ביקורת ספרותית על ארבעים הימים של מוסה דאג - כרך א'+ב' - ספריה לעם # 256 מאת פרנץ ורפל
ספר מעולה דירוג של חמישה כוכבים
הביקורת נכתבה ביום שלישי, 7 בינואר, 2014
ע"י בן אסתר


קודם שאתחיל אביא משהו מתחושותיי האישיות.

ספר זה מביא את אחד מהפרקים ידועים של סיפור השואה. לא, לא של העם היהודי אלא של עם אחר, העם הארמני. שואה זו אל אף היותה מוכרת וידועה, הנה שואה המוכחשת אף יותר משואת העם היהודי. אם השואה שלנו מוכחשת על ידי פרטים או ארגונים מטעמים של אנטישמיות, הרי שהשואה הארמנית זוכה להתעלמות של ממשלות משיקולים פוליטיים בלבד.

יתר על כן. על אף שאנו תובעים מכל העולם למנוע את הכחשת השואה, כשמגיע הדבר לשואה הארמנית, הרי שמסתבר שאנו עצמנו טומנים את ראשינו בחול. ה"ארדואנים" יורקים בפרצופנו ואנו איננו מעזים לנגב את הרוק, פן יפגע הדבר חס וחלילה בכיסינו וביחסינו עימם, בעיקר בכיסינו. מסתבר שאת השנוא עלינו אין לנו בעיה לעשות לאחרים. מתאים לעם "נבחר" הלא כן?. מה נאמר? המראה המוצבת לנגד עינינו מציגה בין השאר שיש לנו לא מעט "כבוד לאומי" או יותר נכון: שבעבור כבוד לאומי איננו מוכנים לשלם מחיר.

תקופת מלחמת העולם הראשונה (1914 - 1918) זימנה לטורקים הזדמנות נוחה תוך שימוש בתירוץ של ענייני בטחון לאומי, להיפטר מכמה מהמיעוטים שחיו בארצם, ובמיוחד מהמיעוט הגדול מכולם, הארמני.

עיקרו של המעשה היה בהחלטה של התורכים העותמנים למגר מתוך ארצם את המיעוט הזה באופן של טרנספר לשום מקום (אלא אם כן העולם הבא נחשב למקום המצוי עלי אדמות). הדרך שנבחרה הייתה בהגליית האוכלוסייה על ידי מסעות רגליים של קהילות שלמות לאורך מאות קילומטרים ובתנאים שתוצאתם המכוונת הייתה להביא לכך שהצועדים שנשלחו לדרכם הארוכה ללא מזון ומים, יאבדו את חייהם לאורכן של הדרכים הארוכות. בשואה הזו לא נפקדו גם פעולות של מעשי רצח מאורגנים והוצאות להורג המוניות כמו גם קיומם של מחנות ריכוז.

פרנץ ורפל טווה בכתיבה מרתקת את הסיפור תוך הסתמכות על אירועים אמתיים. בספרו "ארבעים הימים של מוסה דאג" הוא מביא את אחד האירועים היותר ידוע, ואולי אף הידוע ביותר מאותם אירועים, בו הוא מביא את אשר אירע לארמנים שחיו בשבעה כפרים באזור הר משה (מוסה דאג) אשר היו מודעים למתרחש ולצפוי להם ולכן עלו על אותו שטח הררי ושם התארגנו כדי לקיים את עצמם ולהיערך להגנה עצמית כדי למנוע את קיום הגזרה הצפויה ליפול עליהם, תוך ציפייה לנס הצלה שאולי תבוא להם ממדינות ההסכמה.

כמי שהיה חשוף לסיפורי השואה היהודית, התחברתי מאוד לתיאור תחושות של הפליטים הארמנים שהתאסף באותו מקום בהיותם במצבים שונים אשר הביאו אותם לחשוף את המתרחש נבכי נשמתם בטוב וברע בין אם בשעת האופוריה ובין אם בשעות של היאוש. באיגרא רמא ובבירא עמיקתא. בזמן הקריאה עלה בזכרוני סיפורם של ארבעת בני משפחת ביילסקי ביערות בלארוס. הנסיבות היו דומות למדי והמכנה המשותף – התנגדות ושרידות.

