרנץ ורפל עם העם הארמני על שרתם את הכוח הספרותי המופלא שלו להנצחת הטבח בארמנים דרך גילול הפרשה הלא-תיאמן של אנשי מוסה דאג. כישרונו הפנומנלי העלה את הפרשה מדרגת סיפור היסטורי טוב לרומן היסטורי יוצא מן הכלל, רצוף אבחנות דקות מן הדקות המעטרות עלילה עוצרת נשימה, כמו השקיע הסופר את כל כוחו בבניית מלכודות-מילים שיהיה בכוחן למשוך גם את הקורא בעל העניין המועט ביותר ברצח הארמנים, ולא תנחנה לו עד שזיכרון הטרגדיה ייחרט בלבו לעד. לו הייתי מבקרת ספרותית נודעת אולי הייתי יכולה להסתפק באמירה שזה אחד מן הספרים הטובים והמרהיבים שקראתי בחיי, אך ארוכה הדרך למעמד בו המלצה בודדה זו תעורר מישהו לקחת את הספר לידיו ללא דרבון נוסף, ויתר על כן אני מוצאת פורקן בכתיבה לאחר הקריאה האינטנסיבית בספר גדוש וארוך זה שאני עדיין נתונה תחת רישומו המהמם.

ארבעים יום על הר-משה, הוא מוסא דאג (טורקית), לא נציג יחיד אלא יותר מחמשת אלפים גברים, נשים וטף, תושבי שבעת הכפרים שלמרגלות ההר, שעלו עליו כדי לקבל תורה זרה לאופיים החרוץ והשלו - תורת הלחימה. איזה סיכוי יש לקומץ אזרחים נטולי הכשרה וציוד מול הצבא העות'מאני האדיר, מוקפים מיליוני מוסלמים החפצים בהשמדתם? העולים היו חסרי אשליות, מרגע שיעפילו אל ההר - יכפה עליהם כגיגית ובו תהייה קבורתם. אבל, איזה מוות שונה יהיה זה מן המוות הפסיבי של שאר בני עמם, אשר באותה שעה היו מובלים אל קיצם בשיירות מוות ארוכות! הידיעות המהימנות על גורל המגורשים שבאחת איבדו את כל רכושם וסבלו רעב, מכות ואונס, שכנעו את רובם שמות לוחמים הוא כאין וכאפס לעומת ייסורי הגירוש. ולמרות שכל הקלפים היו לרעתם, מדהים הדבר שהצליחו להכות בטורקים שוק על ירך וללמדם בדרך הקשה שאין לזלזל בעוצמה הנואשת של חיה לכודה.

מי היה ה"משה" של הארמנים האלו? ההוגה שבמשך שבועות שקד על הרעיון הנועז להעלות אלפי אנשים לפסגת הר שומם, האיש שהציע תוכנית לחימה מפורטת ומעשית והיה למפקדה, המנהיג שמוחו קדח במחשבות כיצד להבטיח את המשך קיומם של חיים נורמליים ככל שניתן? כמו גאולתם של בני-ישראל, שנציגה היה נסיך שטעם העבדות לא בא אל פיו, כך החינוך המערבי שקיבל גבריאל באגראדיאן הוא שאיפשר לרעיון המרד לתפוס את מקומה של ההשלמה המזרחית עם גורל ההשמדה הצפוי. גבריאל נולד באחד הכפרים של מוסא דאג למשפחה עשירה ומכובדת, למד באירופה והשתקע בפריז למשך עשרים ושלוש שנים. מות אחיו בזמן המלחמה הגדולה הביא אותו לביקור בכפר הולדתו מלווה באשתו הצרפתיה היפה וההדורה ז'ילייט ובנם היחיד. ההילה האירופאית שאפפה אותו ונישואיו לאלה הלבנה הנערצת זיכו אותו ביחס מכבד אך מרוחק מצד אחיו הארמנים, שעל אף כל מה שעשה למענם מאוחר יותר לא גמלו עמו בחיבוק אל תוכם. חומת הזרות שהקיפה אותו העצימה את הקורבן שדרשה ממנו ההכרעה: לברוח ולהציל את נפשו ונפשות קרוביו או להישאר ולקחת חלק בגורל עמו. הדם הארמני ניצח, והמלאך גבריאל קיבל על עצמו את מה שעתידה להיות משימת חייו: לפקוח את עיניהם הגדולות של הארמנים לזכותם ולחובתם להילחם על קיומם.

