ביקורת ספרותית על תיאום כוונות [מהדורת 2013] - 30 שנה למלחמת יום כיפור - עם הספר - פרוזה ישראלית # מאת חיים סבתו
ספר טוב

---

עוד לא הספקתי להוריד את הגבה שהרמתי כשקראתי בביקורת של אלון איך הוא לומד לבגרות בהיסטוריה עם הילדים שלו וכבר מצאתי את עצמי קופצת לספרייה לקחת את תיאום כוונות כדי לעזור לבן שלי בעבודה בספרות.

ההפתעות הקטנות של ההורות…

אבל האמת היא ששנים שאני רוצה לחזור אליו, אולי אני צריכה להודות למורה לספרות של הבן שלי.
או שבעצם, אולי עדיף לחכות קודם לראות איזה ציון קיבלנו?

את הספר תיאום כוונות קראתי לראשונה כשהוא יצא לאור.
הייתי אז בכיתה י"ב, לא ילדה קטנה, כמובן שידעתי שמלחמה זה דבר נורא… אבל הספר עדיין היה אגרוף רציני בבטן. תחושה חזקה של "אה, ככה זה מלחמה".
הכאוס, האימה, האובדן שהספר מתאר באופן כל כך נוקב, בערבוב הזמנים שבו הוא כתוב, באובדן של דב שמרחף מעליו כל הזמן.
הפער בין החזית לעורף, בין האימונים לכאוס של הקרב, בקושי לספר למי שלא היה שם, בקושי להפסיק מהרגע שהסיפור התחיל.

עברו שניים וחצי עשורים מאז שקראתי אותו. אני יודעת הרבה יותר על מלחמות ממה שידעתי אז. כל כך הרבה יותר. זה הופך את הספר לפחות הלם אבל ללא פחות עוצמתי ומעורר הזדהות, להפך. כל כך הרבה מזה הכרנו בשנה וחצי האחרונות, כל כך הרבה מזה שמענו, הרי כל המלחמות דומות זו לזו אבל גם איומות כל אחת בדרכה שלה.

הספר נפתח ומסתיים בקידוש לבנה. בסוף הספר, המספר עורך סעודת מלווה מלכה עם חברו עד שתתגלה הלבנה, ובסעודה, כשהם מבקשים לומר דברי תורה, אומר המספר שעל פי המדרש, במוצאי שבתות אליהו הנביא מספר בשבחם של ישראל ולכן מן הראוי לספר בשבחם של ישראל ואז הוא מספר על נהג טנק שפגש, שחיפש את הטנק הרביעי לעלות עליו לאחר ששלושת הקודמים בהם נהג נשרפו.
לעומת זאת, יש סצנה אחת בספר בה מתאר המספר איך הניח תפילין בסוף היום והתפלל שהשמש תופיע, כמו בסיפור על נקדימון בן גוריון שהשמש זרחה בשבילו בלילה, אך תפילתו לא נענתה והוא נותר בספק אם זכה להניח תפילין באותו יום או שמא פיספס.

ההבדל בין הופעת השמש הניסית שלא מתרחשת להופעת הירח שמתרחשת בתחילת ובסוף הסיפור ברור: מלחמה היא זמן של חושך, של אפלה. אין נסים גלויים בספר הזה, אין אור של שמש שמניס את האפלה. אבל יש המון גילויים קטנים של אור ירח בתוך החושך של המלחמה: ניסים קטנים, חסדים קטנים. מאורעות, צירופי מקרים לכאורה, הצלחות. אנשים שגדלותם זוהרת בחושך הזה של המלחמה, ואפשר לספר עליהם במוצאי שבתות. או בכל זמן אחר.

» ביקורות נוספות של רויטל ק.
» ביקורות נוספות על תיאום כוונות [מהדורת 2013] - 30 שנה למלחמת יום כיפור - עם הספר - פרוזה ישראלית #