לסיכום ספר מצוין וראוי בהחלט לתשומת לבכם וראות עיניכם, ולמי שמעוניין לדעת קצת יותר אני מצרף קישור שיאפשר הרחבת דעת.
http://he.wikipedia.org/wiki/%D7%A8%D7%A6%D7%97_%D7%94%D7%A2%D7%9D_%D7%94%D7%90%D7%A8%D7%9E%D7%A0%D7%99
28 קוראים אהבו את הביקורת
אהבת? לחץ לסמן שאהבת




טוקבקים
+ הוסף תגובה
יערה (לפני 11 שנים ו-9 חודשים)
ואי כמה ריבים וזה קרה ביגלל הסיבוכים שכל אחד מיתאמץ לסבך יותר חזק
גלית (לפני 11 שנים ו-9 חודשים)
הסתייגות קלה אמנם רצח עם הוא לא יחודי לשואת העם היהודי (כאמור ארמנים,קוסובו,רואנדה,דארפור ועוד היד נטויה) עדיין בשום מקום לא הוקמה מכונת השמדה שמטרתה המוצהרת בריש גלי בלי התחמקויות וטיוחים להשמיד אומה שלמה ,בשום מקום לא נוצרה תורת גזע שלמה שכל מטרתה להצדיק את השמדתה המוחלטת של קבוצה מסויימת.
בשום מקום זה לא נעשה בסדר,בדיוק ,בשיטתיות,תוך שימוש בטכנולוגיה ומוסדות ממשלתיים תוך הצדקה חוקית ובשיתוף פעולה ולו רק בשתיקה של כל אומות העולם.
השואה הארמנית רק נתנה רעיונות לגרמנים הם פתחו את השיטה ולקחו אותה למקומות שאיש לא הגיע אליהם מאז.

עם זאת הכרה בשואות של עמים אחרים לא ממזערת את השואה שלנו.

פעם נמנעו מלהשתמש במילה שואה למעט בדיון על ה שואה. אולי זה היה יותר נכון ,היום כל הצפת גינה מוכרזת כשואה.
עולם (לפני 11 שנים ו-9 חודשים)
הסקירה מצויינת, העולם (המאפשר זוועות כאלו) חרא.
בן אסתר (לפני 11 שנים ו-9 חודשים)
קודם כל ולפני הכל תודה על הלייקים. בתגובה מושהית לליאור:
ציינתי במפורש שוורפל הסתמך על אירועים אמיתיים. התכוונתי בכך שאינו מביא את ההתרחשויות אחד לאחד אלא השתמש במה שהתרחש במוסה דאג כבסיס לסיפור. אם הובן מדבריי אחרת, אז אני מתנצל על ההטעייה לכאורה.

לכך אני יכול להוסיף גם שגם לכתוב בספרים תיעודיים המביאים אירועים שקרו יש "הזוכים" להסתייגויות ואפילו על ידי מי שנכחו במקום וזאת מאחר ויש דברים המובנים בצורה שונה על ידי הנוכחים במקומות בהם התרחשו הדברים.