"הוא ארמני ואילו אני צרפתיה. על אף קשר הנישואים המקודש, הרי אלה דברים שונים לגמרי. כלום באמת חייבת אני לעבור מן העולם מפני שהוא ארמני?..." עולמם הפנימי של הדמויות, במיוחד של גבריאל ואשתו אך לא רק, המאבקים בנפשם והשינוי העצום שחוללו בהם ארבעים הימים, מתוארים ביד אמן מופלאה. דמויות המשנה הרבות, ביניהן סטפן בנו של גבריאל שמשתדל למחוק כל זכר לצרפתיות כדי להשתלב בחברה, הכומר הראשי טר בעל הסמכות העליונה שבזכותו צייתו הכל לגבריאל ואיסקוהי הצעירה שניצלה מאחד הגירושים ונפשה נקשרה בנפש גבריאל, כולן מפותחות היטב ולא נשכחות במהלך האירועים. אף אחת מן הדמויות אינה לוקה בשבלוניות או בחד-ממידיות. אפילו התיאור המרהיב של אנוור פאשה, אדריכל תוכנית ההשמדה, בפגישתו עם הכומר לפסיוס המבקש עבור הארמנים, מורכב יותר משל מפלצת אך מצמרר לא פחות: "עתה ראה לפסיוס את הפרצוף הארקטי של אדם "אשר גבר על כל סנטימנטליות", פרצופו של אדם העומד מעבר לאשמה ולמוסר כליות, ראה את תווי-הפנים החטובים והיפים של מין בלתי-ידוע לו אבל עוצר נשימה, ראה את התמימות המבהילה, החפה כמעט מכל חטא, של נטישת האלוהים המושלמת, וכה עצום היה כוחה שלא יכולת כלל לשנוא אותה!". איזה תיאור מרהיב.

עומקן ומלאותן של הדמויות משתלבים בעלילה מרתקת המתפרשת על פני יותר משש מאות עמודים צפופים שאינם מחסירים דבר, עד שאפילו מספר לא מבוטל זה נדמה כמעט המחזיק את המרובה: התרגשות המאורעות ותחילת הגירושים, ההצבעה על התוכנית של גבריאל, בחירת המנהיגים וחלוקת התפקידים, ההתארגנות לעליה, הקמת הצבא וביצור ההר, בניית "תחום העיר" ומקומות מגורים, הטיפול בבעיות משמעת והתמרדויות, הלחימה בטורקים וההתמודדות עם האתגר הלא פחות גדול: אספקת מזון לאלפי אנשים. כל אחד מן השלבים הללו מסופר בצורה יסודית ומדוקדקת הן מזווית הכלל והן מזווית הפרט. הכתיבה יפהפה ומשובצת עלילות משנה שמוסיפות עניין, כמו למשל בריחתו של בנו של גבריאל מההר הישר למלתעות הטורקים.

החיים במצור על ההר דורשים ערנות תמידית, ציות מוחלט ועצבי ברזל, וככל שנוקפים הימים המתח מתעצם והעצבנות גוברת. העם נע בין תקווה לייאוש, בין הערצה לגבריאל לבין משטמה לו ולאשתו המתבדלת, בין הלכידות סביב מוצאם ואמונתם הנוצרית היוקדת לבין הדחף, גם אם חסר הסיכוי, לברוח. הקיצוב במזון נותן את אותותיו. כמו הר שבסיסו הולך ומצר, כך הצרות הפעוטות - ההתקוטטויות על מקום, הקנאה במנה משובחת יותר, ההאשמות במחדלים - הולכות ומצטמצמות למשאלה יחידה: להשביע את הקיבה. מה יביא לקיצם את ארבעים הימים – האם ירידת המן או שבירת הלוחות? אם אינכם מכירים את הפרשה - אל תתנו להיסטוריה לגלות לכם את הסוף.

בקריאת הספר גם אני עליתי על הר גבוה ושאפתי אוויר פסגות ספרותי. קשה, קשה הירידה למטה.
20 קוראים אהבו את הביקורת
אהבת? לחץ לסמן שאהבת




טוקבקים
+ הוסף תגובה
נעמי (לפני 8 חודשים)
תודה רבה, ביקורת שהשקעתי בה לא מעט זמן, כמו שמגיע לספר כזה
יוֹסֵף (לפני 8 חודשים)
ביקורת איכותית. גם אני מצטרף לחבורה שמודעת לאיכויות של הספר, ובכל זאת גם אצלי הוא עדיין מחכה על המדף. בקרוב ממש.
נעמי (לפני 8 חודשים)
רץ תודה רבה, תתחיל, לדעתי תאהב אותו מאד! מחכה לקרוא את הסקירה שלך!
רץ (לפני 8 חודשים)
ביקורת מרתקת לספר שמונח בספרייתי, אני מבקש מדי פעם להתחיל לקרוא בו, הביקורת שלך היא עוד חיזוק לרצון לקרוא את היצירה הזאת.
נעמי (לפני 8 חודשים)
תודה רבה בת-יה, תודה רבה חגית!
חגית (לפני 8 חודשים)
ביקורת ממש מצוינת.
בת-יה (לפני 8 חודשים)
תודה, נעמי, על הביקורת המצויינת ...
נעמי (לפני 8 חודשים)
יעל תודה רבה!

