ביקורת ספרותית על תיאום כוונות [מהדורת 2013] - 30 שנה למלחמת יום כיפור - עם הספר - פרוזה ישראלית # מאת חיים סבתו
ספר מעולה

---

הם עוד חיים בינינו, עובדים, מסתובבים, נחים, מנהיגים ומונהגים, רגילים ומיוחדים, שקטים וצועקים.
הצעירים ביניהם כבר בסביבות השישים, והוותיקים נושקים לשמונים.

הם חולקים אתנו את היום יום של החיים הרגילים, את הצעקות והחוסר נימוס, את ביחד והאחווה, אבל הם אחרים.

הם גיבורים אמתיים, הם היו שם בתופת, קו דק של התנגדות שמאחוריהם אנחנו, אלה שכבר היו ואלה שיהיו.
הגיבורים האמתיים והשקטים, הם ראו את הגיהינום ושמרו אותו לעצמם, לחלומותיהם ביום ובלילה. לפעמים משהו דיבר על זה, לפעמים מישהו צילם את זה, אבל אף אחד פרט להם לא יתפוס את זה.

מלחמת יום הכיפורים, הכריעה במכה אחת היבריס של אומה, הורידה אותה על בירכיה, ואיימה להכריעה – איוולת המנהיגים התפוצצה בפנים וכמו תמיד נשארו רק הילדים לתקן את תוצאות פירות הבוסר של ההורים.
גיבורים בני 18 או בני 40, נקרעו מהחיים, לא הכניסו דבר אל פיהם מצום הכיפורים ורצו אל הגבול לשמור על הבית. גל אחרי גל, התנפצו עליהם, הרגו בחבריהם, פצעו אותם בגוף ובנפש והם יכלו להם.

חיים סבתו, גיבור שכזה, ילד בן 21, אוהב אדם ותורה, גם הוא רץ לגבול, ומבעד לכוונת לא מתואמת של תותחי הטנקים המתפרקים, ראה את התופת ויכל לה. נלחם ונח, נלחם והתפלל, מטנק אל טנק, גרוטאה אל גרוטאה, שרשרת אנושית של גיבורים עצרה את הגלים.
וגם חבר איבד, חבר נפש תם, אוהב אדם ותורה כמותו, דב אינדיג – גיבור שהלך ולא שב.

בשפה פיוטית, מתאר סבתו את הנורא מכל במבט פשוט, של חייל פשוט, שפשוט עושה בגלל שהוא מאמין, שעושה בגלל שאין מישהו אחר, שעושה למען החברים ולמעננו אנחנו.
באמונה גדולה וציטוטי מקורות, פיוטי שבת ותפילות חג וחול, מלמד אותנו הרב סבתו את היופי שבאמונה וכוחה. המילים והאמונה הצנועה שלו חודרים עמוק ומשכנעים בכנותם הרבה יותר מסיסמאות הקרב הצעקניות של היום. סבתו לחם לצד האמונה, ולא בשמה.

ספר מעולה, שפה של פעם, אמונה של פעם, וגיבורים של אז ושל היום.
חפשו אותם, הם עוד חיים ביננו, ועד אז קראו את "תיאום כוונות", חובה!

» ביקורות נוספות של ניר
» ביקורות נוספות על תיאום כוונות [מהדורת 2013] - 30 שנה למלחמת יום כיפור - עם הספר - פרוזה ישראלית #