ובקשר ל"ארדואנים". מי שמבין את ההקשר לתוכן מה שכתבתי, מה טוב, ואם לא, לא נורא.
בן אסתר (לפני 11 שנים ו-9 חודשים)
לנעמה לדעתי לא מדוק.
צריך לזכור שקשה להבדיל ביניהם לאוהב (אם בכלל) או אויב. מה גם שכולם שם מתייחסים אלינו כאויב לעכשיו או לעתיד.
מסגרת המגבלות עדיין ניתנות להם עזרה רפואית וזה בטוח הרבה יותר ממה שיכולנו לקבל מהסורים בכל מצב שהוא.
לא צריך לחכות שיספרו לנו על הטבח בסוריה. הוא מתקיים כבר שלוש שנים.
נצחיה (לפני 11 שנים ו-9 חודשים)
מבחינת ההגדרות "שואה" מוגדרת כשמנהיג רוצח בסיטונאות בני עם אחר משלו. כל דבר אחר זה "טבח" או "מלחמת אחים" או "רצח עם" הסיבה שזה מוגדר ככה היא היסטורית. במקביל להיטלר, סטלין רצח מיליונים רבים במחנות כפיה ובסיביר. אבל בנות הברית היו צריכות אותו לעזרה במלחמה שלהן נגד הגרמנים, ולכן היה נוח לייצר בידול בין מפלצת שרוצים להכחיד, ובין מפלצת שיכולה לעזור.
נעמה 38 (לפני 11 שנים ו-9 חודשים)
שואה יש גם בסוריה , ואנחנו מתעלמים בנימוס ולא מסייעים לאף אחד. אולי פעם יכתבו גם על הטבח בסוריה סיפורים נוגעים ללב , אבל בינתיים טובחים
חמדת (לפני 11 שנים ו-9 חודשים)
ליאור -אתה כותב שטויות .היה רצח עם או שואה אצל הארמנים ע"י התורכים .השואה זה לא רק של היהודים .מאז כבר היה רצח עם בדרפור רק למעצמות נוח להגדיר רצח עם מבחינה פוליטית אסטרטגית .
גלית (לפני 11 שנים ו-9 חודשים)
ליאור, מה נשך אותך ומה אתה קופץ?
כתבת ואני מצטטת "מכאן שההשוואה שערכת לגבי השואה היהודית, שלצער כולנו התרחשה במציאות - מופרכת"
לא צריך לעשות סלטה מחשבתית כדי להבין שאתה טוען שהשואה הארמנית לא התרחשה.
במקום לנזוף בהבנת הנקרא שלי תכתוב יותר ברור להבא...
לעצם העניין-ארבעים הימים של מוסא דאג מבוסס על אירועים אמיתיים ונתמך במסמכים .
מספיק לדלג למקור לא מעמיק כמו ויקיפדיה כדי לגלות זאת
ההשוואה לארועי השואה אינה המצאה של בן אסתר או של דמיונו המפותח של מי שהוא היא נעשתה גם על ידי מרכדי טננבאום ממנהיגי מרד ביאלסטוק
http://www.smkb.ac.il/aha/content/Projects/shoaa/teudot/Heichan_Lehilachem.htm
נתי ק. (לפני 11 שנים ו-9 חודשים)
ליאור, בד"כ מסכימה עם מה שאתה כותב. הפעם, מה שניר וסוריקטה אמרו...
סוריקטה (לפני 11 שנים ו-9 חודשים)
ליאור, ורפל כתב סיפור בדיוני שמבוסס על מציאות היסטורית. הגירוש מזייתון, ההתנגדות במוסה דאג, אלה עובדות היסטוריות שעליהן ניתן לקרוא בהרחבה גם בחוברת בנושא ג'נוסייד של האוניברסיטה הפתוחה. מופיעה שם גם עדות של כומר פרוטסטנטי שנכח באירועים ושהתפרסמה ב 1915 בארה"ב, הרבה לפני צאת ספרו של ורפל. למי שיקרא את המסמך לא יהיה ספק שורפל השתמש בה או בשכמותה בבואו לכתוב את הספר. נדמה לי שברור לכל שלא מדובר בספר היסטוריה אלא ברומן. ועדיין לא ברור לי כיצד זה מפריך את ההקשר שעשה בן אסתר, אלא אם אתה טוען שהשואה הארמנית לא התרחשה במציאות.
ניר (לפני 11 שנים ו-9 חודשים)
אז לא ממש ברור מה רצית להגיד ליאור... הספר הוא באמת בדיוני, אבל מסתמך על כמה עובדות ידועות.

אתה כותב "שההשוואה שערכת לגבי השואה היהודית, שלצער כולנו התרחשה במציאות - מופרכת"
מזה מובן כאילו אתה אומר כי רצח העם הארמני לא קרה - טוב שחידדת אחר כך בתגובתך השנייה.

יש המון ספרים וסיפורים על השואה היהודית שלא קרו באמת, אלא מתבססים על דברים שקרו (או לא) במציאות שכן רבים מאלה שהיו אינם כאן לספר. סיפורים בדיוניים אלו לא מורידים ממציאות השואה היהודית או הארמנית, וחשיבותם כל כך גדולה - שכן השמדה טוטלית יכלה גם להשמיד את ההיסטוריה והזיכרון ולא כך.