רויטל ובוב, שמחה מאד לשמוע, מחכה לכם עונג גדול ששכר הידע בצידו.
נעמי (לפני 8 חודשים)
כרמליטה, תודה!
אכן תודה שהוספת את הדברים. כשקראתי על זה אחרי הספר באמת הופתעתי לגלות את גודל ההשפעה של הספר.
בוב (לפני 8 חודשים)
מה שרויטל ק. כתבה
נעמי (לפני 8 חודשים)
מחשבות, הוספתי מיד לרשימה =)
נעמי (לפני 8 חודשים)
ליאור: כן, כן וכן.
וכי מעלה אתה על דעתך שהספר לא עורר בי סקרנות מספקת כדי לקרוא עליו קצת מעבר?
והרי העובודת שהזכרת עולות בכל חיפוש ראשוני.
ועדיין, הרומן מבוסס על מקרה אמיתי וזאת דרך נהדרת להתוודע אליו.
רויטל ק. (לפני 8 חודשים)
כבר שנים אני מתכננת לקרוא את הספר הזה...
נראה לי שנתת לי את הדחיפה האחרונה שהייתי צריכה.
yaelhar (לפני 8 חודשים)
ביקורת יוצאת מהכלל.
הצלחת להקביל בלי להפחית משום חלק של המקבילית.
כרמליטה (לפני 8 חודשים)
סקירה איכותית ומעניינת. תודה!
הספר, שפורסם ב-1933, זכה להצלחה גדולה מיד כשיצא והיתה לו השפעה גדולה בחוגים שונים. הוא נאסר לפרסום בתורכיה וכמובן גם בגרמניה, שם נשרף כמו שאר ספריהם של סופרים יהודים.

הספר תורגם לעברית ב-1934 ומיד הפך רב-מכר וקריאת חובה.
כאשר ב-1942 רומל התקדם בצפון אפריקה לעבר תעלת סואץ, התעורר חשש שהוא יגיע גם לא"י. אז נהגתה תוכנית לריכוז כל האוכלוסייה היהודית במובלעת באזור חיפה והגליל, כשייסוגו הבריטים מן הארץ, ולהלחם עד האיש האחרון. התוכנית נקראה "חיפה-מצדה-מוסה דאג" (וגם: "מצדה על הכרמל").

גם בגטאות היו מי שקראו את הספר ודנו בהשראתו בארגון התנגדויות.

בשנה שעברה השתתפתי בטיול "בעקבות הארמנים בחיפה". לצערי, הטיול לכשעצמו לא היה כל-כך מוצלח, אבל הייתי גאה לענוד תג של הזדהות עם השואה הארמנית.



ליאור (לפני 8 חודשים)
את יודעת שמדובר בסיפור בדיוני, נכון?
את יודעת שמעולם לא היה אדם בשם גבריאל בגראדיאן, נכון?
את יודעת שהרעיון לכתיבת הסיפור עלה אצל פרנץ ורפל אחרי שנתקל בפליטים ארמניים והתוודע לסבלם, נכון?
חשוב לדעת את זה, מבלי לפגום באיכותו של הספר הנהדר הזה, בעיקר משום שאנו חיים במאה בה אין כבר חשיבות לשאלה האם מקרים ואירועים התרחשו או לא, העיקר שמספרים עליהם ואז הם מקבלים חיים משלהם, ללא חשיבות אם באמת התרחשו.
אפרתי (לפני 8 חודשים)
סקירה נהדרת.
מחשבות (לפני 8 חודשים)
אכן, ורפל היהודי הביא לעולם את שואת הארמנים כמו את פרשת הנערה מלורד בספר המופלא שירת ברנדט.
נעמי (לפני 8 חודשים)
נעמי (לפני 8 חודשים)
נעמי (לפני 8 חודשים)
ותודה עצומה לטוביה שהמליץ לי הספר! חסד עשית עמדי!





©2006-2018 לה"ו בחזקת חברת סימניה - המלצות ספרים אישיות בע"מ