ליאור (לפני 11 שנים ו-9 חודשים)
גלית - את גם צריכה להשקיע - בהבנת הנקרא.
לא דיברתי על שואת הארמנים - אלא על עלילת הספר "40 הימים של מוסה דאג".
מציע תמיד לקרוא שלוש פעמים, לנשום עמוק ואז לחשוב מה רוצים לכתוב.
תגובתך רק מחזקת את הטיעון שזה מה שצריך לעשות.
גלית (לפני 11 שנים ו-9 חודשים)
ליאור אתה קצת מתבלבל גם אם הסיפור בדיוני לחלוטין שואת הארמנים הייתה גם הייתה.
יש עדויות בלתי תלויות בעניין (כולל של ששרה אהרונסון היא שרה גבורת ניל"י) ובזמן אמת.
אני מציעה לעיין בספרו המרתק של יאיר אורון
http://simania.co.il/bookdetails.php?item_id=33468
אז נכון שלא היו מחנות השמדה שתוכננו לרצח עם בצורה מסודרת ולא הייתה שום ועדה שישבה והחליטה על הפתרון הסופי אבל רצח עם מכוון שלטונות היה לגמרי.
תגובתך רק מחזקת את הטיעון של בן אסתר בדבר הכחשה והטיוח. זה עובד.
חבל שיוסי שריד לא הצליח בזמנו לכפות על מערכת החינוך ללמד את הפרק החשוב הזה ומדהים לראות שאפילו בימים אלו כשיחסנו עם טורקיה כל כך רעועים ,עדיין אף אחד לא מעיז לעשות זאת.
יערה (לפני 11 שנים ו-9 חודשים)
לליאור עכשו אתה סיבכת בצורה ממש מאוד קשה
ליאור (לפני 11 שנים ו-9 חודשים)
מצטער להשבית את מריחת השמן הכללית, אך צריך לומר את מה שצריך לומר:
כמו רבים אחרים, גם אתה נשבית בסיפור (המצוין!) של ורפל וטעית לחשוב שהוא אמיתי. הסיפור בדיוני לחלוטין. ורפל עצמו אמר זאת במספר הזדמנויות.
מכאן שההשוואה שערכת לגבי השואה היהודית, שלצער כולנו התרחשה במציאות - מופרכת.
זאת ועוד - מה הקשר ל"ארדואנים" וליחסם לישראל - ולשואה הארמנית? השאר את הפופוליזם לרגביזם ולדנוניזם והשקע את מרצך בלימוד עובדות היסטוריות.
רץ (לפני 11 שנים ו-9 חודשים)
ביקורת טובה לספר שמשתלבת עם ביקורת נכונה ואמיצה לעמדה שלנו כלפי הנושא - מוסר כפול
אפרתי (לפני 11 שנים ו-9 חודשים)
סיבכת יפה מאוד!
יערה (לפני 11 שנים ו-9 חודשים)
אולי גם אתה בחבורת המסבכים אבל רק אולי לא בטוח
חני (לפני 11 שנים ו-9 חודשים)
ניר האנושיות הזו בהחלט דפוקה!! בן אסתר ביקורת נפלאה ארוע בהיסטוריה שחייבים לתת עליו את הדעת.
ניר (לפני 11 שנים ו-9 חודשים)
תודה בן, אהבתי מאוד... אל לנו להתפלא על העולם ועלינו, ריאליסטיות מחשבתית ופוליטית כמעט תמיד שולטת וגוברת על מוסר ואמת, ולכן גם העם הנבחר יבחר לטמון ראשו. זה לא חדש ולא משתנה, כך שיתוף פעולה עם משטר האפרטהייד לפני עשרות שנים כך ההתעלמות מהשואה האחרת.

מה שכן, חייבים ללמוד מכך, אם אפילו אנחנו מתנהגים כך, אל נתפלא שישועתנו לעולם לא תבוא מבחוץ - ואל לנו לשם מבטחנו ב"מדינות הסכמה" כאלו ואחרות - לא מאמין שאני מצטטו אבל יש הרבה היגיון באם אין אני לי מי לי.

ובכל זאת חורה עד מאד ההתעלמות הזאת מצד עם שסבל את אותה המכה.

מה אגיד לכם האנושות דפוקה!
סוריקטה (לפני 11 שנים ו-9 חודשים)
לעילא ולעילא.
cujo (לפני 11 שנים ו-9 חודשים)
ביקורת מצויינת וכל כך נכונה.
yaelhar (לפני 11 שנים ו-9 חודשים)
ביקורת מצויינת. אהבתי גם את מה שלא כתבת...
רונית (לפני 11 שנים ו-9 חודשים)
בן, ביקורת מעולה.





©2006-2023 לה"ו בחזקת חברת סימניה - המלצות ספרים אישיות בע"מ